הנוסח המלא של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009, ב-190 סעיפים.

חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר למשק הישראלי להתמודד עם השפעות המשבר הכלכלי–העולמי ולמזער את נזקיהן, להכין את התשתית שתביא בתום המשבר לצמיחת המשק תוך צמצום פערים כלכליים–חברתיים, וכן לצמצם את הגירעון הממשלתי תוך ייעול פעילות הממשלה, ולפתח אזורי פריפריה.

הנוסח שולב בפקודת המכרות.

הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.

תחילתם של חלק י״ד לפקודת המכרות, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, ופרטים 23(6) ו־32(11) בתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000, כנוסחם בסעיף 3 לחוק זה, ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011).

הנוסח שולב בחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984.

הנוסח שולב בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961.

תחילתו של פרק זה שבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, או ביום תחילתו של צו לפי סעיף 98ו(א)(4)(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, כנוסחו בסעיף 6(13) לחוק זה, לפי המאוחר.

הנוסח שולב בפקודת העיריות.

הנוסח שולב בפקודת המועצות המקומיות.

הוראות סעיפים 146(א) לפקודת העיריות ו־39(א) לפקודת המועצות המקומיות, כנוסחם בסעיפים 8(1) ו־9 לחוק זה, יחולו על כהונתן של מועצה או ועדות ממונות שמונו לאחר תחילתו של חוק זה.

הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ״ה–1995.

תחילתו של סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ״ה–1995, כנוסחו בסעיף 11 לחוק זה, ביום ח׳ בתמוז התשס״ט (30 ביוני 2009).

הנוסח שולב בחוק האזרחים הוותיקים, התש״ן–1989.

הנוסח שולב בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981.

הנוסח שולב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.

הנוסח שולב בחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952.

הנוסח שולב בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985.

תחילתו של ביטול פרט 1 לתוספת השלישית לחוק העבירות המינהליות, כאמור בסעיף 17 לחוק זה, ביום כ״ד בתמוז התשס״ט (16 ביולי 2009), והוא יחול על קנסות מינהליים שהוטלו ביום האמור ואילך.

הנוסח שולב בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991.

(א)תחילתם של סעיפים 1י ו־1י1 לחוק עובדים זרים, כנוסחם בסעיף 19(1) ו־(2) לחוק זה, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).

(ב)על אף האמור בסעיף 1י לחוק עובדים זרים, כנוסחו בסעיף 19(1) לחוק זה, אגרת הבקשה והאגרה השנתית שמעביד המבקש להעסיק עובד זר בענף המסעדות האתניות ישלם, בשנים 2010 ו־2011, בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק יהיו כמפורט להלן:

(1)בשנת 2010 – אגרת הבקשה תהיה בסכום השווה ל־597 שקלים חדשים והאגרה השנתית תהיה בסכום השווה ל־4,762 שקלים חדשים;

(2)בשנת 2011 – אגרת הבקשה תהיה בסכום השווה ל־764 שקלים חדשים והאגרה השנתית תהיה בסכום השווה ל־6,091 שקלים חדשים.

הנוסח שולב בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003.

(א)תחילתו של סעיף 45(א) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, כנוסחו בסעיף 21 לחוק זה, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).

(ב)על אף האמור בסעיף 45(א) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, כנוסחו בסעיף 21 לחוק זה, יהיה שיעור ההיטל המוטל על העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות בשנים 2010 ו־2011 כמפורט להלן:

(1)בשנת 2010 – 10.75%;

(2)בשנת 2011 – 13.75%.

הנוסח שולב בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983.

סעיף 354(א)(1)(א) לפקודת החברות, כנוסחו בסעיף 23 לחוק זה, יחול על חברה שניתן לגביה צו פירוק ביום תחילתו של חוק זה ואילך.

הנוסח שולב בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980.

סעיף 78(1)(א) לפקודת פשיטת הרגל, כנוסחו בסעיף 25 לחוק זה, יחול על חייב שניתן לגביו צו כינוס ביום תחילתו של חוק זה ואילך.

הנוסח שולב בחוק החברות, התשנ״ט–1999.

תחילתו של סימן ג׳ לפרק הרביעי לחלק התשיעי לחוק החברות, התשנ״ט–1999, כנוסחו בסעיף 27 לחוק זה, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), והוא יחול –

(1)על חברה או חברת חוץ שלא שילמה אגרה או תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם לפי סעיף 44(6) לחוק האמור, לגבי השנים 2002 ואילך;

(2)על חברה פרטית או חברת חוץ שהפרה חובה להגיש דין וחשבון שנתי לפי הוראות סעיפים 141 או 348 לחוק האמור, לגבי השנים 2008 ואילך;

(3)לעניין סעיף 362א(ג)(1)(ג), על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), על חברה או חברת חוץ, שלא שילמה אגרה או תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם לפי סעיף 44(6) לחוק האמור או על חברה פרטית או חברת חוץ שהפרה חובה להגיש דין וחשבון שנתי לפי הוראות סעיפים 141 או 348 לחוק האמור, לגבי השנים 2009 ואילך.

הנוסח שולב בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975.

תחילתו של סעיף 18ד לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, כנוסחו בסעיף 29 לחוק זה, ביום י״ב באלול התשס״ט (1 בספטמבר 2009) והוא יחול גם לעניין הליך מינוי דירקטור מקרב העובדים שהחל לפני המועד האמור, ובלבד שאם התקבל כל המידע הנדרש או אישרה הוועדה לבדיקת מינויים את המועמדות לפני אותו המועד, יימנו התקופות האמורות באותו סעיף מיום י״ב באלול התשס״ט (1 בספטמבר 2009).

הנוסח שולב בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970.

(א)תחילתו של חוק הגמלאות, כנוסחו בסעיף 31 לחוק זה, ביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009), ואולם תשלום תוספת שחיקה בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש אוגוסט 2009, ותוספת בשל מדד לשנת 2008 בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2009, לפי סעיף 9א(ב) ו־(ג) לחוק הגמלאות, כנוסחו בסעיף 31(3) לחוק זה, ישולם לא יאוחר מהמועד שבו משולמת קצבת חודש ספטמבר 2009.

(ב)הוראות סעיפים 1, 8 עד 9ב, 12(א)(1), 17א, 32(ד), 35, 46, התוספת השלישית והתוספת הרביעית לחוק הגמלאות, כנוסחם בסעיף 31(1) עד (8) ו־(16) לחוק זה, יחולו לגבי מי שפרש מתאגיד כאמור בסעיף 105 לחוק הגמלאות, גם אם פרש לפני מועד המעבר כהגדרתו בסעיף 8 לחוק הגמלאות, כנוסחו בסעיף 31(2)(א) לחוק זה, ויחול לגביהם האמור בסעיף קטן (א).

הנוסח שולב בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003.

הנוסח שולב בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004.

הנוסח שולב בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005.

תחילתו של סעיף 2(ג) עד (ו) לחוק קופות גמל, כנוסחו בסעיף 35(1) לחוק זה, ביום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012).

הנוסח שולב בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002.

הנוסח שולב בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970.

הנוסח שולב בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975.

הנוסח שולב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.

(א)תחילתו של פרק זה, למעט סעיף 12ד לחוק פיצויים כנוסחו בסעיף 39(3) לחוק זה, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).

(ב)סעיף 3(ה) לפקודת ביטוח רכב מנועי, כנוסחו בסעיף 38 לחוק זה, וסעיפים 2(ב1) ו־5(ה) לחוק פיצויים, כנוסחם בסעיף 39(1) ו־(2) לחוק זה, יחולו לגבי שירותי בריאות הכלולים בתוספת השניה או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, שיינתנו לנפגעי תאונות דרכים הזכאים להם לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) ואילך.

