פרהוד אלנססארה ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה בבקשת העותרים, כי יינתן לעותרת מס' 2 (להלן: העותרת), תושבת השטחים, רישיון ישיבה בישראל מכוח נישואיה לעותר מס' 1 (להלן: העותר), אזרח ישראלי.

העותרים טוענים, כי לאחר נישואיהם פנו למשרד הפנים בבקשה לאיחוד משפחות עבור העותרת, אולם לשכת מינהל האוכלוסין בחדרה (להלן: הלשכה) סירבה לקבל מידיהם את הבקשה.

העותרים נישאו ביום 27.6.02 בבית-הדין השרעי בטייבה, דהיינו לאחר החלטת הממשלה מיום 12.5.02, לפיה הוחלט, כי לא תתקבלנה בקשות של תושבי הרשות הפלסטינית לקבלת מעמד בישראל עד לקבלת החלטה אחרת.

על-פי המצב החוקי הקיים, שנקבע בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, מיום 6.8.03 - ושתוקפו הוארך בצו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ד-2004, וביום 31.1.05 אישרה הכנסת את צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), תשס"ה-2005, המאריך את תוקפה של הוראת השעה עד ליום 31.5.05 - לא יינתנו אזרחות ורישיון ישיבה בישראל לתושבי האזור. בחינת חוקתיות החוק הנ"ל תלויה ועומדת בפני בית-משפט זה. זכויותיהם של העותרים שמורות להם אם יחול שינוי במצב המשפטי.

יתרה מכך, ומעבר לדרוש יוער, כי מבירור שנעשה בלשכת מינהל האוכלוסין בחדרה עולה, כי העותרים לא הגישו בקשה לאיחוד משפחות עובר לעתירתם זו, וכי אין כל אינדיקציה לפניות קודמות של העותרים, עובר להגשת עתירה זו.

בנסיבות אלה, לוקה עתירת העותרים באי מיצוי הליכים, שכן כידוע, הלכה היא, כי בטרם יפנה עותר לקבלת סעד מבית-משפט זה, עליו למצות את ההליכים המנהליים העומדים לרשותו וכי בלא מיצוי הליכים, דינה של העתירה להידחות על הסף (ראו בג"צ 3383/02 ינוקשוילי נ' מדינת ישראל, תק-על 2002(2) 986; בג"צ 4793/95 ששון נ' ראש הממשלה ושר הביטחון ואח', תק-על 95(2) 917).

אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, כ"ב בניסן תשס"ה (1.5.05).