דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

יעקב וויס נ' שר הביטחון ואח'

פסק הדין בבג"ץ 5466/20 ניתן ביום 11 בפברואר 2021.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

בהתחשב בכך שהעותר לא היה מיוצג בעת הגשת העתירה, אין צו להוצאות.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 11 בפברואר 2021.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 5466/20
נפתח
2020
ניתן
11 בפברואר 2021
משך
שני עמודים

ההרכב

  • נ' הנדל
  • ג' קרא
  • ד' מינץ

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 5466/20 יעקב וויס נ' שר הביטחון ואח' (11.2.2021)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 5466/20

לפני: כבוד השופט נ' הנדל · כבוד השופט ג' קרא · כבוד השופט ד' מינץ

העותר: יעקב וויס

נגד

המשיבים: 1. שר הביטחון · 2. רמטכ"ל · עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותר: עו"ד דורון ברקת

בשם המשיבים: עו"ד ערן הדס

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.העותר – המשתייך, לדבריו "לאנשי הישוב הישן [...] המתנגדים עקרונית, דתית ואמונית, לרעיון שירות בצה"ל, לפני הגאולה שתבוא מן השמים – מבקש להורות למשיבים לפטור אותו "משירות צבאי ובדיקות מטעמי דת או מצפון", ולהתקין "נוהל פטור משירות לאנשי ישוב הישן".

2.לאחר העיון בחומר – לרבות תגובת המשיבים, ותשובת העותר – הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. זאת, נוכח פסק הדין בבג"ץ 8283/18 ועד בני היישוב הישן נ' ממשלת ישראל (9.8.2020) (להלן: עתירת היישוב הישן), בו נדחתה הטענה כי יש להעניק לבני היישוב הישן פטור גורף "משירות צבאי ומנטילת חלק בכל הליך גיוס לפי חוק שירות בטחון". בפסק הדין, נקבע כי אין מקום להתערב בהקשר זה בשיקול הדעת של משיב 1, לפי סעיף 36(1) לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 – וכי לא נפל פגם במדיניות הנוכחית לפיה "מנגנון מתן הפטור מטעמי מצפון מתבסס אף הוא על בדיקה פרטנית של מבקש הפטור" (פסקאות 5-6).

לצד זאת, ועל רקע האמור, הובהר בפסק הדין בעתירת היישוב הישן כי "פתוחה הדרך לפני העותרים [...] להגיש בקשות פרטניות לדחיית שירות או למתן פטור משירות מטעמים מצפוניים" (פסקה 7). אולם, עיון בעתירה הנוכחית מגלה כי למרות שהיא עוטה אצטלה פרטנית, סוגיית הפטור הקבוצתי – שכבר הוכרעה, כאמור – ממלאת בה תפקיד מרכזי. העותר מבקש לקבוע "נוהל פטור משירות לאנשי ישוב הישן", וטוען כי:

"אין זה מן הצדק שלחברי קהילת אנשי ישוב הישן המבקשים פטור מטעמי דת או מצפון, ינתנו תנאים והגבלות חמורים יותר, מאשר לחברי קהילת הדרוזים הדתיים המקבלים פטור משירות מטעמי דת שאוסרת עליהם לשרת בצבא, ולהם מספיק אישור מהמנהיג הרוחני של העדה הדרוזית [...] מבלי שיצטרכו לעבור צו ראשון או ועדות" (פסקה 43 לעתירה).

אף "הטיעון המשפטי" שמציג העותר רווי התייחסויות קיבוציות, וחותר להסדרה גורפת של הפטור לבני היישוב הישן (ראו, למשל, פסקאות 22-23 ו-27-28 לעתירה). משמע, העתירה, במתכונת בה הונחה לפנינו, חותרת למעשה למתן סעד קבוצתי שכבר נדחה בעתירת היישוב הישן, ואין לשוב ולהידרש לו.

אשר לטענה לגבי "נוהל בנושא צו 12", מקובלת עלי עמדת המשיבים, לפיה נוהל זה אינו רלוונטי בנקודת הזמן הנוכחית – וכי, מכל מקום, דין הטענה להידחות בשל העדר מיצוי הליכים לגביה.

3.מן הטעמים האמורים, העתירה נדחית על הסף, והצו הארעי שניתן ביום 9.9.2020 – בטל.

בהתחשב בכך שהעותר לא היה מיוצג בעת הגשת העתירה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ט בשבט התשפ"א (11.2.2021).

שופטשופטשופט

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים