דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

יוסף אחמד מחאגנ'ה נ' מדינת ישראל ואח'

פסק הדין בבג"ץ 8436/96 ניתן ביום 17 במרץ 1997.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

נחה דעתנו כי דין הערעור להידחות. המשיבים אינם מסתתרים מאחורי גישה עקרונית כי אין להעניק חופשה לעבריין מין שאינו מודה. הם בחנו את עניינו של המערער, והגיעו למסקנה כי לגביו אין אפשרות לעמוד על הסיבות שהביאו אותו לביצוע העבירות, ומכאן גם על מידת מסוכנותו. בנסיבות אלה, איננו סבורים שנפל פגם בעמדת המשיבים, המצדיק את התערבותנו. באיזון בין השמירה על שלום הציבור לבין עניינו של המערער לקבלת חופשה, יד השמירה על שלום הציבור היא על העליונה.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 17 במרץ 1997.

בית המשפט
בית המשפט העליון
מקרה
בג"ץ 8436/96
נפתח
1996
ניתן
17 במרץ 1997
משך
שני עמודים

ההרכב

  • אהרן ברק
  • יצחק זמיר
  • טובה שטרסברג-כהן

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 8436/96 יוסף אחמד מחאגנ'ה נ' מדינת ישראל ואח' (17.3.1997)

הנוסח המלא של פסק הדין.

ב בית המשפט העליון

עע"א 96 / 8436

בפני: כבוד הנשיא א' ברק · כבוד השופט י' זמיר · כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

המערער: יוסף אחמד מחאגנ'ה

נגד

המשיבים: 1. מדינת ישראל · 2. מפקד כלא איילון · ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי · בת" א-יפו מיום 3.11.96 בע"ש 1604/96, שניתן על ידי כבוד השופט א. בייזר

תאריך הישיבה: ח' באדר ב' התשנ"ז (17.03.97) · בשם המערע

ר: ע ו"ד תמר אולמן · בשם

המשיבים: עו"ד ענר הלמן

פסק-דין

הנשיא א' ברק:

המערער הורשע, בין השאר, בגין סידרה של שלושה מעשי אונס. הוטלו עליו עשרים ואחת שנות מאסר. הוא ריצה כבר שתיים עשרה שנות מאסר. הוא מבקש לקבל חופשות. בקשתו נדחתה. הטעם לכך הוא שהמערער אינו מודה בביצוע מעשי האונס. בנסיבות אלה סוברים המומחים של שירות בתי הסוהר (ד"ר אליש, פסיכיאטר מומחה, וגב' תמי עשת סבג, קרימינולוגית קלינית) כי אין באפשרותם לבדוק את הסיבות לביצוע העבירות, אם קיימת פתולוגיה מינית, וכן אם קיימת סכנה ממתן החופשה. כנגד גישה זו מלין המערער. לדעתו, בהיעדר ממצא על מסוכנותו יש לאפשר לו לצאת לחופשה.

נחה דעתנו כי דין הערעור להידחות. המשיבים אינם מסתתרים מאחורי גישה עקרונית כי אין להעניק חופשה לעבריין מין שאינו מודה. הם בחנו את עניינו של המערער, והגיעו למסקנה כי לגביו אין אפשרות לעמוד על הסיבות שהביאו אותו לביצוע העבירות, ומכאן גם על מידת מסוכנותו. בנסיבות אלה, איננו סבורים שנפל פגם בעמדת המשיבים, המצדיק את התערבותנו. באיזון בין השמירה על שלום הציבור לבין עניינו של המערער לקבלת חופשה, יד השמירה על שלום הציבור היא על העליונה.

הערעור נדחה.

ניתן היום, ח' באדר ב' התשנ"ז (17.03.97),

בפני באי כוח הצדדים.

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים