אשר אלחנני נ' אזורים חברה להשקעות פיתוח בע"מ ואח'

פסק-דין

בא-כוח המבקש הצהיר בפנינו כי מקובל עליו שאם היה הסכם דיוני בין הצדדים, לפיו ויתרו הם על הבאת חוות דעת מומחים מטעמם בהסכימם למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אין להם פתחון פה לחזור ולהביא חוות דעת מומחים מטעמם.

באי-כוח הצדדים חלוקים בשניים: האחד, האם היה הסכם דיוני ביניהם אם לאו. השני, האם בהעדר הסכם דיוני, מהווה הסכמתם למינוי מומחה מטעם בית המשפט, חסימת הדרך להבאת חוות דעת מומחים מטעם הצדדים וזאת, במיוחד לאור ולאחר ביטול תקנה 130(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.

מבלי להכריע בשאלה הראשונה, דהיינו, אם היה הסכם דיוני אם לאו, לא ניתן להכריע בשאלה השניה. בית משפט השלום קבע בהחלטתו, כי לא היה הסדר דיוני ואילו בית המשפט המחוזי קבע, כי היה הסדר כזה.

איננו סבורים כי שאלה זו - שהיא עובדתית במהותה - ראוי לה שתידון פעם נוספת, ומשכך, אין גם מקום ליתן רשות ערעור כדי להעלות את השאלה השניה המועלית על-ידי המבקש.

זאת ועוד, המשפט נמצא בתחילתו בשלבי קדם משפט. לא נחסמה דרכם של הצדדים להציג שאלות הבהרה למומחה מטעם בית המשפט ולזמנו לחקירה, אם יבקשו זאת. בחקירה ניתן יהיה ללבן שאלות שונות העולות מתוך חוות דעתו אל מול חוות דעת המומחים מטעם הצדדים שהיו בפניו, מבלי שחוות הדעת מטעם הצדדים תהוונה חומר ראיה כשלעצמן.

לאור האמור לעיל, הגענו לכלל מסקנה, כי אין מקום ליתן רשות ערעור והשאלות נשוא הבקשה תוכלנה להיות מועלות בערעור על פסק-הדין, אם יוגש כזה ואם יהיה מקום לכך, ואין צורך להכריע בהן בשלב זה, בנסיבות שפורטו לעיל.

הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה באייר תשס"א (18.5.01).