מדינת ישראל נ' אירינה אברמנקו ואח'

פסק-דין

השופט א' מצא:

בעקבות שימוע שנערך למשיבים ביום 2.12.02, שבמהלכו המציאו המשיבים מסמכים שונים שנדרשו לטיפול בעניינם, החליטה הרשות המוסמכת במשרד הפנים ליתן למשיבה 1 אשרת ביקור ושהייה בישראל מסוג ב'1 שתוקפה עד ליום 5.6.2003.

בכך, כמקובל על הצדדים, מתייתר הצורך במתן סעד אופראטיווי במסגרתו של הערעור. עם זאת - ולשם העמדת הדין על מכונו - הננו נעתרים לבקשת המערערת ומבטלים את קביעותיו הכלליות של בית המשפט המחוזי, שלפיהן היה על הרשות המוסמכת במשרד הפנים להאריך את תוקף אשרת השהייה של המשיבה 1 בישראל, חרף העובדה שלא הומצאו על-ידי המשיבים אלא תצהירים באשר לקיומו של קשר זוגי ביניהם, וכי אין מקום להכביד על משיב 2 בהבאת ראיות נוספות לצורך קיומו של קשר זוגי עם המשיבה. אף עלינו מקובל, כי בקביעותיו האמורות הטיל בית המשפט המחוזי מגבלה בלתי-רצויה על יכולתם של הגורמים המקצועיים במשרד הפנים לעמוד על קיומו ועל כנותו של קשר זוגי שעל יסודו הם מתבקשים להעניק, לאחד מבני הזוג, אשרת שהייה בישראל. גבי קביעותיו האמורות של בית המשפט המחוזי מתקבל, אפוא, הערעור.

ניתן היום, ג' בטבת תשס"ג (8.12.02).