אולכסנדר אוליניק נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופטת ע' ברון:

העותר בעתירה דנן הוא אזרח אוקראינה השוהה בישראל מאז יום 23.11.2015, וביום 14.2.2016 הגיש למשיבים בקשה לקבלת מעמד בישראל כעולה, לפי חוק השבות, התש"י-1950. בקשתו סורבה, בהחלטות המשיבים מימים 6.6.2016 ו-10.7.2016; ומכאן העתירה, שהוגשה ביום 24.8.2016, והתבקש בה כי ההחלטות הללו יבוטלו וכי תינתן לעותר אשרת עולה. כן התבקש צו ביניים, שלפיו יימנעו המשיבים מהרחקת העותר מן הארץ עד להכרעה בעתירה, וביום 24.8.2016 ניתן צו ארעי האוסר על הרחקתו עד למתן החלטה אחרת.

בתגובת המשיבים מיום 4.1.2017 נמסר כי הוחלט לשוב ולבחון את עניינו של העותר, וכן נמסר כי "לא יינקטו הליכים להרחקת העותר וזאת עד 30 ימים לאחר מתן החלטת שר הפנים בעניינו". בעקבות זאת התבקשה תגובת העותר, וזה הודיע ביום 18.1.2017 כי הוא עומד על עתירתו, מאחר ש"אין בידי העותר כל אשרת שהיה בתוקף, פרט למכתב מהמשיב", וכן מאחר שהוא חושש כי אם יצא מן הארץ לצורכי פרנסתו, לא יותר לו לשוב ארצה.

דין העתירה להימחק. בהתייחס לסעד העיקרי המבוקש, משהחליטו המשיבים לשוב ולבחון את עניינו של העותר, ברי כי אין מקום בשלב זה לדון בתוקפן של ההחלטות הקודמות, ואף העותר אינו טוען אחרת. בהתייחס לסעד הביניים, העותר ביקש שלא ירחיקו אותו מן הארץ עד להכרעה בעתירה – ובהתאם לכך המשיבים התחייבו, לפני העותר כמו גם לפני בית המשפט, כי העותר לא יורחק עד לאחר קבלת החלטה חדשה, כשבמקרה שזו תהיה שלילית תינתן לו שהות לפנות לבית משפט זה בעתירה חדשה; לא התבקש כי המשיבים יאפשרו לעותר לצאת ולהיכנס מן הארץ כרצונו, וממילא לא ראינו מקום למתן סעד זמני מסוג זה.

בנסיבות אלה אין מקום להותרת העתירה תלויה ועומדת, והיא נמחקת. בהינתן התחייבות המשיבים כאמור לעיל, הצו הארעי שניתן מבוטל.

ניתן היום, כ"א בטבת התשע"ז (19.1.2017).