אדוארד גורון ואח' נ' משרד הפנים, מינהל האוכלוסין

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

על פי הנטען בעתירה, נישאה עותרת 2 לעותר 1 בשנת 1988, ברוסיה. עותר 1 עלה לישראל בשנת 1997 בגפו, וקיבל אזרחות ישראלית מכוח שבות (נכד של יהודי). בחלוף 7 שנים, היינו בשנת 2004, נכנסו עותרת 2 ועותרת 3, בתם של בני הזוג, לישראל באשרת תייר, ואז הגישו בקשה ליתן להם מעמד מכוח סעיף 4א' לחוק השבות. להשלמת התמונה נוסיף, כי בבקשה לאשרת עליה אותה מילא עותר 1 בחודש יוני 1997, הוא ציין כי הנו "רווק", אף שבגיליון הרישום לפי חוק מרשם האוכלוסין (מוצג מש/2 לתגובת המשיבה), הוא הגדיר את עצמו כ"נשוי".

סתירה אחרונה זו, ובעיקר העובדה שבמשך 7 שנים חי עותר 1 בישראל בגפו, הניעו את המשיב שלא ליתן לעותרות 2 ו-3 מעמד מכוח שבות, אלא לשלבן בתהליך מדורג לקבלת אזרחות. ככל שתמלא עותרת 2 אחר התנאים הקבועים בסעיף 7 לחוק האזרחות, סביר שבקשתה תיענה בחיוב, וכתוצאה מכך תזכה גם עותרת 3 למעמד דומה (סעיף 8 לחוק האזרחות).

בנסיבותיה של עתירה זו איננו סבורים כי נפל פגם בשיקולי המשיב. עם זאת, הצהירה באת כוח המשיב, כי לקראת סופו של התהליך המדורג, ולצורך ההחלטה בשאלת מעמדן של העותרות, יינתן משקל אף לעובדה שהעותרות נכנסו לישראל בשנת 2004.

בכפוף לאמור, העתירה נדחית.

ניתן היום, ל' בסיון התשס"ט (22.6.09).