Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

נוזהה אחמד אבו שרקיה ואח' נ' מדינת ישראל - הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה

HCJ 5757/07 was decided on 9 May 2010.

The court's decision, in its own words.

אין ולא יכולה להיות שאלה כי בית-משפט זה אינו צריך ואינו מוסמך ליתן "צווים" המבטלים פסקי-דין של ערכאה מוסמכת במשפט פלילי. ראו בעניין זה פסק-דין בעע"מ 7788/07 משה סנצ'ו ואח' נ' יו"ר הוועדה המחוזית ואח' – שם נדונה סוגיה דומה (טרם פורסם, 25.3.2010). השאלה האחת היא כיצד קורה כי במדינת חוק לא מבוצעים צווים של בתי משפט במשך למעלה משלושים ושלוש שנים – ואין פוצה פה אך יש מצפצף. בנסיבות אלה, לא ראינו לחייב את העותרים בשכר טירחת עורך-דין.

3 justices heard the case, and the ruling came on 9 May 2010.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 5757/07
Opened
2007
Decided
9 May 2010
Length
3 pages

The panel

  • א' ריבלין
  • ע' ארבל
  • נ' הנדל

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 5757/07 נוזהה אחמד אבו שרקיה ואח' נ' מדינת ישראל - הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה (9.5.2010)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ 5757/07

בפני: כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין · כבוד השופטת ע' ארבל · כבוד השופט נ' הנדל

העותרים: 1. נוזהה אחמד אבו שרקיה · 2. סעיד נאיף אבו שרקיה · 3. איוב אבו שרקיה · 4. נאסר אבו שרקיה · 5. סלאם אבו שרקיה · 6. פדוא אבו שרקיה

נגד

המשיבה: מדינת ישראל - הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה · עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה: י"ח באדר התש"ע (4.3.10)

בשם העותרים: עו"ד סאלח אבו חוסין

בשם המשיבה: עו"ד אילאיל אמיר

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

העותרים מבקשים להורות למשיבה – הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה כי תימנע מהריסת דירה בה הם מתגוררים, וזאת עד שתינתן החלטה בהתנגדות שהגיש העותר 2 כנגד תוכנית המתאר במקום, או לחילופין, עד אשר יוקצו לעותרים מגרשי בנייה וישלמו להם את שוויו של המבנה.

העתירה אכן מעוררת שאלה – אך לא זו המתוארת בה.

המבנה נשוא העתירה נתנה ללא היתר ובניגוד לתכנית המתאר המאושרת לפני למעלה מ-34 שנים (שלושים וארבע). תכנית זו מייעדת את השטח לתחבורה ציבורית ולשימוש חקלאי, עד שלא ניתן להכשיר על-פיה בניה למגורים כלל. וזה סיפור המעשה: לפני מעט יותר מ-33 שנים (שלושים ושלוש) הורשע העותר 2 בגין בנייה ללא היתר. בית-המשפט הורה לו להרוס את המבנה בתוך 3 חדשים (שלושה חודשים). מאז הוגשו נגדו כתבי-אישום נוספים בגין אי-קיום צו ההריסה האמור וצווי הריסה שיפוטיים נוספים שהוצאו. לפני 19 (תשע-עשרה) שנים, הוציא נגדו בית-המשפט צו איסור שימוש במבנה. העותר לא קיים גם צו זה. נהפוך הוא: העותר 2 הוסיף על הקיים בנייה נוספת – אף היא ללא היתר. מאז ניתן פסק-הדין, ניתנו ארכות לביצוע פסקי-דין שזמן ביצועם חלף שנית – ועיתים עשרות שנים – קודם לכן.

רק ב-2007, ביקשה המשיבה לבצע את צו ההריסה בעצמה. ביקשה ליתן צו המונע אותה מלעשות כן נדחתה על-ידי בית-משפט השלום ביום 24.5.2007 וערעור על-כך נדחה בבית-המשפט המחוזי ביום 17.6.2007.

ביום 1.7.2007, הוגשה העתירה שבפנינו, היא נקבעה לדיון היום.

אין ולא יכולה להיות שאלה כי בית-משפט זה אינו צריך ואינו מוסמך ליתן "צווים" המבטלים פסקי-דין של ערכאה מוסמכת במשפט פלילי. ראו בעניין זה פסק-דין בעע"מ 7788/07 משה סנצ'ו ואח' נ' יו"ר הוועדה המחוזית ואח' – שם נדונה סוגיה דומה (טרם פורסם, 25.3.2010). השאלה האחת היא כיצד קורה כי במדינת חוק לא מבוצעים צווים של בתי משפט במשך למעלה משלושים ושלוש שנים – ואין פוצה פה אך יש מצפצף. בנסיבות אלה, לא ראינו לחייב את העותרים בשכר טירחת עורך-דין.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ה באייר התש"ע (9.5.2010).

המשנה-לנשיאהשופטתשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools