גבארין גאבר נ' לשכת עורכי הדין מחוז הצפון – נצרת

פסק-דין

השופט א' שטיין:

1.לפניי עתירה במסגרתה מבקש העותר כי נורה למשיבה להתייצב וליתן טעם מדוע לא להעביר את הקובלנות המשמעתיות שמתנהלות נגדו בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין – מחוז צפון (להלן: בית הדין המשמעתי המחוזי) לטיפולו של מחוז אחר של לשכת עורכי הדין.

2.נגד העותר מתנהלים מספר הליכים משמעתיים בבית הדין המשמעתי המחוזי. בקשתו של העותר להעביר את התיקים המשמעתיים לטיפולו של בית דין משמעתי במחוז אחר נדחתה הן על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי ביום 27.7.2021 והן על ידי יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין ביום 3.10.2021. על החלטה זו מלין העותר. לדבריו, הוא אינו יכול לזכות למשפט צדק במחוז צפון בעטיו של סכסוך שלכאורה קיים בינו לבין מנכ"ל לשכת עורכי הדין באותו מחוז.

3.דין העתירה להידחות על הסף.

4.עתירה זו אינה אלא ניסיון נוסף של העותר לערער על החלטתו של יו"ר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין שלא להעביר את ההליכים בעניינו למחוז אחר. כפי שפסקתי אך לאחרונה בבקשת רשות ערעור שהגיש העותר בר"ש 1265/22 גאבר נ' לשכת עורכי הדין (23.2.2022), לעורך-דין העומד לדין משמעתי לא נתונה האפשרות לערער על החלטות ביניים של בית הדין הארצי – לא בזכות ולא ברשות. זכות ערעור בהליכים משמעתיים ניתנת רק ביחס לפסק דין סופי, ועל הערעור להיות מוגש לבית המשפט המחוזי ירושלים בהתאם לאמור בסעיפים 70 ו-71 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: החוק).

5.עיון בעתירה אינו מלמד כי עניינו של העותר חריג או כי נפל בו פגם מהותי כלשהו אשר מצדיק את התערבותו של בית משפט זה במסגרת העתירה. למותר לציין כי בהינתן פסק דין סופי של בית הדין המשמעתי, יהא באפשרות העותר לערער עליו כקבוע בחוק.

6.העתירה נדחית אפוא בזאת. העותר יישא בהוצאות המשיבה בסך כולל של 4,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ו באדר א התשפ"ב (27.2.2022).