מרבי טופז נ' מדינת ישראל /משרד האוצר

פסק-דין

השופטת ד' ברק-ארז:

1.בעתירה שלפנינו ביקש העותר כי בית משפט זה יורה על ביטול החלטות של בתי המשפט המחוזיים – החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ר' פוקס) בת"א 17972-01-10 מיום 11.9.2011 והחלטת בית המשפט המחוזי בתל–אביב-יפו (השופטת א' נחליאלי-חיאט) בת"א 1918/09 מיום 7.9.2011. בהחלטות אלה נדחו בקשותיו של העותר "להמיר" תביעות כספיות שהגיש (על סך 100,000,000 ש"ח ו-400,000,000 ש"ח, בהתאמה) לתביעות שבהן הסעד המבוקש הוא הצהרתי. כן ביקש העותר כי בית משפט זה יורה על המשך שמיעתן של התביעות (שנמחקו בגין אי תשלום אגרה) וכן יורה למשרד המשפטים "לעקוב" אחרי ניהול תקין של התביעות האמורות, הגם שזה לא צורף כמשיב בעתירה. למעשה, צוינו כמשיבים בעתירה "מדינת ישראל/משרד האוצר" בהיותם "שולחי" המפקח על הבנקים והלשכה לסיוע משפטי.

2.העתירה העלתה טענות שונות וקשות (כולל האשמה בביצוע עבירות פליליות) כנגד השופטים שדנו בתביעותיו וכנגד רשויות אחרות, ביניהן משטרת ישראל, המפקח על הבנקים ועיריית חיפה. הטענות נוסחו בכלליות, ללא תימוכין ובאופן שאינו הולם את הפנייה לבית משפט זה, ודי היה כבר בכך כדי להביא לדחיית העתירה.

3.מכל מקום, הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט המוסמכים בהליכים אזרחיים (ראו למשל: בג"ץ 6561/08 נימברגר נ' המפקח על הבנקים משרד האוצר (24.9.2008)). העותר מעלה בעתירתו טענות ערעוריות מובהקות, שאינן מקימות עילה להתערבותו של בית משפט זה. יתרה מכך, בית משפט זה דחה אך באחרונה עתירה בה העלה טענות דומות במהותן (בג"ץ 6594/12 טופז נ' משרד המשפטים (20.9.2012)).

4.נוכח כל זאת, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, משלא התבקשה תגובה ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' באדר התשע"ג (18.2.2013).