מחמד עטיה סוכר ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ואח'

פסק-דין

חלקי

השופט נ' סולברג:

1.עתירה למתן צו על-תנאי, בגדרה מבוקש להורות על העברת גופותיהם של מספר מחבלים לידי בני משפחותיהם, לשם קבורתן באזור מגוריהם. ביום 23.4.2018 נערך דיון בעתירה (ובעתירות דומות נוספות), שלאחריו נתבקשה המדינה להגיש הודעת עדכון במספר סוגיות.

2.בהודעת העדכון המתייחסת לעתירה זו נמסר, כי לאחר בחינה ראשונית בעניין גופת בנו של העותר 1, נמצא שהיא עונה על הקריטריונים שנקבעו בהחלטת הקבינט לעיכוב השבת גופות מחבלים. באותה עת נדונה שאלת סמכותו של המפקד הצבאי להורות על עיכוב השבת גופות מחבלים, במסגרת הליך של דיון נוסף בבית משפט זה (דנג"ץ 10190/17). לפיכך הורינו למדינה לשוב ולעדכן בעניין גופת בנו של העותר 1, בתוך 14 ימים מיום מתן פסק הדין בדיון הנוסף.

3.ביום 9.9.2019 ניתן פסק הדין בדיון הנוסף, ובו נקבע כי המפקד הצבאי מוסמך להורות על קבורה ארעית של מחבלים וחללי אויב משיקולים של ביטחון המדינה ושלום אזרחיה, וזאת מכוח תקנה 133(3) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945. בהתאם לכך, ביום 24.10.2019 הגישו המשיבים הודעת עדכון מטעמם, ולפיה בהתאם לקביעות העקרוניות בפסק הדין בדיון הנוסף, אין מקום לשנות מההחלטה להותיר את גופת בנו של העותר 1 בידי מדינת ישראל, בהיותה גופה 'בעלת הקשר מיוחד' (בחודש ינואר 1995 ביצע בנו של העותר 1 פיגוע התאבדות, שבו נרצחו 22 אנשים ונפצעו 59). לפיכך נטען, כי דין העתירה להידחות. לחלופין ציינה המדינה, כי מאחר שהעתירה הוגשה עובר למתן פסק הדין בדיון הנוסף, מוצע לאפשר לעותר 1 להגיש עתירה מתוקנת, ככל שיחפוץ בכך.

4.בהחלטתי מיום 27.10.2019 ציינתי, כי בדעתי להורות על מחיקת העתירה (כוונתי היתה למחיקת העתירה ככל שהיא מתייחסת לעותר 1 בלבד), תוך מתן אפשרות להגיש עתירה מתוקנת, אלא אם יוצגו נימוקים משכנעים מדוע אין לעשות כן. ביום 6.11.2019 הודיע ב"כ העותרים, כי אינו מתנגד למחיקת העותר 1, תוך שמירת טענות.

5.נוכח האמור, עתירתו של העותר 1 נמחקת בזאת; באפשרותו להגיש עתירה מתוקנת, ככל שתהיה לו עילה לעשות כן.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט בכסלו התש"פ (17.12.2019).