תנועת "אומץ" (אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי) נ' שר האוצר ואח'

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

1.עניינה של העתירה בבקשת העותרת להורות למשיבים לבוא וליתן טעם "מדוע לא יפורסם מכרז פומבי חדש למתן שירותי ניהול נכסים למנהלת הדיור הממשלתי במשרד האוצר". מהעתירה עולה כי בשנת 1997 זכתה המשיבה 4, חברת אש"ד, במכרז למתן השירות המוזכר וזאת למשך שש שנים. ואולם, מאז תמה תקופת ההתקשרות על פי המכרז, בשנת 2003, ועד היום, מאריך משרד האוצר את ההתקשרות עם חברת אש"ד, תחת עריכת מכרז פומבי חדש, וזאת מכוח תקנה 3(4)(ב)(3) לתקנות חובת מכרזים, התשנ"ג-1993, המאפשרת פטור ממכרז בנסיבות מיוחדות. לטענת העותרת, התנהלות זו פוגעת באופן חמור בשלטון החוק ועולה כדי חוסר סבירות וחוסר מדתיות.

2.המשיבים 3-1 טוענים ובצדק כי דין העתירה להידחות על הסף לנוכח קיומו של סעד חלופי בדמות הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים. בהתאם לסעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק), ולפרט 5 לתוספת הראשונה לחוק (המפנה לסעיף 2 לחוק חובת מכרזים, התשנ"ב-1992), לבית המשפט לעניינים מנהליים נתונה הסמכות לדון בענייני מכרזים, לרבות בשאלה אם במקרה ספציפי חלה חובה לערוך מכרז או שמא מדובר במקרה שבו חל פטור ממכרז [ראו: 9451/10 הייב נ' מנהל מקרקעי ישראל, פסקה 5 (22.8.2011); בג"ץ 8892/13 חברת מ.ח.ק.ר – סיוע בטיפול רפואי בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (25.3.2014)].

3.נוכח קיומו של סעד חלופי, אין סיבה שבית משפט זה יידרש לעתירה ועל כן היא נדחית על הסף, כאמור.

4.משנתבקשו והתקבלו תגובות מקדמיות, העותרת תישא בהוצאות המשיבים, על הצד הנמוך, בסך 3,000 ש"ח (כאשר הסכום יתחלק בחלקים שווים בין המשיבים 3-1 לבין המשיבה 4).

ניתן היום, י"ג באדר א התשע"ו (22.2.2016).