Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

המוקד להגנת הפרט נ' אלוף פיקוד הדרום ואח'

HCJ 7235/09 was decided on 16 September 2009.

The court's decision, in its own words.

מטעם זה החלטנו לדחות את העתירה, ואנו עושים כן בלא צו להוצאות.

3 justices heard the case, and the ruling came on 16 September 2009.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 7235/09
Opened
2009
Decided
16 September 2009
Length
2 pages

The panel

  • א' א' לוי
  • א' חיות
  • י' דנציגר

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 7235/09 המוקד להגנת הפרט נ' אלוף פיקוד הדרום ואח' (16.9.2009)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 7235/09

בפני: כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופטת א' חיות · כבוד השופט י' דנציגר

העותר: המוקד להגנת הפרט

נגד

המשיבים: 1. אלוף פיקוד הדרום · 2. שר הביטחון · 3. מדינת ישראל · עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה: כ"ה באלול התשס"ט (14.09.09)

בשם העותר: עו"ד נירית היים ; עו"ד עידו בלום

בשם המשיבים: עו"ד גלעד שירמן

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1.ענינה של עתירה זו באיסור על כניסתם של ישראלים לרצועת עזה, לצורך ביקור קרובי-משפחתם בחג המוסלמי עיד אלפטר, שיחול בעוד ימים אחדים. העותרים מלינים על שהמשיבים אינם מכבדים את הבטחתם משכבר לאפשר ביקורים מעין אלה, ומטעימים כי הדבר מוביל לקריעת אנשים, לרבות קרובים מדרגה ראשונה, ממשפחותיהם.

2.האיסור על ביקורי ישראלים בעזה אינו חדש עמנו. הוא שואב את כוחו מן הצו שהוציא תחת ידו משיב 1, אלוף פיקוד הדרום, על-פי סמכותו שבסעיף 24 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005. יסודו ביחסי העוינות השוררים בין מדינת ישראל לבין היישות הפלסטינית ברצועת עזה, ובסיכון הנשקף מפני התרתו של מעבר ישראלים אל הרצועה וממנה, דרך תשתית מעברים שהיא כשלעצמה יעד מועדף לפעולות טרור.

3.בעתירות שהונחו לפתחו בעבר, קבע בית-משפט זה כי לא קמה עילה להתערב בצו האלוף, כל עוד עומדת המציאות הביטחונית בעינה (בג"ץ 6339/07 גזאוי נ' אלוף פיקוד דרום (לא פורסם, 29.7.07); בג"ץ 8250/07 המוקד להגנת הפרט נ' אלוף פיקוד הדרום (לא פורסם, 10.10.07)). ממסקנה זו אין מקום לשנות אף במקרה דנן. אין לכחד כי איסור על ביקורי קרובים, המקיף ביסודו של דבר בעיקר את אזרחי ישראל הערבים, גורע מזכויות מוגנות ופגיעתו קשה. עם זאת, בהתחשב בסכנות הממשיות אשר טמונות בהתרת הביקורים, וכן נוכח העובדה שהמשיבים בוחנים את מדיניותם מעת לעת, איננו סבורים כי פגיעה זו עולה במידתה על הנדרש. בצורך להתאים את המדיניות למציאות הקיימת מצוי גם מענה לטענת העותרים, כי ניתנה להם הבטחה שלטונית (שלהשקפתנו, כלל לא ניתנה) – הכובלת, לשיטתם, את המשיבים, לאפשר את הביקורים.

4.מטעם זה החלטנו לדחות את העתירה, ואנו עושים כן בלא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז באלול התשס"ט (16.09.09).

שופטשופטתשופט

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools