דגני שפירא ושות' עורכי דין ואח' נ' מדינת ישראל משרד התחבורה

פסק-דין

בקשת רשות הערעור שבפניי מופנית נגד סירובו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט נ' סולברג) ליתן צו עיון בנוגע למסמכים מסוימים. החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה. בחנתי את טענות הצדדים, ולדעתי יש מקום לשנות מהחלטתו של בית משפט קמא במספר נקודות, כדלהלן:

א. איני רואה כל סיבה שלא ליתן למבקשים לעיין בתלונת המשיבה במשטרה (סעיף 3(ב) לתצהיר שנלווה לבקשת המבקשים בבית משפט קמא למתן צו עיון במסמכים (להלן - התצהיר)). המשיבה לא טענה כי הדבר עלול לפגוע בחקירה הפלילית או כי הוא כרוך בטירחה משמעותית מבחינתה. אף אם הרלוונטיות של התלונה אינה מובהקת, עשויה להיות לה חשיבות מסוימת. משאין מדובר בדרישה מכבידה, אין טעם ראוי שלא להיענות לה. למבקשים תינתן איפוא אפשרות לעיין בתלונת המשיבה במשטרה תוך 30 ימים מהמצאת פסק דין זה למשיבה.

ב. אני סבור כי ההודעות שנמסרו במשטרה על ידי עורכי הדין (סעיף 3(ג) לתצהיר) הינן רלוונטיות. זאת, שכן בחוות הדעת של רואה החשבון יעקב גינזבורג

שהוגשה על ידי המשיבה ישנה התייחסות לתוכנן של הודעות אלו ואף נטען כי ניתן ללמוד מהן מסקנות שונות. עם זאת, מקובלת עליי טענת המשיבה כי מתן זכות עיון בהודעות בשלב הנוכחי עלול לפגוע בהתנהלות החקירה הפלילית. בנסיבות אלה נראה לי לנכון לאמץ את הצעתה החלופית של המשיבה, לפיה כל האמור בחוות הדעת בנוגע לסתירות בהודעות יימחק ולא יהיה חלק מחוות הדעת. העניין יחזור לבית המשפט המחוזי, אשר יורה כיצד יבוצע תיקון חוות הדעת.

ג. רשמתי לפניי את הסכמת המשיבה לאפשר עיון במסמכים הנוגעים להארכת החוזה עם המבקשים עד שנת 2004 וביפויי הכוח שקיבל עו"ד נטוביץ' מהיועץ המשפטי לממשלה (סעיפים 3(י) ו-3(כא) לתצהיר).

ד. אני סבור, כי המסמכים הקשורים לנוהל העבודה של משרד התחבורה עם בנק הדואר (סעיף 3 (יא)-(יב) לתצהיר) הינם רלוונטיים. זאת, שכן נראה שיש להם חשיבות מסוימת להוכחת טענות המבקשים לגבי היקף העבודה הנוספת אותה ביצעו. עם זאת, המשיבה בתשובתה טוענת כי כל המסמכים בנושא זה שאותרו על ידה הועברו למבקשים. המשיבה תגיש לבית המשפט המחוזי תצהיר תוך 30 ימים מקבלת פסק דין זה לגבי טענתה האחרונה.

ה. לדעתי, פירוט חשבונות המשיבה בהם התקבלו תקבולים בתקופה הרלוונטית שלא דרך המבקשים (סעיף 3(כה) לתצהיר) עשוי להיות רלוונטי לתביעה. טענת המבקשים כי בתיקים שהיו אמורים להיות בטיפולם גבתה המשיבה כספים באופן עצמאי, עשויה לשמש כטענת הגנה מול תביעת המשיבה. אין לדרוש מהמבקשים להסתפק, בעניין זה, בהצהרת המשיבה כי דיווחה להם על כל גבייה שלא התבצעה דרכם. יחד עם זאת, הנתונים שבפניי אינם מאפשרים לי לקבוע כיצד יש לבצע את העיון בחשבונות אלו. ייתכן שחשיפת החשבונות מעוררת קשיים מסוימים, הן מבחינה יישומית והן מבחינות אחרות, כגון חשש לפגיעה בפרטיות וכדומה. כמו כן, ייתכן שלעניינם של המבקשים די בגילוי מוגבל או חלקי. נראה לי, כי גם בעניין זה יש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע את היקף העיון ואופן ביצועו. בית המשפט יהיה רשאי, אם יראה צורך בכך, לנקוט פתרונות יצירתיים, כגון מינוי רואה חשבון אשר יעיין בחומר ויחליט איזה חלק ממנו רלוונטי.

ביתר טענותיהם של המבקשים לא מצאתי ממש. הערעור מתקבל אפוא בחלקו, כאמור לעיל. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה באב התשס"ח (26.8.08).