(ג)סעיף 12ה לחוק פיצויים, כנוסחו בסעיף 39(3) לחוק זה, יחול לגבי דמי ביטוח כהגדרתם בסעיף האמור שגובה מבטח בעד פוליסות ביטוח בענף ביטוח רכב מנועי שנכרתו ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) או במועד מאוחר יותר; לעניין זה, ”מבטח“ – כהגדרתו בחוק פיצויים.

הנוסח שולב בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949.

הנוסח שולב בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ״ז–1997.

הנוסח שולב בחוק ארוחה יומית לתלמיד, התשס״ה–2005.

הנוסח שולב בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949.

הנוסח שולב בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949.

בפרק זה –

”החלטת הממשלה“ – החלטת הממשלה מס׳ 150 מיום י״ח באייר התשס״ט (12 במאי 2009) ולפיה על המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, והממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, להקים קרן, שתפעל למתן סיוע כלכלי לעסקים שנקלעו למצוקה בשל המצב הכלכלי כאמור באותה החלטת ממשלה כנוסחה, לרבות תיקונים שהתקבלו בה, ערב תחילתו של חוק זה;

”הקרן“ – הקרן שתוקם לפי החלטת הממשלה;

”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”חוק לתשלום חלקי“ – חוק לתשלום חלקי של דמי הבראה בשירות הציבורי בשנים 2009 ו־2010 (הוראת שעה), התשס״ט–2009;

”מעביד ציבורי“ – מעביד כהגדרתו בסעיף 2 לחוק לתשלום חלקי, למעט המדינה;

”סכום החיסכון“ – הסכום שהופחת מדמי הבראה או ממשכורת של עובדיו של מעביד ציבורי בהתאם להסכם קיבוצי מאושר לפי סעיף 3 לחוק תשלום חלקי, או הסכום שהופחת, לפי חוק תשלום חלקי, מדמי ההבראה שעל מעביד ציבורי לשלם לעובדיו במהלך שנת 2009 או שנת 2010, לפי העניין;

”עובד“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, למעט עובד המדינה, מי שעובד אצל מעביד ציבורי ועובד במשק בית;

”שווי יום חופשה“ – סכום השווה למחצית השכר החודשי, כשהוא מחולק ב־30;

”שכר חודשי“ – השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי בעד חודש ספטמבר 2009.

(א)מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עובד בעבור חודש ספטמבר 2009, לפי סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי, יהא חייב באותו מועד בנוסף להם בתשלום סכום חד־פעמי בשווי יום חופשתו של כל אחד מעובדיו.

המועד לתשלום חד־פעמי נדחה למועד תשלום דמי הביטוח הלאומי שמשלם מעביד בעד עובד בעבור חודש מאי 2010 (ק״ת תש״ע, 44, 111, 618, 996).

(ב)מעביד החייב בתשלום לפי סעיף קטן (א) ינכה מהשכר החודשי של העובד סכום השווה למחצית משווי יום חופשתו באופן שבו מנוכים דמי ביטוח לאומי.

(ג)מעביד ציבורי הכלול ברשימה שיפרסם שר האוצר, בצו, יעביר למוסד לביטוח לאומי, לא יאוחר מיום 31 באוקטובר של כל אחת מהשנים 2009 ו־2010, את סכום החיסכון שלו באותה שנה; הסכום שיעביר מעביד ציבורי למוסד יהיה לפי אישור של רואה חשבון מטעם המעביד הציבורי על סכום החיסכון.

פורסם צו ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (רשימה של מעבידים ציבוריים), התשע״ו–2015.

המוסד לביטוח לאומי יגבה את הסכום המפורט בסעיף 48(א) בדרך שבה הוא גובה את דמי הביטוח הלאומי בעד אותו חודש; לעניין הגבייה והתשלום יחולו הוראות חוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים לפי העניין, כאילו היו הסכומים דמי ביטוח לאומי.

לא נקבעו כללים להפעלת הקרן כנדרש לפי החלטת הממשלה, רשאי שר האוצר לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר הרווחה והשירותים החברתיים, לדחות את המועד לפי סעיף 48(א) למועד אחר.

המועד לתשלום החד־פעמי הקבוע בסעיף 48(א) נדחה למועד תשלום דמי הביטוח הלאומי שמשלם מעביד בעד עובד בעבור חודש דצמבר 2009 (ק״ת תש״ע, 111).

הוצאות המוסד לביטוח לאומי יעביר לקרן את הסכומים שגבה או שהועברו אליו לפי פרק זה, בניכוי הוצאות התפעול בשיעור של 0.5%, שינכה מהסכומים האמורים.

שר התעשייה המסחר והתעסוקה והממונה על התקציבים במשרד האוצר ידווחו לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, על הפעלת הקרן וחלוקת כספים מתוכה.

פרק זה יעמוד בתוקפו עד מועד סיום הפעלתה של הקרן.

הנוסח שולב בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996.

הנוסח שולב בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982.

הנוסח שולב בחוק כביש אגרה (מנהרות הכרמל), התשנ״ה–1995.

הנוסח שולב בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992.

הנוסח שולב בחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.

הנוסח שולב בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959.

תחילתו של חוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 59 לחוק זה, למעט סעיף 18(א)(2) לחוק האמור כנוסחו בסעיף 59(16) לחוק זה, סעיף 51 לחוק האמור כנוסחו בסעיף 59(24)(א)(2), (ב), (ה), (ו), (ז)(2) ו־(ח) לחוק זה, וסעיף 74(א) לחוק האמור כנוסחו בסעיף 59(26) לחוק זה, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) (בסעיף זה – יום התחילה), והוא יחול לגבי בקשות לאישור שהוגשו לפי הוראות החוק כאמור ביום התחילה ואילך; ואולם רשאים מנהל מרכז ההשקעות ומנהל מינהלת השקעות בתיירות להחליט כי הטיפול בבקשה לאישור תכנית שהוגשה למרכז ההשקעות לפני יום התחילה לפי חוק לעידוד השקעות הון והנוגעת למפעל תיירותי, או הטיפול בתכנית שאושרה לפני יום התחילה לפי הוראות החוק האמור והנוגעת למפעל תיירותי, ייעשה לאחר יום התחילה בידי מינהלת השקעות בתיירות, וזאת אם סברו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; לעניין זה, ”מינהלת השקעות בתיירות“, ”מנהל מינהלת השקעות בתיירות“, ”מנהל מרכז ההשקעות“ – כהגדרתם בחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 59(1) לחוק זה.

הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995.

(א)תחילתה של פסקה (2) ברישה של ההגדרה ”הסכום הבסיסי“, כנוסחה בסעיף 61(1)(א)(1) לחוק זה, ביום י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.

(ב)תחילתה של פסקה (2א) ברישה של ההגדרה ”הסכום הבסיסי“, כנוסחה בסעיף 61(1)(א)(2) לחוק זה, ביום ט׳ בניסן התשע״ב (1 באפריל 2012), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.

(ג)תחילתה של פסקה (2) בסיפה של ההגדרה ”הסכום הבסיסי“, כנוסחה בסעיף 61(1)(ב)(1) לחוק זה, ביום י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.

(ד)תחילתה של פסקה (3) בסיפה של ההגדרה ”הסכום הבסיסי“, כנוסחה בסעיף 61(1)(ב)(2) לחוק זה, ביום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.

(ה)תחילתו של סעיף 68 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 61(2) לחוק זה תהיה כמפורט בפסקאות להלן:

(1)סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג) – ביום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009);

(2)סעיפים קטנים (ד) עד (יא) – ביום ח׳ בטבת התשע״א (15 בדצמבר 2010);

הוראות פסקה זו יחולו גם על חיסונים שהמועד לנתינתם חל שישה חודשים לפני היום האמור, ובלבד שארבעה חודשים לאחר המועד שבו היה על הילד לקבל את החיסון נשלחה הודעה כאמור בסעיף 68(ה) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 61(2)(ד) לחוק זה; לא הושלמה הקמתו של מאגר מידע ממוחשב לפי הוראות סעיף 65ב1 לפקודת בריאות העם, כנוסחו בסעיף 66 לחוק זה, רשאי שר הבריאות לקבוע, בצו, יום תחילה מאוחר יותר ובלבד שלא יהיה מאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011).

(ו)תחילתו של סעיף 69א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 61(3) לחוק זה, ביום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009).

(ז)תחילתו של סעיף 384ב לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 61(4) לחוק זה ביום ח׳ בטבת התשע״א (15 בדצמבר 2010), ואם קבע שר הבריאות מועד מאוחר יותר לפי הוראות סעיף קטן (ה)(2) סיפה – במועד שקבע.

(ח)תחילתו של סעיף 392(ג) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 61(5) לחוק זה, ביום ח׳ בטבת התשע״א (15 בדצמבר 2010).

הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה מיום 15.12.2010 עד יום 30.6.2011.

הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה מיום 1.7.2009 עד יום 30.6.2010.

הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה מיום 1.7.2010 עד יום 31.3.2012.

הנוסח שולב בפקודת בריאות העם, 1940.

מאגר מידע ממוחשב, לפי הוראות סעיף 65ב1 לפקודת בריאות העם, 1940, כנוסחו בסעיף 66 לחוק זה, יוקם לא יאוחר מיום ז׳ בטבת התשע״א (14 בדצמבר 2010); שר הבריאות רשאי לקבוע, בצו, יום תחילה מאוחר יותר ובלבד שלא יהיה מאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011).

הנוסח שולב בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965.

הנוסח שולב בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ״ח–1998.

(א)הוראות סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על מי שביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009), התגורר עם זכאי בדירה ציבורית אם התגורר כאמור במשך ארבע שנים לפחות, בין אם קודם למועד האמור ובין אם לאחריו, וברציפות, עד למועד שבו נפטר הזכאי או עבר למוסד סיעודי, ובלבד שהיה אחד המנויים בהגדרה ”דייר ממשיך“ במהלך התקופה האמורה.

(ב)הוראות סעיף 3(א) לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, כנוסחו בסעיף 69(2) לחוק זה, יחולו גם על מי שביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) היה דייר ממשיך ולא מוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים, אלא אם כן עד המועד האמור התגורר ברציפות בדירה הציבורית, עם הזכאי או כדייר ממשיך, במשך ארבע שנים לפחות.

הנוסח שולב בחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955.

(א)בסעיף זה, ”איגוד ערים למים או לביוב“, ”מועצת רשות המים והביוב“ – כהגדרתם בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים, כנוסחו בסעיף 71(3) לחוק זה.

(ב)התעריפים שנקבעו לעניין זה לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה (להלן – התעריפים הקיימים), ימשיכו לחול כל עוד לא נקבעו כללים לעניין חישוב עלות ותעריפים לתשלומים בעד ביצוע פעולות של איגוד ערים למים או לביוב, לפי הוראות סעיף 18(ב)(3) לחוק איגודי ערים, כנוסחו בסעיף 71(4)(ב) לחוק זה; ואולם רשאית מועצת רשות המים והביוב, כל עוד לא קבעה תעריפים לפי הסעיף האמור ולאחר ששוכנעה כי יש הצדקה לכך, לשנות לגבי איגוד ערים למים או לביוב את התעריפים הקיימים, על פי העקרונות לקביעת כללים לפי סעיפים 101 עד 103 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, או לעדכנם לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לפי מדד אחר שייראה לה הולם.

(ג)הוראות סעיפים 17ה ו־18 לחוק איגודי ערים, כנוסחם בסעיף 71(3) ו־(4) לחוק זה, למעט הוראות סעיף 17ה(ב)(5) וההוראות לפי סעיף 18(ב)(2) ו־(3) לחוק איגודי ערים, כנוסחם בסעיף האמור, לא יחולו לעניין איגוד ערים למים או לביוב, שערב תחילתו של חוק זה היו נתונים לו תפקידים וסמכויות גם בתחום שאינו קשור לתחום משק המים או הביוב – כל עוד נתונים לו תפקידים וסמכויות גם בתחום כאמור או עד תום שנה מיום תחילתו של חוק זה, לפי המוקדם (בסעיף קטן זה – תקופת הביניים); ואולם לא תצורף בתקופת הביניים רשות מקומית לאיגוד כאמור.

הנוסח שולב בפקודת העיריות.

הנוסח שולב בפקודת המועצות המקומיות.

הנוסח שולב בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962.

(א)בסעיף זה –

”איגוד ערים למים או לביוב“ – כהגדרתו בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים, כנוסחו בסעיף 71(3) לחוק זה;

”חוק איגודי ערים“ – חוק איגודי ערים, התשט״ו–1955;

”חוק הרשויות המקומיות (ביוב)“ – חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962;

”חוק לשינוי סדרי העדיפויות“ – חוק לשינוי סדרי העדיפויות הלאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014), התשע״ג–2013;

”חוק תאגידי מים וביוב“ – חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001;

”מועצת רשות המים והביוב“ – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים, התשי״ט–1959;

”רשות מקומית בלא תאגיד“ – כהגדרתה בסעיף 15א(א) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), כנוסחו בסעיף 75(1) לחוק זה.

(ב)בלי לגרוע מהוראות חוק תאגידי מים וביוב –

(1)התעריפים בעד שירותים בתחום המים שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד, למעט איגוד ערים למים או לביוב, שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, ימשיכו לחול לעניין שירותים בתחום המים שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד לאחר יום תחילתו של חוק לשינוי סדרי העדיפויות, ורשאית מועצת רשות המים והביוב לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לפי מדד אחר שייראה לה הולם, עד שייכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי סעיף 112(א) לחוק המים, התשי״ט–1959;

(2)התעריפים בעד שירותים בתחום הביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד, למעט איגוד ערים למים או לביוב, שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, ימשיכו לחול לעניין שירותים בתחום הביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד לאחר אותו יום, ורשאית מועצת רשות המים והביוב לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לפי מדד אחר שייראה לה הולם, עד שייכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי סעיף 15א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), כנוסחו בסעיף 75(1) לחוק זה;

(3)התעריפים בעד שירותים בתחום המים והביוב שנותנת רשות מקומית שאינה רשות מקומית בלא תאגיד ואשר טרם העבירה את שירותי המים והביוב בתחומה לחברה, שנקבעו על ידה לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק לשינוי סדרי העדיפויות, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, יבוטלו החל ביום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013); מועצת רשות המים והביוב תקבע עד למועד האמור, בהתאם לסמכויותיה לפי דין, תעריפים בעד שירותים בתחום המים והביוב שנותנת אותה רשות; רשות מקומית כאמור שהעבירה את שירותי המים והביוב בתחומה לחברה, יחולו לגביה הוראות סעיף 139(ב) לחוק תאגידי מים וביוב.

פורסמו כללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע״ה–2014.

