אליאס דאלי נ' כב' השופט א. אמינוף, בית המשפט המחוזי ואח'

פסק-דין

עתירה זו מכוונת נגד החלטה של בית המשפט המחוזי בנצרת, מפי השופט אמינוף, בה נדחתה בקשת באת-כוח העותר לתת דחייה של 4 חודשים לפחות בהליך הפלילי המתנהל נגד העותר.

הרקע לבקשת הדחייה הוא סיום פרשת התביעה "שהפתיע", כביכול, את הסנגוריה משום שהתביעה הסתפקה ב46- עדים מתוך 182 העדים שהיו אמורים להעיד מטעמה. התביעה הכריזה ביום 2.1.2001 על "אלו עדי" ובית המשפט קבע את המשך המשפט לפרשת ההגנה ליום 8.1.2001. בישיבה זו אמור להעיד העותר מטעם ההגנה.

טענת הסנגוריה היא שאין לה די שהות כדי להכין כראוי את פרשת ההגנה.

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה את בקשת הסנגוריה בהחלטה מפורטת ומנומקת, שבה התייחסה לכל הטענות. בין היתר, בית המשפט מציין כי התביעה הודיעה על האפשרות של ויתור על עדים כשלושה חודשים מראש.

הלכה היא כי אין בית משפט זה מתערב בהליכים פליליים המתנהלים בפני בתי המשפט הרגילים.

בנסיבות המקרה הנדון, אין לראות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת משום "תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מנהלי טהור", כפי שנוסח החריג לאי-התערבותו של בית משפט זה בפרשת בג"ץ 583/87 הלפרין נ' כבוד סגן נשיא בית המשפט הלפרין, פ"ד מא (4) 699.

אי לכך אין עילה להתערבותו של בית משפט זה, ואנו דוחים את העתירה על הסף.

ניתן היום, י"ב בטבת תשס"א (7.1.2001).