ולדימיר קרסאנוב נ' שר הפנים

פסק-דין

1.מבוקשו של העותר בעתירתו הוא כי המשיב ינפיק לו תעודת זהות חדשה במקום תעודת הזהות שאבדה לו. לפי הודעתו המקדמית של המשיב העותר הוא אזרח אוקראיני נוצרי שנישא בחו"ל ליהודיה. השניים נכנסו לישראל על פי אשרת כניסה ולאחר מכן קיבלו אזרחות ישראלית ותעודת עולה: אשתו - מכוח היותה יהודיה; העותר - מכוח היותו בן זוג של יהודיה, לפי סעיף 4א לחוק השבות, תשי"י1950-. מיד אחרי כניסתם התחילו בני הזוג בהליכי גירושין וכארבעה חודשים לאחר מכן הוצאה להם באוקראינה תעודת גירושין.

כפי שמשתמע מן האמור וכן מראיות נסיבתיות נוספות שבידי המשיב מדובר בנישואין פיקטיביים, במטרה לזכות באזרחות ובתעודת עולה. לפיכך, בוטלו אזרחותו ותעודת העולה של העותר - אחרי שנערך לו שימוע - והוא נדרש לעזוב את הארץ לא יאוחר מ20.9.97-. העותר המשיך לשהות בישראל כשנה נוספת באופן בלתי חוקי ולפיכך, הוצא נגדו ביום 31.8.98 צו גירוש והוא נעצר. מאוחר יותר, בשל קשיים בהוצאתו מן הארץ שוחרר מן המעצר ללא הפקדת ערבות. מטעמים הומניטריים ולפנים משורת הדין, לאור מצבו הבריאותי, ניתן לו רישיון שהיה זמני שתוקפו עד 3.8.00.

2.דין הוא כי השגת אשרת עולה או אזרחות ישראלית על יסוד נישואין פיקטיביים מצדיקה את ביטול האזרחות ותעודת העולה. (בג"צ 5299/97 אקקי פרטיה נ' שר הפנים ואח', (טרם פורסם); ע"פ 3363/98 קניאז'ינסקי נ' מדינת ישראל, תקדין-עליון 99(1) 354). לכך יש להוסיף כי העותר גם לא ניצל בשעתו את זכותו לערער על החלטת המשיב בענינו.

העותר גם לא הודיע לבית המשפט, כפי שנצטווה בהחלטה מיום 15.5.00, אם לאור התגובה המקדמית של באת כוח המשיב עומד הוא על עתירתו או שהוא חוזר בו ממנה.

מטעמים אלה דין העתירה להידחות וכך אנו עושים.

ניתן היום, כ"ה בסיון תש"ס (28.6.00).