המועצה הדתית אלקנה נ' הממונה על היישובים הישראליים ביהודה ואח'

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1.עתירה זו מיצתה את עצמה ודינה להימחק.

2.עניינה של העתירה (אותה שמענו יחד עם עתירות נוספות) בתקציב העותרת (המועצה הדתית) לשנים 2001 עד 2005. מהודעה שהגישה המדינה על פי החלטתנו הסתבר כי בינתיים נחתם הסדר הבראה עבור העותרת הכולל, בין היתר, הסדר לכיסוי הגרעון הנצבר של העותרת ולכן טענה המדינה כי העתירה מיצתה את עצמה. המשיבים 6,5 (המועצה המקומית וראש המועצה) הצטרפו להודעת המדינה וטענו כי המחלוקת בדבר שנות התקציב נשוא העתירה מצאו פתרונן. המשיבים 6,5 הוסיפו כי הסדר ההבראה מתייחס גם לשנים נוספות אך טענות בעניין אין מקומן במסגרת עתירה זו והם שומרים על כל טענותיהם בעניין.

3.העותרת הגיבה להודעות אלו. לטענתה, על אף הסדר ההבראה טרם התקבלו בגינו מלוא הכספים ומצבה עדיין קשה וממילא עדיין קיימת מחלוקת ולו עם המשיבים 6,5 לגבי תקציבה השוטף בשנים 2008 - 2010 ולכן אין למחוק את העתירה. העותרת הוסיפה לחלופין כי אם יוחלט למחוק את העתירה מבקשת היא כי יפסקו לזכותה הוצאות.

4.דין העתירה כאמור להימחק. צודקים המשיבים הטוענים כי העתירה מיצתה את עצמה. המחלוקת בעתירה הייתה במפורש לגבי שנות התקציב 2001 - 2005 והסעדים שנתבקשו היו לגבי שנים אלו. נוכח הסדר ההבראה שנים אלו אינן עוד במחלוקת. טענות העותרת לגבי קיומו של הסדר ההבראה אין מקומן במסגרת עתירה זו – שקדמה להסדר – וכך גם הטענות (שיש לשני הצדדים) לגבי השנים שלא נדונו בעתירה ובעניין זה מקובלת עליי עמדת המשיבים 6,5.

5.אשר על כן, העתירה נמחקת. שאלת ההוצאות מועברת לטיפול רשם בית המשפט.

ניתן היום, ל' תשרי, תש"ע (18.10.2009).