מיסא גראבלי ואח' נ' משרד הפנים ואח'

פסק-דין

השופטת ד' ברלינר:

1.העותרת בתיק זה היא אזרחית ישראלית תושבת לוד. העותר נולד בשכם בתאריך 11.11.80. כיום הוא מחזיק בתעודת זהות פלסטינית והינו תושב האזור.

העותרת נישאה לעותר בתאריך 12.7.06. בתאריך 3.2.06 פנתה העותרת בבקשה ל"קביעת תור" להגשת בקשה לאיחוד משפחות עבור העותר. בקשתה נדחתה על ידי המשיב מס' 1 ביום 14.6.06. על פי האמור בהחלטת הדחייה העותר הוא תושב האזור ופחות מבן 35 ועל כן בני הזוג אינם עומדים בגדרי התיקון לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) – תיקון תשס"ה מיום 1.8.05. העותר נדרש לצאת את הארץ באופן מיידי.

לטענת העותרים, גירושו של העותר - משמעותו אי קבלת בקשתה של העותרת לאיחוד משפחות, "דבר המהווה פגיעה קשה במשפחה ופירוק התא המשפחתי והכל במידה העולה על הנדרש וללא ביצוע האיזון הנדרש עת מתנגשים החלטות מנהליות עם זכות כה חשובה לקיום חיי המשפחה" (סעיף 9 לעתירה).

2.עוד טוענים העותרים, כי העובדה שהעותר מחזיק בתעודת זהות פלסטינית מקורה בטעות. העותר סבר בתום לב שהוא יוכל להתחתן עם העותרת. לא היתה לו כל כוונה להחזיק או לקבל תעודת זהות פלסטינית שכן הוא אזרח ירדני שנולד בירדן. המשיבים לא הסבירו לעותר כי קבלת תעודת זהות פלסטינית יכולה להוות מחסום בפני בקשה לאיחוד משפחות בהיותו תושב האזור. לפיכך עותרים השניים כי בית משפט זה, יבטל את החלטת המשיבים ויורה להם לקבל את בקשת איחוד המשפחות שהגישו. עוד מבקשים העותרים, להורות על מתן אישור שהייה לעותר 2, עד למתן החלטה בעתירה.

דין העתירה להידחות על הסף.

גם אם נצא מנקודת הנחה, כי העותר אכן מחזיק בתעודת זהות פלסטינית בשל טעות, אין בכך כדי לשנות את העובדה שהוא תושב האזור וטרם מלאו לו 35 שנה. כיוון שכך, הוא איננו זכאי לסעד של מתן אזרחות לשם איחוד משפחות וראה לענין זה בג"ץ 7502/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל העותרים ואח' נ' שר הפנים, תק-על 2006(2) 1754. לפיכך, החלטתם של המשיבים היא ההחלטה המתבקשת ואין מקום להתערב בה.

העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, י' באלול תשס"ו (3.9.06).