עאיד דודין נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ואח'

פסק-דין

1.ביום 9.12.2010 נערך בפנינו דיון בעתירה. בדיון נכחו באת כוחו של העותר ונציגי שירות הביטחון הכללי. עיינו בעתירה, שמענו את טיעוניה של פרקליטתו של העותר ובחנו חומר חסוי שהוצג לנו על ידי אנשי שירות הביטחון הכללי.

2.נוכח התקופה הארוכה בה מצוי העותר במעצר מינהלי (מאז חודש אוקטובר 2007), וחרף חומרתו של החומר החסוי שהוצג לעיוננו על פי צד אחד, סברנו שיש לשקול אפשרות פוגענית פחות מהארכת המעצר. בדיון עלתה הצעה כי העותר יעבור לרצועת עזה. בהודעה שניתנה על ידי באת כוחו של העותר ביום 16.12.2010 נמסר, כי העותר אינו מסכים להצעה. זאת מאחר שמשפחתו (אשתו וילדיו) מתגוררים בחברון ובני המשפחה (כולל הוריו הזקנים) זקוקים לעזרתו.

3.לאור חומרתו של החומר לו נחשפנו, איננו רואים מנוס מדחייתה של העתירה, אשר כוונה נגד צו מעצר מינהלי שפקע ביום 11.12.2010, היינו יומיים לאחר הדיון שנערך בפנינו. אנו מניחים כי הרשות המוסמכת החליטה על הארכת המעצר. נוכח תקופת המעצר הארוכה, אנו מניחים שעניינו של העורר הובא בפני דרג בכיר בשירות הביטחון הכללי טרם ההחלטה על הארכה נוספת. אם הדבר לא נעשה, הרי יש לעשות כן עתה. ניתן יהיה לבחון זאת בגדר הליך בבית המשפט הצבאי. כמו כן יהיה מקום לבחון חלופות נוספות, פרט לאפשרות שלא קיימת עתה, לאור עמדת העותר, והיא העברה לרצועת עזה.

4.העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ב בטבת התשע"א (19.12.2010)

.