נעימה מחמוד סעיד שלח ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

העתירה עניינה הוא באיחוד משפחות, ובקשת העותרת מס' 1 היא כי תוענק לבן-זוגה זכות ישיבת קבע וכי תינתן בידו תעודת זהות. העותרת אף מרחיקה לכת (בסעיף 13 לעתירה) ומבקשת כי תינתן לבן-זוגה אזרחות ישראל. כעולה מן המסמכים אשר צורפו לעתירה, המגעים בין העותרת לבין רשויות משרד הפנים נפסקו בשנת 1995. העותרים מזכירים אמנם כי בחודש ספטמבר 1997 הודיעה המשטרה למשרד הפנים כי "כל התיקים העומדים נגד העותר מס' 2" נסגרו, אך לא צורפה לעתירה כל אסמכתא בכתב לדבר.

נמצא לנו, איפוא, כי העתירה במתכונתה כיום אינה אקטואלית. אין זה סדר ראוי וטוב כי לקראת סופה של שנת 2001 תוגש עתירה שעניינה בשנת 1997 (לכל המאוחר). אם ברצון העותרים לפנות בתלונה לבית המשפט על רשויות משרד הפנים, שומה עליהם לפנות אל משרד הפנים, לחדש את בקשתם, ורק אם ייתקלו בסירוב מנומק - לפנות אל בית המשפט הגבוה לצדק.

מן הטעם האמור אנו מחליטים לדחות את העתירה כעתירה שאינה מגלה עילה להתערבות בית המשפט הגבוה לצדק.

היום, י"א חשוון תשס"ב (28.10.2001).

שופטש ופטתשופטת