אסתר בילצקי נ' בית-הדין הרבני האזורי ואח'

פסק-דין

העותרת משיגה על פסק-דינו של בית-הדין הרבני האיזורי בתל-אביב מיום 25.3.2004, ועל פסק-דינו של בית-הדין הרבני הגדול לערעורים מיום 30.12.04.

בית-הדין הרבני האיזורי פסק, כי אם תיאות העותרת לציית לפסק-הדין של בית-הדין הרבני הגדול, שבו נפסק כי היא חייבת לקבל גט מן המשיב 3, ואם תעשה זאת תוך 30 ימים, כי אז יוסיף המשיב 3 על הסכום שהתחייב בו, בהסכם הגירושין שנערך בין הצדדים, סכום כסף חדשי לאחר שהצדדים יתגרשו זה מזה.

בית-הדין הרבני הגדול סבר, כי לא היה מקום להתנות על ההסכם שנכרת כאמור בין הצדדים, שכן תוקפו היה מיידי. לעצם העניין חזר ומצא, כי ההסכם נכרת על-פי רצונם החופשי של שני הצדדים. המשיב מוסיף על כך היום, כי הוא עצמו כבר ביצע את חלקיו העיקריים של ההסכם וכי לא נתקיימה כל עילה לביטולו.

הצענו לצדדים כי הם יבואו בדברים בינם לבין עצמם כדי לסיים, מתוך רצון טוב, סכסוך שנמשך כבר שנים רבות. הדבר לא נסתייע בידינו ולא נותר לנו אלא לדון בעתירה לגופה.

דין העתירה להידחות.

העותרת לא שכנעה אותנו כי נתקיימה עילה המאפשרת לבית-משפט זה להתערב בהחלטות האמורות של בית-הדין הרבני. בית-הדין פעל במסגרת סמכותו ובפועל נתן תוקף לרצונם של הצדדים, כפי שבא לידי ביטוי בהסכם שנוסח במשותף על-ידי באי-כוח הצדדים.

העתירה נדחית, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ב' בניסן התשס"ה (11.4.05).