Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

מדינת ישראל נ' אירינה אברמנקו ואח'

HCJ 8581/02 was decided on 8 December 2002.

The court's decision, in its own words.

בכך, כמקובל על הצדדים, מתייתר הצורך במתן סעד אופראטיווי במסגרתו של הערעור. עם זאת - ולשם העמדת הדין על מכונו - הננו נעתרים לבקשת המערערת ומבטלים את קביעותיו הכלליות של בית המשפט המחוזי, שלפיהן היה על הרשות המוסמכת במשרד הפנים להאריך את תוקף אשרת השהייה של המשיבה 1 בישראל, חרף העובדה שלא הומצאו על-ידי המשיבים אלא תצהירים באשר לקיומו של קשר זוגי ביניהם, וכי אין מקום להכביד על משיב 2 בהבאת ראיות נוספות לצורך קיומו של קשר זוגי עם המשיבה. אף עלינו מקובל, כי בקביעותיו האמורות הטיל בית המשפט המחוזי מגבלה בלתי-רצויה על יכולתם של הגורמים המקצועיים במשרד הפנים לעמוד על קיומו ועל כנותו של קשר זוגי שעל יסודו הם מתבקשים להעניק, לאחד מבני הזוג, אשרת שהייה בישראל. גבי קביעותיו האמורות של בית המשפט המחוזי מתקבל, אפוא, הערעור.

3 justices heard the case, and the ruling came on 8 December 2002.

Court
The Supreme Court, sitting as a court of administrative appeals
Case
HCJ 8581/02
Opened
2002
Decided
8 December 2002
Length
2 pages

The panel

  • אליהו מצא
  • יעקב טירקל
  • אדמונד לוי

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 8581/02 מדינת ישראל נ' אירינה אברמנקו ואח' (8.12.2002)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים מינהליים

עע"ם 8581/02

בפני: כבוד השופט א' מצא · כבוד השופט י' טירקל · כבוד השופט א' א' לוי

המערערת: מדינת ישראל

נגד

המשיבים: 1. אירינה אברמנקו · 2. עו"ד אילן קיסרי · הודעה מוסכמת מטעם הצדדים

בשם המערערת: עו"ד י' רויטמן

בשם המשיבים: עו"ד א' קיסרי

פסק-דין

השופט א' מצא:

בעקבות שימוע שנערך למשיבים ביום 2.12.02, שבמהלכו המציאו המשיבים מסמכים שונים שנדרשו לטיפול בעניינם, החליטה הרשות המוסמכת במשרד הפנים ליתן למשיבה 1 אשרת ביקור ושהייה בישראל מסוג ב'1 שתוקפה עד ליום 5.6.2003.

בכך, כמקובל על הצדדים, מתייתר הצורך במתן סעד אופראטיווי במסגרתו של הערעור. עם זאת - ולשם העמדת הדין על מכונו - הננו נעתרים לבקשת המערערת ומבטלים את קביעותיו הכלליות של בית המשפט המחוזי, שלפיהן היה על הרשות המוסמכת במשרד הפנים להאריך את תוקף אשרת השהייה של המשיבה 1 בישראל, חרף העובדה שלא הומצאו על-ידי המשיבים אלא תצהירים באשר לקיומו של קשר זוגי ביניהם, וכי אין מקום להכביד על משיב 2 בהבאת ראיות נוספות לצורך קיומו של קשר זוגי עם המשיבה. אף עלינו מקובל, כי בקביעותיו האמורות הטיל בית המשפט המחוזי מגבלה בלתי-רצויה על יכולתם של הגורמים המקצועיים במשרד הפנים לעמוד על קיומו ועל כנותו של קשר זוגי שעל יסודו הם מתבקשים להעניק, לאחד מבני הזוג, אשרת שהייה בישראל. גבי קביעותיו האמורות של בית המשפט המחוזי מתקבל, אפוא, הערעור.

ניתן היום, ג' בטבת תשס"ג (8.12.02).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools