אחמד מוחמד חסן ואח' נ' שר הפנים

פסק-דין

עניינה של העתירה הוא בקשת העותרים כי יבוטלו צווי גירוש שהוצאו נגדם ושתאושר בקשתם לאיחוד משפחות עם נשותיהן המתגוררות בשטחי הרשות הפלסטינאית (להלן: הרשות). מאחר ובינתיים גורשו העותרים מן הארץ, מבקשים הם כיום כי יותר להם לחזור לשטחי הרשות או לישראל.

דינה של העתירה להידחות.

על פי הסכם הביניים, בקשות לאיחוד משפחות ברשות ולא בתחומי מדינת ישראל, צריכות להיות מוגשות לרשות וזו מעניקה תושבות בכפוף לאישור מוקדם על ידי מדינת ישראל ובהתאם למכסות שנתיות המוענקות לה.

מתגובתו של המשיב עולה, כי על אף שהעותרים מציגים מסמכים מהם עולה כי הגישו לרשות בקשה לאיחוד משפחות, הרשות לא העבירה לידי המדינה בקשה מטעם העותרים לתושבות בשטחי הרשות או בשטח ישראל. מטעם זה, אין המדינה בעל דין נכון. טענותיהם של העותרים צריכות להיות מופנות כלפי הרשות ולא כלפי מדינת ישראל.

לפיכך, נדחית העתירה על הסף מחוסר עילה. ממילא מתייתרת הבקשה לצו ביניים, שכלל לא היה מקום לבקשו לאחר שהעותרים גורשו מן הארץ.

ניתן היום, כ"ד בטבת תשס"א (19.1.01).

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

הדין של בית המשפט העליון בישראל.