(ג)הוראות פרק שלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), כנוסחו לפני ביטולו כאמור בסעיף 75(2) לחוק זה, ימשיכו לחול לאחר תחילתו של חוק זה על רשות מקומית, למעט ההוראות לעניין קביעת אגרות והיטלים בחוקי עזר, וזאת עד שיתקיים לגביה המפורט להלן, לפי העניין:

(1)לגבי רשות מקומית בלא תאגיד – נכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי סעיף 15א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), כנוסחו בסעיף 75(1) לחוק זה, ואולם הוראות הפרק השלישי האמור בנוגע להגשת ערר או ערעור, ימשיכו לחול לגבי אותה רשות מקומית בנוגע להגשת ערר או ערעור בשל דרישת תשלום שנשלחה לצרכן לפני מועד כניסתם לתוקף של תעריפים אלה ובנוגע להליכים בקשר לערר או לערעור כאמור;

(2)לגבי איגוד ערים למים או לביוב – נכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותו איגוד ערים לפי סעיף 18(ב)(3) לחוק איגודי ערים, כנוסחו בסעיף 71(4)(ב) לחוק זה, ואולם הוראות הפרק השלישי האמור בנוגע להגשת ערר או ערעור, ימשיכו לחול לגבי אותה רשות מקומית בנוגע להגשת ערר או ערעור בשל דרישת תשלום שנשלחה לצרכן לפני מועד כניסתם לתוקף של תעריפים אלה ובנוגע להליכים בקשר לערר או לערעור כאמור;

(3)לגבי רשות מקומית אחרת – חלות לגביה הוראות סעיף 139(ב) לחוק תאגידי מים וביוב.

(א)בסעיף זה –

”חוק המים“ – חוק המים, התשי״ט–1959;

”מועצת רשות המים והביוב“ – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים;

”רשות מקומית“ – למעט איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים, כנוסחו בסעיף 71(3) לחוק זה.

(ב)מועצת רשות המים והביוב תקבע, בכללים, אמות מידה והוראות לעניין הרמה, הטיב והאיכות של שירותים בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב שנותנת רשות מקומית לצרכניה, והבטחתם ברציפות ולאורך זמן.

(ג)בלי לגרוע מהוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, רשות מקומית תבצע כל פעולה שאותה היא רשאית לבצע לפי כל דין בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, בכפוף לכללים שקבעה מועצת רשות המים והביוב כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד)אמות מידה והוראות שנקבעו בכללים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לפי הוראות סעיף קטן (ב), בתחומים הקשורים למשק המים או בתחומים המוסדרים לפי הוראות חוק המים, יראו אותן כחלק מתנאי רישיון שניתן לרשות המקומית לפי חוק המים.

פורסמו כללי המים (אספקת מים לכבאות והצלה), התשע״ח–2018.

פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (אמות מידה לשירות שעל בעל רישיון להספקת מים לצורכי בית במועצות אזוריות לתת לצרכניו), התשפ״ד–2024.

פורסמו כללי המים (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות), התשפ״ד–2024.

הנוסח שולב בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006), התשס״ו–2006.

הנוסח שולב בחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי״ח–1957.

מטרתו של פרק זה לקבוע, כהוראת שעה, הסדר שנועד להביא להפחתת צריכת המים בידי צרכנים ביתיים, במסגרת ההתמודדות עם המשבר החמור במשק המים ולשם הבטחת מקורות מים בני־קיימא.

בפרק זה –

”גינון ציבורי“ – גן הנמצא בבעלותו או בהחזקתו של צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“;

”החשב הכללי“ – החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לעניין הוראות פרק זה, כולן או חלקן;

”היטל“ – היטל בעד צריכת מים עודפת, שצרכן ביתי חייב בתשלומו לפי הוראות סימן ב׳;

”הקצאה לגינון ציבורי“ – כמות המים החודשית להשקיה המוקצית לגינון ציבורי, לפי אזורים וסוגי צמחיה ובחודשים המותרים להשקיה, בהתאם לכללים שקבעה מועצת רשות המים שפורסמו באתר האינטרנט של רשות המים, כשהיא מוכפלת במקדם המשקף את המחסור במים, הכל כפי שהורה מנהל רשות המים, בהודעה שתפורסם ברשומות;

”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”חוק המים“ – חוק המים, התשי״ט–1959;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חוק תאגידי מים וביוב“ – חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001;

”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה;

”יישוב מוכרז“ – יישוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)ממוצע מספר הימים בשנה, בשנים 2006 עד 2008, שבהם עלתה בו הטמפרטורה על 38°C, הוא למעלה מ־20 ימים, בהתאם לנתוני השירות המטאורולוגי הישראלי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ואשר מנהל רשות המים הכריז, בהודעה ברשומות, שהוא יישוב מוכרז לעניין פסקה זו;

(2)ממוצע מספר הימים בשנה, בשנים 2006 עד 2008, שבהם עלתה בו הטמפרטורה על 40°C, הוא למעלה מ־20 ימים, בהתאם לנתוני השירות המטאורולוגי הישראלי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ואשר מנהל רשות המים הכריז, בהודעה ברשומות, שהוא יישוב מוכרז לעניין פסקה זו;

”כללי הקיצוב במים“ – כללי המים (השימוש במים באזורי קיצוב), התשל״ו–1976;

”כללי הרשויות המקומיות“ – כללי המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות), התשנ״ד–1994;

”מדד המחירים לצרכן“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”מועצת רשות המים“ – מועצת רשות המים שמונתה לפי סעיף 124טו לחוק המים;

”מנהל רשות המים“ – מנהל רשות המים שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים;

”מספר נפשות מוכר“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו־(3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ – מספר הנפשות המתגוררות ביחידת דיור אחת של הצרכן הביתי, בהתאם להוראות התוספת לפרק זה; ואולם כל עוד לא העביר הצרכן הביתי דיווח לספק המים בהתאם להוראות התוספת האמורה, ייחשב לגבי התקופה הראשונה והתקופה השניה מספר הנפשות המוכר כמספר הנפשות לפי נתוני ספק המים;

(2)לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (2) ו־(3)(א) להגדרה ”צרכן ביתי“ – הגבוה מבין אלה:

(א)סך הנפשות המתגוררות בכל יחידות הדיור שלהן הוא מספק מים, בהתאם להוראות התוספת לפרק זה;

(ב)סך האוכלוסייה בכל יחידות הדיור שלהן הוא מספק מים, בהתאם לפרסום האחרון של רשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; רשות המים תפרסם את הפרסום האמור באתר האינטרנט שלה;

”ספק“, ”ספק מים“ – מי שמספק מים לפי רישיון הספקה, בין אם הפיקם בעצמו ובין אם קיבלם מספק אחר, למעט ספק המספק מים לספק אחר;

”צריכת מים“ –

(1)לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו־(3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ – צריכת מים למטרת צורכי בית, לרבות צריכה המיוחסת לצרכן ביתי מתוך צריכה של כמה צרכני מים;

(2)לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“ – כל כמות המים השפירים המסופקת לו ושהוא צורך, בניכוי כמות המים למטרת חקלאות ולמטרת תעשייה, ובלבד שאותה כמות נמדדה באמצעות מדי מים נפרדים בכל אחד מהשטחים המשמשים למטרות האמורות;

”צרכן ביתי“ – כל אחד מאלה:

(1)צרכן מים שמתקיימים לגביו שני אלה:

(א)הוא מתגורר ביחידת דיור וצורך בה מים;

(ב)הוא לא קיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009 שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים, כנוסחם ערב יום התחילה, ולא חלות על צריכת המים שלו ההוראות כאמור באותו סעיף;

(2)צרכן מים שהוא קיבוץ וקיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009, שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים, כנוסחם ערב יום התחילה; ואולם לעניין צרכן ביתי כאמור בפסקה זו, שבו קיימת מדידה נפרדת של מים לצורכי בית בכל אחת מיחידות הדיור שבתחומו באמצעות מד מים המותקן בה, ייחשב כל אדם שמתגורר ביחידת דיור כאמור, ונכלל במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, כצרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“, ויחולו לגבי אותו אדם ההוראות החלות על צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) האמורה, כקבוע בפרק זה, לכל דבר ועניין;

