שרה אגמון ואח' נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה ואח'

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי יינתן צו על-תנאי המורה למשיבות ליתן טעם מדוע "לא תבוטל תכנית מתאר מחוזית חיפה מס' 5/6".

בשנת 2007 הופקדה תכנית מתאר מחוזית מס' 5/6 (להלן: תמ"מ 5/6 או התכנית) המתייחסת לשטח "בקעת הנדיב" לצורך שמיעת התנגדויות. ביום 7.5.2009 התקיים שימוע התנגדויות לפני חוקרת שמונתה לצורך כך. ביום 8.7.2019 ערכה משיבה 2 דיון בתכנית וקיבלה החלטה הממליצה למועצה הארצית לתכנון ולבניה (משיבה 1) לבטל את התכנית.

העותרים, בעלי קרקעות בשטח התכנית, טוענים כי דחיית מועד קבלת ההחלטה בנוגע לביטולה פוגעת בהם, שכן אין באפשרותם להגיש תביעות פיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. לטענתם, פרק הזמן שחלף ממועד פרסומה של התכנית ועד למועד הגשת העתירה אינו סביר ואינו מידתי, ועל כן יש להורות על ביטולה של התכנית.

בתגובתם המקדמית ציינו המשיבות כי ביום 8.7.2019 כחודש לפני הגשת העתירה, המליצה משיבה 2 לפני משיבה 1 לבטל את התכנית. כמו כן, במהלך חודש דצמבר 2019 (בכפוף לאילוצי לוחות זמנים של מוסדות התכנון) צפוי להתקיים דיון בוועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) בנוגע להמלצת משיבה 2 לבטל את התכנית. בנסיבות אלה, דין העתירה להידחות על הסף מכיוון שהקדימה את זמנה.

אכן, דין העתירה להידחות על הסף בהיותה עתירה מוקדמת, שכן הגורם המוסמך, משיבה 1, טרם קיבל החלטה בנוגע לעתידה הסטטוטורי של תמ"מ 5/6 (ראו למשל: בג"ץ 1861/16 עיריית חיפה נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה (19.4.2016)). יתר על כן, משיבה 2 אף אימצה את עמדת העותרים, בין היתר מפאת אותם נימוקים העומדים ביסוד העתירה, היינו חלוף הזמן מאז הפקדת התכנית "על מכלול המשמעויות הציבוריות, השקיפות והוודאות התכנונית".

העתירה נדחית אפוא.

ניתן היום, י"א בתשרי התש"פ (10.10.2019).