מופיד גבר נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופטת ע' ברון:

עניינה של העתירה דנן הוא בהחלטת המשיבים מחודש יולי 2017, המורה על השהיית הטיפול בבקשת העותר לקבלת אזרחות ישראלית – וזאת מפאת קיומם של "חקירות/משפטים" תלויים ועומדים. בעקבות הגשת העתירה חזרו המשיבים ובחנו את עמדתם בעניין בקשה זו של העותר, ואף ניתנה לו הזדמנות להעביר את תגובתו בכתב לעניין עברו הפלילי ללשכת רישום האוכלוסין – וכך נעשה בחודש יוני 2018. בהמשך לאמור, אתמול, ביום 9.10.2018 התקבלה החלטה סופית מאת המשיבים בעניינו של העותר –שבה נקבע כי יש לדחות לגופה את בקשת העותר לקבלת אזרחות, וזאת על יסוד עברו הפלילי וכן בשל קיומו של "מידע רב ועדכני הקושר אותו לעבירות פליליות".

משניתנה החלטה עדכנית מאת המשיבים בעניינו של העותר, העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה והיא אינה אקטואלית – ולכן אין עוד הצדקה לדון בה (ראו: בג"ץ 2779/18 אבו גרי נ' שר הפנים (9.10.2018); בג"ץ 2347/18 אצליח נ' שר הפנים (8.10.2018)). ברי כי אין באמור כדי לפגוע בזכותו של העותר לברר את טענותיו בקשר עם ההחלטה מיום 9.10.2018, ככל שאמנם יש לו טענות כאלה. ואולם תשומת ליבו של העותר מופנית לכך שלאחרונה נכנס לתוקף צו בתי משפט לעניינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה והשנייה לחוק), התשע"ח-2018 ולפיו הסמכות העניינית לדון בהחלטה של רשות לפי חוק האזרחות, התשי"ב-1952 נתונה לבית משפט לעניינים מינהליים.

סופו של דבר, אנו מורים על מחיקת העתירה ללא צו להוצאות.

ניתן היום, א' בחשון התשע"ט (10.10.2018).