(3)צרכן מים שהוא אחד מאלה:

(א)יישוב שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)הוא קיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009, שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים, כנוסחם ערב יום התחילה;

(2)הוא מספק מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית באמצעות מד מים המותקן ביחידת הדיור;

(3)הוא אינו קיבוץ;

(ב)יחיד שמתגורר ביישוב כאמור בפסקת משנה (א) שבכל אחת מיחידות הדיור שבתחומו קיימת מדידה נפרדת של מים לצורכי בית באמצעות מד מים המותקן בה;

”קיבוץ“ – אגודה שיתופית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, לפי הפקודה האמורה כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני;

”רישיון הפקה“ – כמשמעותו בסעיף 23 לחוק המים;

”רשות המים“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים;

”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”התקופה הראשונה“ – התקופה שמיום התחילה עד יום י״ג בחשוון התש״ע (31 באוקטובר 2009);

”התקופה השנייה“ – התקופה שמיום י״ד בחשוון התש״ע (1 בנובמבר 2009) עד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009);

”התקופה השלישית“ – התקופה שמיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010).

(א)צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“ חייב בתשלום היטל, בסכום של 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב של מים, בעד צריכת מים בכמות חודשית העולה על הכמויות הנקובות בפסקאות שלהלן, ובתקופות האמורות בהן:

(1)במהלך התקופה הראשונה – 16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור שבה מתגוררות עד 4 נפשות; ואולם בעד כל נפש נוספת ביחידת הדיור מעבר ל־4 נפשות כאמור, הנכללת במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, תיווסף כמות של 4.2 מטרים מעוקבים לחודש;

(2)במהלך התקופה השנייה – 18 מטרים מעוקבים ליחידת דיור שבה מתגוררות עד 4 נפשות; ואולם בעד כל נפש נוספת ביחידת הדיור, מעבר ל־4 נפשות כאמור, הנכללת במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, תיווסף כמות של 5 מטרים מעוקבים לחודש;

(3)במהלך התקופה השלישית – הכמות המתקבלת ממכפלה של 5 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר, ובלבד שהכמות כאמור לא תפחת מ־16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור.

(ב)צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“ חייב בתשלום היטל בסכום של 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב של מים, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית, בכמות חודשית העולה על הכמות המתקבלת מסכום כל אלה:

(1)המכפלה של 8 מטרים מעוקבים לחודש, במספר הנפשות המוכר;

(2)בעד צריכת מים במהלך החודשים שבהם ניתן להשקות גנים ציבוריים לפי ההקצאה החודשית לגינון ציבורי החלה על הצרכן הביתי האמור בסעיף קטן זה, ובכפוף להוראות לפי כל דין החלות לגבי אותה השקיה – כמות המים המוקצית לגינון ציבורי כאמור;

(3)לגבי צרכן ביתי כאמור בסעיף קטן זה המספק, דרך קבע, מים חמים ליחידות דיור שבתחומו באמצעות מערכת חימום מים מרכזית המופעלת על ידי קיטור, אם אישר מנהל רשות המים כי מערכת כאמור מופעלת – המכפלה של 2.5 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר.

(ג)צרכן ביתי כאמור בפסקה (3) להגדרה ”צרכן ביתי“ חייב בתשלום היטל, בהתאם להוראות אלה:

(1)לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(א) להגדרה ”צרכן ביתי“ – במהלך התקופה השלישית יהיה גובה התשלום החודשי של ההיטל שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה:

(א)20 שקלים חדשים;

(ב)מספר הנפשות המוכר של אותו צרכן ביתי;

(ג)5.5 מטרים מעוקבים;

(2)לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ – בעד צריכת המים במהלך התקופה השלישית, יהיה גובה התשלום החודשי של ההיטל שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של 20 שקלים חדשים בכמות צריכה חודשית העולה על המכפלה של 7 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר בכל יחידת דיור, ובלבד שכמות הצריכה החודשית שמעבר לה יחויב הצרכן הביתי בתשלום היטל לא תפחת מ־16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור.

(ד)על אף האמור בסעיפים קטנים (א)(2) ו־(3), בחישוב כמות צריכת המים החודשית לפי אותם סעיפים קטנים, תובא בחשבון בחישוב ההיטל, לעניין צריכה המיוחסת לצרכן ביתי מתוך צריכה של כמה צרכני מים, רק מחצית מהצריכה החודשית המיוחסת לו כאמור.

ביישוב מוכרז ייווספו על כמויות צריכת המים החודשית הנקובות בסעיף 82, הכמויות הנקובות להלן:

(1)ביישוב מוכרז כאמור בפסקה (1) להגדרה ”יישוב מוכרז“ –

(א)לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה שמיום התחילה עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) – תוספת של מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;

(ב)לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;

(ג)לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של חצי מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;

(2)ביישוב מוכרז כאמור בפסקה (2) להגדרה ”יישוב מוכרז“ –

(א)לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“ –

(1)בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה – תוספת של 2.8 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור;

(2)בעד צריכת מים במהלך התקופה השנייה – תוספת של 2 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור;

(3)בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של 2.5 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור, ובלבד שהכמות שבשלה יחויב הצרכן הביתי בהיטל לא תפחת מ־15 מטרים מעוקבים לכל יחידת דיור;

(ב)לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של 2.5 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור, ובלבד שהכמות שבשלה יחויב הצרכן הביתי בהיטל לא תפחת מ־15 מטרים מעוקבים לכל יחידת דיור;

(ג)לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של 1.25 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור.

(א)צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו־(3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“, יהיה זכאי, בכל חודש, לכמות צריכת מים נוספת אשר תיווסף לכמות צריכת המים החודשית שבשלה הוא חייב בתשלום היטל לפי סעיף 82, כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) שלהלן, ובלבד שמתקיימים בו התנאים האמורים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):

(1)4.2 מטרים מעוקבים במהלך התקופה הראשונה, ו־5 מטרים מעוקבים במהלך התקופה השנייה והתקופה השלישית, אם התקיים בו אחד מאלה:

(א)נקבעה לו נכות רפואית, לפי סעיפים 118 או 208(א) לחוק הביטוח הלאומי, בשיעור של 100% או יותר;

(ב)נקבעה לו דרגת נכות רפואית של 100% או יותר לפי אחד מהחוקים האלה: חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]; חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992; חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970; חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957; חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954; חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994; חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007;

(ג)הוא זכאי להטבות לפי הסכם בדבר גמלת ניידות, שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי;

(2)6.3 מטרים מעוקבים במהלך התקופה הראשונה, ו־10 מטרים מעוקבים במהלך התקופה השנייה והתקופה השלישית, אם נקבע כי הוא זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים לפי סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי, לגמלה לפי פרק י׳ לחוק הביטוח הלאומי או לגמלת ילד נכה לפי סעיף 222 לחוק האמור.

(ב)זכאות לתוספת בכמות צריכת המים לצרכן ביתי כאמור בסעיף קטן (א), מותנית במסירת אישור מאת הגורם שמשלם את הגמלה המגיעה לצרכן הביתי כאמור בסעיף קטן (א), לפי החוק שחל לגביו לעניין דרגת נכותו הרפואית או לעניין זכאותו לגמלה או להטבות אחרות, לפי העניין, לספק המים.

