סמאח אבו ריאש ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

העותר, תושב רצועת עזה, נשא בשנת 1999 את העותרת לאשה. בעקבות בקשה לאחוד משפחות, הוחלט ליתן לעותר רישיון שהייה מסוג א/5 לשנה, שתוקפו הוארך מפעם לפעם. בשנת 2006 הוחלט שלא להאריך את תוקף ההיתר עקב התנגדותם של גורמי הביטחון. אלה טענו כי קרוב משפחה של העותר, מדרגה ראשונה, מעורב בפעילות טרור, ועל כן כרוכה שהיית העותר בישראל בסכנה לצבור. אותה החלטה הובאה לידיעת העותר ביום 7.8.06, וחרף זאת הוסיף לשהות בישראל שלא כדין, ואת עתירתו לבית משפט זה הגיש בחלוף שנה, היינו, בחודש אוגוסט 2007. שיהוי זה לבדו מצדיק את דחיית העתירה, ומקל וחומר שכך ראוי לעשות נוכח אותה מניעה ביטחונית הקיימת בעניינו. עם זאת, הביע המשיב נכונות לשוב ולבדוק את עניינו של העותר, ואף ליתן לו היתרי כניסה ושהייה מתחדשים, בכפוף לחתימתו על תצהיר לפיו יימנע מקשר עם בני משפחה מדרגה ראשונה המתגוררים ברצועת עזה. ועוד נטען, כי ההסדר המוצע נועד גם כדי לאפשר את בדיקתו של החשד בדבר כנות נישואיהם של העותרים. אנו סבורים כי ההסדר המוצע הנו המרב שבו יכולים העותרים לזכות בשלב זה, ועל כן אנו מחליטים לדחות את העתירה.

ניתן היום, י"א בטבת התש"ע (28.12.09).