מור דבוש נ' מדינת ישראל

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.ככל שניתן להבין ממסמכי העתירה, העותר – שאינו מיוצג – מלין בה על החלטות שהתקבלו במסגרת הליך שהתקיים בעניינו בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה (תתע"א 28-03-19, השופט א' בועז), וכן על החלטה שדחתה תלונה שהגיש ביחס לאותו הליך לנציבות תלונות הציבור על שופטים (להלן: הנציבות). על רקע זה מבקש העותר כי נורה לנציבות לבדוק את תלונתו בשנית וכן ניתן הוראות אופרטיביות הנוגעות להליך שהתנהל בבית המשפט לתעבורה ולהחלטות שניתנו בו.

2.דין העתירה להידחות על הסף. בפתח הדברים יצוין, כי העתירה מנוסחת באופן כוללני המקשה על הבנת הסעדים המבוקשים בה. מכל מקום, ככל שהעתירה מכוונת להחלטה שהתקבלה ביחס לתלונה שהגיש העותר לנציבות – ממילא אין מקום להידרש לה. כידוע, סעיף 24(ג) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, מורה כי "לא ייזקק בית המשפט לבקשת סעד נגד החלטותיו וממצאיו של נציב תלונות הציבור בענין תלונה" (ראו: בג"ץ 10120/06 התנועה להגינות שלטונית נ' נציבת תלונות הציבור על שופטים, פסקה 4 (13.12.2006); בג"ץ 877/14 עופר נ' נציבות תלונות הציבור על שופטים (9.2.2014); בג"ץ 1704/17 וירגיליס נ' נציב תלונות הציבור על השופטים (22.2.2017); בג"ץ 3124/17 פינצו'ק נ' נציב תלונות הציבור על שופטים, פסקה 5 (26.6.2017); בג"ץ 368/21 זועבי נ' נציב תלונות הציבור על שופטים (19.1.2021)). לבסוף, ככל שהעתירה נסבה על החלטות שהתקבלו במסגרת ההליך המתנהל בעניינו של העותר בבית המשפט לתעבורה – הגשת עתירה לבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינה הדרך הדיונית המתאימה להשיג עליהן.

3.אשר על כן: העתירה נדחית על הסף. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה באב התשפ"א (3.8.2021).