(ג)צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“, שהוראות סעיף קטן (א) מתקיימות לגבי יחיד המתגורר ביחידת דיור שלה הוא מספק מים, יהיה זכאי, בכל חודש, לתוספת בכמות צריכת המים, כמפורט באותו סעיף קטן, שתיווסף לכמות צריכת המים החודשית שבשלה חייב הצרכן הביתי האמור בתשלום היטל לפי סעיף 82(ב), בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) לגבי כל יחיד כאמור.

(א)צרכן ביתי ישלם את ההיטל שהוא חייב בו לפי הוראות סימן זה, לספק מים, נוסף על כל תשלום אחר שעליו לשלם לספק בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק.

(ב)ספק מים ימסור לצרכן ביתי, בהודעה בדבר התשלום שהוא חייב בו בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק או בהודעה נפרדת (בפרק זה – הודעת חיוב), את כל הפרטים האלה:

(1)סכום ההיטל שהצרכן הביתי חייב בו לפי הוראות סימן זה ואופן חישובו, ואולם לגבי הודעת חיוב שנמסרה לצרכן הביתי במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה, רשאי ספק המים לפרט את סכום ההיטל כחלק מהפירוט שבהודעה האמורה לעניין תעריף המים שהצרכן חייב בו, בלא הפרדה בין התעריף האמור לבין סכום ההיטל;

(2)היקף צריכת המים שבשלה הוא חייב בתשלום ההיטל;

(3)פירוט כללי לעניין דרך החישוב של ההיטל כאמור בהוראות פרק זה, שאינו חישוב פרטני לגבי צרכן ביתי מסוים;

(4)תקופת צריכת המים;

(5)מספר הנפשות המוכר החל לגבי הצרכן הביתי;

(6)הודעה בדבר החובה החלה על הצרכן הביתי לעדכן את מספר הנפשות המוכר בהתאם להוראות התוספת לפרק זה;

(7)הסבר בדבר הזכאות לתוספת בכמות צריכת המים לפי סעיף 84;

(8)כל פרט אחר שעליו יורה מנהל רשות המים כפי שיפרסם באתר האינטרנט של רשות המים.

(ג)תשלום היטל כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה במועד שלא יאוחר מהמועד שבו על הצרכן הביתי לשלם לספק המים את התשלום בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק בהתאם להודעת החיוב, או בתוך 90 ימים מיום תחילתה של תקופת צריכת המים שאליה מתייחסת הודעת החיוב (בסעיף זה – התקופה הנמדדת), לפי המוקדם (בפרק זה – מועד החיוב).

(ד)ספק מים יגבה מצרכן ביתי את סכום ההיטל שהוא חייב בו בהתאם להוראות סימן זה, ויהיו נתונות לו לשם הגבייה כאמור כל הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין לעניין גבייה של תשלומים מצרכנים בעד השירותים שהוא מספק, לרבות פקודת המסים (גבייה), אם היא חלה לגביו לעניין גביית תשלומים כאמור.

(ה)הרשאה לחיוב כהגדרתה בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, שנתן צרכן ביתי לצורך תשלומים בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק, יראו אותה כחלה גם לעניין תשלום ההיטל שהצרכן הביתי חייב בו לפי הוראות סימן זה.

(ו)כללה הודעת החיוב תקופה נמדדת שאינה חופפת, במלואה, את התקופה שבעד צריכת מים שבמהלכה חייב צרכן ביתי בתשלום היטל (בסעיף קטן זה – תקופת החיוב בהיטל), תחולק כמות הצריכה שנכללה בתקופה הנמדדת במספר הימים שבאותה תקופה, והצרכן יחויב בתשלום ההיטל בעד מחצית הכמות שצרך בימים שנכללים בתקופת החיוב בהיטל.

על אף האמור בכל דין או הסכם, שילם צרכן ביתי לספק מים סכום שאינו מכסה את מלוא הסכום שהוא חייב בו בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק ובעד ההיטל, כקבוע בהודעת החיוב, יזקוף ספק המים בעד ההיטל, מתוך הסכום ששולם לו כאמור, את החלק היחסי של ההיטל מסכום החיוב הכולל שנקבע בהודעת החיוב, ועל יתרת סכום ההיטל שהצרכן חייב בו יחולו הוראות סעיף 87; ספק המים יפקיד את סכום ההיטל שנזקף כאמור בהתאם להוראות סעיף 89.

(א)היטל שלא שולם, כולו או חלקו, עד מועד החיוב, ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ודין הפרשי ההצמדה והריבית לעניין פרק זה ולעניין כל דין, כדין ההיטל.

(ב)בסעיף זה –

”הפרשי הצמדה“ – כל אחד מאלה, לפני העניין:

(1)לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה – תוספת לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב, עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל, ואם קבע ספק המים מדד אחר שביחס אליו הוא חייב את צרכניו, כדין, ערב תחילתה של התקופה הראשונה, בשל איחור בתשלום בעד הספקת מים – תוספת לפי שיעור עליית אותו מדד;

(2)לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, כשהיא מחושבת מהמדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;

”ריבית“ – כל אחת מאלה, לפי העניין:

(1)לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה – ריבית צמודה למדד המחירים לצרכן בשיעור של 4% לשנה, ממועד החיוב ועד מועד התשלום בפועל, ואם קבע ספק המים ריבית אחרת שבה הוא חייב את צרכניו, כדין, ערב תחילתה של התקופה הראשונה, בשל איחור בתשלום בעד הספקת מים – אותה ריבית;

(2)לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – ריבית צמודה למדד המחירים לצרכן בשיעור של 4% לשנה, כשהיא מחושבת ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל.

נמסר דיווח לפי התוספת לפרק זה על מספר הנפשות של צרכן ביתי, לגבי תקופה שקדמה למועד הדיווח שבשלה חויב הצרכן בהיטל, יזוכה הצרכן או יחויב, לפי העניין, בשל תקופת הדיווח שקדמה למועד הדיווח בהתאם לשינוי שבוצע בעקבות אותו דיווח, בכפוף להוראות התוספת האמורה.

(א)בפרק זה –

”היטל נטו“ – כל אחד מאלה:

(1)לגבי התקופה הראשונה והתקופה השנייה – אחד משני הסכומים כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן, לפי בחירתו של ספק המים, שתחייב את הספק למשך שתי התקופות כאמור:

(א)הסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה, בניכוי סכום עלויות הספק:

(1)כמות צריכת המים שבשלה ספק המים חייב את הצרכן הביתי בתשלום היטל כאמור בסימן ב׳;

(2)סכום ההיטל לכל מטר מעוקב כאמור בסימן ב׳;

(3)שיעור הגבייה השנתי של ספק המים מצרכניו בשנת 2008 בהתאם לדוחות הכספיים המבוקרים לשנה האמורה, שימסור ספק המים לחשב הכללי, ואם לא נמסרו הדוחות הכספיים כאמור – יהיה שיעור הגבייה השיעור שיקבע החשב הכללי;

(ב)כספי ההיטל ששולמו לספק המים לפי הוראות סימן ב׳, בניכוי סכום עלויות הספק;

(2)החל ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) – כספי ההיטל ששולמו לספק המים לפי הוראות סימן ב׳, בניכוי סכום עלויות הספק;

”מועד ההפקדה“ –

(1)לגבי כספי ההיטל נטו כאמור בפסקה (1) להגדרה ”היטל נטו“, ובמהלך התקופות הקבועות באותה פסקה – עד היום העשירי בכל חודש, החל ביום י״ב באלול התשס״ט (1 בספטמבר 2009);

(2)לגבי כספי ההיטל נטו כאמור בפסקה (2) להגדרה ”היטל נטו“ – מועד שהוא מיד או בסמוך למועד תשלום כספי ההיטל לספק המים, ולא יאוחר מתום שישה ימי עסקים ממועד התשלום כאמור;

”סכום עלויות הספק“ – כמפורט בפסקאות (1) או (2) שלהלן, לפי העניין, וספק המים לא יהיה זכאי לכל תשלום נוסף בקשר להיטל מעבר לסכומים לפי הגדרה זו:

(1)לגבי התקופה כאמור בפסקה (1) להגדרה ”היטל נטו“ – סכום השווה ל־13% מהסכום המתקבל מהמכפלה של הרכיבים הקבועים בפסקת משנה (א) שבאותה פסקה, או סכום השווה ל־13% מכספי ההיטל ששולמו לספק כאמור בפסקת משנה (ב) שבאותה פסקה, לפי העניין;

(2)החל ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) –

(א)לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“ – סכום השווה ל־13% מכספי ההיטל ששולמו לספק המים;

(ב)לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקאות (2) ו־(3)(א) להגדרה ”צרכן ביתי“ – סכום השווה ל־7.5% מסכום מכספי ההיטל ששולמו לספק המים;

(ג)לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ – סכום השווה ל־10% מכספי ההיטל ששולמו לספק המים.

(ב)ספק מים יפקיד את כספי ההיטל נטו במועד ההפקדה בחשבון נפרד בתאגיד בנקאי שיפתח ספק המים לצורך הפקדת כספי ההיטל בלבד (בפרק זה – חשבון נפרד).

(ג)על ספק מים לבצע את כלל הפעולות הנדרשות לצורך הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד, לרבות מתן הוראות לעניין ההתאמות הנדרשות בהוראות החיוב של הצרכן הביתי כאמור בסעיף 85(ה).

(ד)בחשבון הנפרד לא יופקדו אלא כספי ההיטל נטו, והוא ישמש את ספק המים אך ורק לשם הפקדת הכספים כאמור לצורך העברתם לחשבון המדינה בהתאם להוראות סעיף 90.

(ה)כספי ההיטל נטו המופקדים בחשבון הנפרד לא יועברו אלא לחשבון המדינה, אלא אם כן אישר החשב הכללי, בכתב, העברה של אותם כספים לחשבונו של ספק המים, לרבות לצורך זיכוי חשבונו של הצרכן הביתי בהתאם להוראות פרק זה; בפרק זה, ”חשבון המדינה“ – חשבון שאליו יש להעביר את כספי ההיטל נטו המיועדים לאוצר המדינה בהתאם להוראות סעיף 90, ושפרטיו יימסרו לתאגידים הבנקאיים ולספקי המים בידי החשב הכללי או יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המים.

(ו)ספק מים ימסור לחשב הכללי את פרטי החשבון הנפרד, סמוך למועד פתיחתו של אותו חשבון, וזכויות החתימה באותו חשבון יהיו נתונות לחשב הכללי בלבד; ואולם לעניין הוראה להעברת כספי היטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד לחשבון המדינה, בהתאם להוראות סעיף 90, תהיה נתונה זכות חתימה בחשבון גם לספק המים לבדו.

(ז)כספי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד לא יהיו ניתנים לשעבוד או לעיקול.

ספק מים יעביר לחשבון המדינה, עד היום העשירי מתחילת כל רבעון (בפרק זה – מועד ההעברה) את כספי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד במהלך הרבעון הקודם; הספק יודיע לחשב הכללי, במועד ההעברה, על העברת הכספים כאמור.

לא הפקיד ספק מים במועד ההפקדה את כספי ההיטל נטו, במלואם, בחשבון הנפרד או לא העביר במועד ההעברה את כספי ההיטל נטו, במלואם, לחשבון המדינה, תיווסף לכספים כאמור ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד ההפקדה או ממועד ההעברה, לפי העניין, עד מועד ההפקדה בפועל או מועד ההעברה בפועל, לפי העניין, ודין הריבית כאמור לעניין פרק זה ולעניין כל דין כדין ההיטל נטו; בסעיף זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתעדכנת מזמן לזמן ומפורסמת ברשומות.

ספק מים ישמש כנאמן בעבור המדינה לעניין גביית ההיטל מצרכניו כאמור בסעיף 85(ד), לעניין הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד כאמור בסעיף 89, לעניין העברתם לחשבון המדינה כאמור בסעיף 90, ולעניין החזקתם עד להעברתם לחשבון המדינה, והוא יפעל בשקידה ראויה למילוי החובות החלות עליו לפי סעיף זה.

(א)ספק מים יעביר למנהל רשות המים ולחשב הכללי, עד היום העשירי מתחילת כל רבעון, דיווח הכולל את הפרטים המפורטים להלן לגבי הרבעון הקודם, ועד היום העשירי מתחילת הרבעון השני של כל שנה – גם דיווח כאמור לגבי השנה שקדמה לה:

(1)פרטים לגבי ספק המים, לרבות מספר הזהות שלו – אם הוא יחיד, ואם הוא תאגיד – מספר התאגיד, כתובת משרדו ומספר רישיון ההפקה שניתן לו;

(2)הסכום הכולל של ההיטל שגבה ספק המים מצרכניו לפי הוראות סימן ב׳;

(3)יתרת החוב הכוללת של צרכניו של ספק המים בעד ההיטל, ואם הורה על כך מנהל רשות המים או החשב הכללי לספק המים – גם פירוט החוב של כל אחד מצרכניו של הספק או של חלקם, בעד ההיטל והחיוב בעד הפרשי הצמדה וריבית על החוב כאמור בהתאם להוראות סעיף 87, ואופן חישובם;

(4)פירוט סכומי ההיטל שספק המים השיב לצרכניו בשל גבייה ביתר כאמור בסעיפים 88, 111 עד 113, בצירוף אישור מאת הספק ולפיו הוא השיב לצרכניו תשלומים שהם שילמו ביתר בעד הספקת המים שבשל צריכתם הם חויבו בהיטל כאמור;

(5)פירוט סכומי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד ואופן חישובם;

(6)פירוט סכום עלויות הספק שניכה ספק המים מסכום ההיטל בהתאם להוראות סעיף 89, לאחר שאושרו בידי רואה החשבון המבקר של הספק;

(7)פירוט סכום עלויות הספק שהשיב ספק המים לחשבון המדינה בהתאם להוראות פרק זה, לרבות סעיף 113(ב), לאחר שאושרו בידי רואה החשבון המבקר של הספק;

(8)כמות המים הכוללת שסיפק ספק המים לצרכנים ביתיים וכמות המים שחל לגביה חיוב בהיטל לפי סימן ב׳;

(9)סך מספר הנפשות המוכר שלהן הוא מספק מים בכלל יחידות הדיור כאמור, וכן פירוט של מספר הנפשות בכל אחת מיחידות הדיור כאמור;

(10)כל פרט אחר שלגביו ניתנה הוראה מאת מנהל רשות המים או החשב הכללי לגבי כלל ספקי המים לשם הבטחת קיום הוראות פרק זה, כפי שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, ואם ההוראה ניתנה לגבי ספק מסוים – כפי שתפורט בהודעה שתימסר לו; פרטים כאמור בפסקה זו לא יכללו מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.

(ב)החשב הכללי או מנהל רשות המים רשאים להורות לספקי המים, כולם או חלקם, על העברת הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, במועדים אחרים או לגבי תקופות דיווח אחרות, כפי שיפורטו בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, ואולם אם ההוראה כאמור מיועדת לספק מסוים – תימסר ההודעה לאותו ספק.

(ג)החשב הכללי או מנהל רשות המים רשאים לפרסם באתר האינטרנט של רשות המים הוראות לעניין מתכונת הדיווח של הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), לרבות נוסח הטפסים שיידרשו ספקי המים למלא, ולעניין אופן העברת הדיווח כאמור.

