כורש צ'רחי ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ

פסק-דין

1.בהחלטתנו מיום 6.4.2009 קבענו, לפנים משורת הדין, כי המבקשים רשאים להציע הצעה לרכישת הבית בתנאים מסוימים. סברנו, כי מסיבות שונות ראוי לנסות ולמקסם את התמורה עבור הבית. ואכן, מסתבר שהוצעה הצעה חדשה, וזאת לאחר שכונס הנכסים כבר הגיע להסכם עם רוכשים מסוימים, בני הזוג שוירמן. המכר אושר על ידי ראש ההוצאה לפועל עוד בשנת 2008. מדובר היה על תמורה בסך 1,880,000 מיליון ש"ח. הקונה החדש הציע תחילה הצעה מסוימת שלא תאמה את תנאי ההסכם שנעשה עם בני הזוג שוירמן. בהמשך תוקנה ההצעה מבחינת תנאיה וכן היא הועמדה על סכום של 2.4 מיליון ש"ח. בדיון בפנינו אירעו התפתחויות נוספות. לאחר שבני הזוג שוירמן העלו את הצעתם במידת מה הציע המציע החדש תוספת של 200,000 ש"ח, היינו 2.6 מיליון ש"ח. בעקבות זאת העמידו בני הזוג שוירמן את הצעתם על 2,150,000 ש"ח. מסיבות שונות הנוגעות לריבית מדובר למעשה בהצעה של כ-2.2 מיליון ש"ח.

2.הגענו למסקנה כי בנסיבות העניין יש לאשר את המכירה לבני הזוג שוירמן כאשר התמורה תעמוד על סך של 2,150,000 ש"ח, ובפועל מבחינת קופת הכינוס מדובר בכ-2.2 מיליון ש"ח. יש להתחשב באינטרס ההסתמכות של בני הזוג שוירמן. הם סמכו על אישור המכר ואף הפקידו בעבר חלק מסוים מן התמורה בידי הכונס. אכן, מיקסום התמורה הוא אינטרס חשוב, אך במקרה זה לא מצאנו שקיימת סיבה מספקת להתערב במכר שאושר. נסיבות העניין, לרבות התנהגות המבקשים, אינן מצדיקות ביטולו של המכר שאושר, חרף הפער בין ההצעות.

3.בקשת רשות הערעור נדחית איפוא. כונס הנכסים ידאג להתאים את תנאי החוזה עם בני הזוג שוירמן מבחינת סכום התמורה לסכום הנוכחי - 2,150,000 ש"ח.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז בשבט התש"ע (1.2.2010).