סאמי חאלד יונס נ' ראש הממשלה ושר הביטחון ואח'

פסק-דין

השופט י' טירקל:

1.העותר, אזרח מדינת ישראל, נדון בשנת 1983 על ידי בית הדין הצבאי בלוד למאסר עולם בשל מעורבותו ברצח החייל אברהם ברומברג ז"ל במסגרת פעילותו בארגון טרור. נשיא המדינה דחה מספר בקשות לחנינה ולקציבת עונש שהגישו העותר וחברי כנסת אחרי ששר הביטחון, הרמטכ"ל והפרקליט הצבאי הראשי המליצו לדחות את הבקשות. העותר וחבר כנסת חזרו והגישו בקשות לחנינה והעותר ביקש מבית משפט זה כי יורה למשיבים להגיש המלצה לנשיא המדינה על מנת שיקצוב את עונש המאסר שנגזר עליו.

בתגובתם המקדמית המשלימה מיום 5.3.01, הודיעו המשיבים כי שר הביטחון המליץ לדחות את בקשתו של העותר. בכך בא, לכאורה, העותר על סיפוקו, אולם בתגובתו מיום 10.7.01 הודיע העותר כי הוא עומד על העתירה מן הטעם שקיימת לו זכות ל"תאריך יעד לשחרור" וכן מן הטעם שהוא מופלה לרעה שכן"לא היה תקדים שמישהו אזרח המדינה אשר יושב תקופה כה ארוכה שלא זכה לקיצוב עונש".

2.משהגיש שר הביטחון את המלצותיו דין העתירה להימחק משום שהעותר זכה במבוקשו. אולם, דינה להדחות אפילו היינו רואים את הטעמים הנוספים שהעלה העותר בתגובתו כאילו הם חלק מן העתירה. הלכה פסוקה היא כי "הקלה בעונש הינה, בעיקרה, מעשה-חסד, ואין לו לאסיר שנשפט בבית-משפט זכות מוקנית להקלה בעונש" (ראו בג"צ 7044/97 מחמוד זהרה נ' ראש המטה הכללי תקדין 97(4) 57; וראו גם: בג"צ 706/94 שפרה רונן נ' פרופ' אמנון רובינשטיין - שר החינוך והתרבות דינים עליון נו 979, פסקה 33 לפסק הדין וההפניות שם). גם לטענתו בשל העותר בדבר הפליה, שאותה לא תמך בראיה כלשהי, לא הונח יסוד.

3.העתירה נמחקת.

ניתן היום, כ"ז בתמוז תשס"א (18.7.01).