יואל ביתן ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

פסק-דין

השופט א' ריבלין:

עתירה זו מופנית נגד פסק-דינו של בית הדין הארצי לעבודה שעניינו פיטוריו של העותרים.

טענת העותרים, בקליפת אגוז, הינה שלא היה מקום להבחין בין עניינם-שלהם לבין עניינו של עובד אחר, לעניין תביעת השניים להשבתם לעבודה בשל פגמים שנפלו בהליך הפיטורין. לטענתו, המדינה, המשיבה 2, התחייבה ליישם את פסק הדין שינתן בבית הדין לעבודה בעניינו של האחר, גם לעניינם. המדינה מציינת כי את הבקשה לדחות את עניינם עד להכרעה האחרת יזם העותר עצמו, וכי מכל מקום קיימות הבחנות רלוונטיות בין עניינם של השניים, לרבות השיהוי בהגשת תביעתם של העותרים מלכתחילה. יתר על כן, אם טעה בית הדין, טוענת המדינה, נוגעת הטעות דווקא לפסק הדין בעניינו של האחר, ולא לזה שדן בעניינם של העותרים.

לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובפסק הדין נשוא העתירה הגענו לכלל מסקנה כי פסק-הדין אינו נמנה עם סוג פסקי-הדין של בית-הדין הארצי לעבודה בהם יתערב בית-משפט זה. אפילו נפלה בפסק-הדין טעות, אין היא מסוג הטעויות המהותיות המקימות עילה להתערבותנו (ראו: בג"צ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים נ' בית הדין האזורי, פ"ד מט(1) 573, 586-585).

בשולי פסק-הדין נעיר, כי למדנו היום על דבר כוונת המדינה לקיים מכרזים נוספים לגבי משרות שהעותר חפץ בהן. יתכן ויהיה מקום לשקול להביא בחשבון את נסיבותיו האישיות של העותר ואת נסיונו כעובד המשרד אם יתמודד במכרז כאמור.

העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ד בשבט התשס"ו (12.2.06).