אורלי טגניה ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

עניינה של העתירה שלפנינו הוא בהכרת נישואי העותרים באל-סלוודור לצורך קבלת מעמד בישראל במסגרת ההליך המדורג לאיחוד משפחות. עם הגשת העתירה נקבע כי המשיבים יגישו תגובתם לעתירה לאחר שינתן פסק-דין בבג"ץ 4916/04 זלסקי נ' שר הפנים, אשר עסק גם הוא בנישואי אל-סלוודור. עוד יצוין כי לאחר הגשת העתירה, הגישו העותרים בקשה נוספת לאיחוד משפחות, זו הפעם בהתבסס על "נישואי קפריסין" שערכו בשנת 2008 לאחר הגשת העתירה.

לאחרונה עידכנו הצדדים כי העותר 2 קיבל רישיון לישיבת ארעי וכי אושרה בקשתו להתחיל בהליך המדורג לאיחוד משפחות עם העותרת 1. עוד עולה מהודעות המשיבים כי העותרת 1 נרשמה כנשואה במרשם האוכלוסין ביום 3.6.09.

ככל העולה מן ההודעות, התפתחויות אחרונות אלה מסתמכות על בקשת האחמ"ש המאוחרת שהגישו העותרים בהתבסס על "נישואי קפריסין" שערכו לאחר הגשת העתירה ולא על ההלכה שיצאה לאחרונה תחת ידי בית משפט זה בענין "נישואי אל-סלוודור" (בג"ץ 4916/04 זלסקי נ' שר הפנים (לא פורסם, 19.6.11)). לפי הלכה זו, בהתקיים התנאים הנדרשים, יש להכיר לצורך רישום במרשם האוכלוסין בנישואיהם של ישראלים שנישאו לזרים השוהים בישראל באמצעות מיופי-כוח ב"נישואי אל-סלוודור". מכל מקום, דומה כי הסעד האופרטיבי המבוקש בעתירה ולפיו יש"ליתן לבעל מעמד בארץ במסגרת שתכלול אותו ב"מבחן המדורג" מכוח נישואיו לעותרת באל-סלוודור" התייתר שכן העותר קיבל אשרת א/5 ואושרה בקשתו להתחיל בהליך המדורג. בתגובת העותרים מיום 26.9.11 חזר בא-כוחם על בקשתו למתן פסק-דין ולפסיקת הוצאות, אולם לא עלה בידו לשכנענו כי נותרה שאלה הדורשת הכרעה ואף לא שוכנענו כי ההתפתחויות האמורות נעשו בעקבות הגשת העתירה או כי קיים טעם אחר המצדיק פסיקת הוצאות לטובת העותרים.

במצב דברים זה, דין העתירה להימחק ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ו' בתשרי תשע"ב (4.10.11).