משרד עו"ד פריש, שפרבר, ריינהרץ ושות' נ' שר האוצר ואח'

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

העותר, משרד עורכי דין, הנותן ייעוץ משפטי לחברה ממשלתית קטנה יחסית, מבקש לקבל ייעוץ משפטי לחברה ממשלתית קטנה יחסית נוספת, החפצה בשירותיו לאחר מכרז. לרועץ עומדת לו ההוראה הקיימת בנושא זה בחוזר רשות החברות הממשלתיות משנת 2001, שאינו מאפשר ייעוץ משפטי קבוע לשתי חברות. הוראה זו יסודה ב"צדק חלוקתי", כדי למנוע מונופוליזציה של משרדי עורכי דין מעטים לחברות ממשלתיות רבות. בינתיים אושר לעותר ייעוץ משפטי לחברה שהוא מבקש להיות יועצה המשפטי, לפי מטלות. העתירה הוגשה ב-14.10.12, ותחילה נמסר מטעם המשיבים כי הוכן חוזר חדש ששינה את דרכי המינוי ואינו נועל דלת בפני המבוקש על-ידי העותר, אך חוזר זה טרם נכנס לתוקף. לימים התברר כי החוזר לא אושר עדיין, וכי חלק מחברי הועדה המייעצת העוסקת בו סיים כהונתו וטרם מונו אחרים כדי למלא את החסר, וכן נמסר כי המנהל החדש של רשות החברות טרם נדרש לנושא ועשוי לשנות מן החוזר החדש. התוצאה היא שההליך של מינוי יועצים משפטיים לחברות ממשלתיות בעצם קפוא למדי לפחות מספטמבר האחרון.

מחד גיסא, איננו רואים מקום להתערבות בנושא הנמצא על האבניים, עם שההתנהלות נראית לנו מוקשה. גם איננו רואים מקום לצו ביניים שיורה על מינוי זמני של העותר לחברה המבוקשת כמשאלתו, שכן אין זו דרכנו ככלל ליתן צו עשה במסגרת עתירות. מאידך גיסא, ההתנהלות מצדיקה כי ייערך, כחלוף זמן ניכר, שימוע חדש לעותר, וזאת מייד עם השלמת מינויה של הועדה הרלבנטית, הצפויה תוך בין חודש לחודשיים. זאת בלא שניטע מסמרות באשר לתוצאה.

בנתון לאמור נמחקת העתירה בלא צו להוצאות.

ניתן היום, ג' באדר א התשע"ד (3.2.2014).