(ד)דיווחים כאמור בסעיף זה יהיו חתומים בידי נושא משרה שספק המים הסמיך לעניין זה, ואם לא הוסמך נושא משרה כאמור – בידי המנהל הכללי של ספק המים או בידי כל מי שממלא תפקיד מקביל גם אם תואר משרתו שונה; הדיווחים יאומתו בתצהיר, אלא אם כן קבע החשב הכללי, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, לגבי כלל הספקים או חלקם, כי פרטים מסוימים לא ייחתמו או לא יאומתו כאמור בסעיף קטן זה.

(ה) (1)נושא משרה בספק המים יפקח על העברת דיווחים לפי סעיף זה בידי ספק המים, לרבות על מידת נכונותם ואמינותם, עמידתם במידת הפירוט ובמתכונת הדיווח הנדרשת והעברתם במועדים שנקבעו לכך.

(2)לא הועברו דיווחים בהתאם להוראות סעיף זה, יראו את נושא המשרה כאילו הפר את חובת הפיקוח החלה עליו כאמור בפסקה (1).

(ו)בסעיף זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו בסעיף 110.

(א)החשב הכללי רשאי להורות על קיזוז סכום השווה לסכום ההיטל נטו, כולו או חלקו, שהיה על ספק המים להפקיד בחשבון הנפרד ולהעביר לחשבון המדינה, לפי הוראות סימן זה, ואשר לא הופקד או הועבר כאמור, לרבות סכומים כאמור בסעיף 113(ב), מכל סכום שעל הממשלה להעביר לספק המים, לפי הוראות כל דין או הסכם, לרבות בשל השתתפות הממשלה בתקציבו, במישרין או בעקיפין, למעט חוב מס.

(ב)קיזוז כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה לאחר שניתנה הודעה בכתב לספק המים על הכוונה לקזז את הסכום האמור באותו סעיף קטן, והוא לא הועבר לחשבון המדינה בתוך 30 ימים.

(ג)בסעיף זה –

”הממשלה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

”חוב מס“ – כהגדרתו בחוק קיזוז מסים, התש״ם–1980.

על גבייה בידי המדינה של כל אחד מאלה תחול פקודת המסים (גבייה):

(1)גבייה של היטל ושל היטל נטו; ואולם המדינה לא תנקוט הליכי גבייה לפי הפקודה כאמור לגבי צרכן ביתי, אלא לאחר שהודיעה לספק המים כי בכוונתה לנקוט הליכים כאמור;

(2)גבייה של סכומים שעל ספק מים להשיב לחשבון המדינה כאמור בסעיף 113(ב).

(א)הפר ספק מים הוראה מההוראות לפי פרק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל רשות המים להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 100,000 שקלים חדשים:

(1)לא העביר דיווחים למנהל רשות המים ולחשב הכללי, במועדים ועל פי הפירוט ומתכונת הדיווח הקבועים לפי סעיף 93(א) עד (ג), בניגוד להוראות לפי הסעיף האמור;

(2)לא העביר דיווחים כאמור בפסקה (1) כשהם חתומים ומאומתים בתצהיר, בניגוד להוראות סעיף 93(ד).

(ב)לא פיקח נושא משרה בספק מים על העברת דיווחים בידי ספק המים, בניגוד להוראות סעיף 93(ה), רשאי מנהל רשות המים להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 50,000 שקלים חדשים.

(א)בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

(ב)בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי סימן זה כאמור בסעיף 96, בתוך שישה חודשים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

(א)היה למנהל רשות המים יסוד סביר להניח כי ספק מים או נושא משרה בו כהגדרתו בסעיף 110 הפר הוראה מההוראות לפי סימן זה, כאמור בסעיף 96 (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב).

(ב)בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל רשות המים, בין השאר, את אלה:

(1)המעשה או המחדל (בסימן זה – המעשה), המהווה את ההפרה;

(2)סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;

(3)זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף 99;

(4)שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 97.

מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 98 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני מנהל רשות המים, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

(א)טען המפר את טענותיו לפני מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף 99, יחליט מנהל רשות המים, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 101.

(ב) (1)החליט מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין מנהל רשות המים, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.

(2)החליט מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.

(ג)לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 99, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

(א)מנהל רשות המים אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(ב)מועצת רשות המים, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסימן זה, בשיעורים שתקבע.

(א)העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני מנהל רשות המים כאמור בסעיף 99 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום מתן פסק הדין בעתירה.

(ב)סכום העיצום הכספי יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן.

(ג)הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 100.

לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים; בסימן זה –

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.

עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).

(א)אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים לפי סימן זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת מנהל רשות המים או אם בית המשפט הורה על כך.

(ב)התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות סימן זה, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

הוטל עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, רשאי מנהל רשות המים לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי מנהל רשות המים להורות למפר לפרסם על חשבונו של המפר פרסום כאמור.

ספק מים שלא מסר לצרכן ביתי, בהודעת החיוב, את הפרטים כאמור בסעיף 85(ב)(1) עד (3) ו־(5) בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

ספק מים שלא הפקיד בחשבון נפרד, במועד ההפקדה, את כספי ההיטל נטו, בניגוד להוראות סעיף 89(ב), או שלא העביר לחשבון המדינה, במועד ההעברה, את כספי ההיטל נטו, בניגוד להוראות סעיף 90, ולעניין ספק מים שהוא חברה כהגדרתה בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב – הספק לא העביר את כספי ההיטל נטו לפי הוראות סעיף 123 במהלך התקופה הקבועה באותו סעיף, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

נושא משרה בספק מים חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיפים 108 ו־109 בידי ספק המים או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בספק המים, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם הספק על גבייתו של היטל הצריכה העודפת או על הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד והעברתם לחשבון המדינה, ולעניין ספק המים שהוא רשות מקומית – ראש הרשות המקומית, גזבר הרשות המקומית או ממונה על הגבייה ברשות המקומית; יראו נושא משרה לעניין סעיף זה, כל מי שממלא תפקיד כאמור, גם אם תואר משרתו שונה.

פנה צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו־(3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ לספק מים בבקשה להשיב לו סכומים שנגבו בעד היטל, לרבות בשל דיווח של הצרכן שנמסר לספק המים לאחר מועד החיוב כאמור בהוראות התוספת לפרק זה, ומצא ספק המים כי נגבו מהצרכן כספים ביתר בעד ההיטל, ישיב הספק לצרכן את כל הכספים שנגבו ביתר או יפחיתם מהחיוב לצרכן; ספק מים לא ישיב לצרכן ביתי כספים שנגבו ביתר או לא יפחיתם מהחיוב לצרכן, אלא אם כן עליו להשיב לו, לפי כל דין, תשלומים ששולמו ביתר בעד הספקת המים שבשל צריכתם חויב הצרכן בהיטל כאמור, והספק השיב תשלומים אלה לצרכן או תיקן את החיוב של הצרכן בעד אותם תשלומים, לפי העניין.

(ב)ספק מים ישיב לפנייתו של הצרכן הביתי כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שלושים ימים מהמועד שבו קיבל את פנייתו או במועד מסירת הודעת החיוב שחל סמוך לאחר קבלת הפנייה כאמור, לפי המאוחר; מצא ספק המים כי יש להשיב לצרכן הביתי כספים שנגבו בעד ההיטל כאמור בסעיף קטן (א), ישיב הספק במועד האמור את כל אותם כספים או יזכה את חשבונו של הצרכן, לפי העניין.

(ג)ספק המים רשאי לנכות מכספי ההיטל נטו שעליו להפקיד בחשבון הנפרד לפי הוראות פרק זה את כספי ההיטל שנגבו ביתר ושהוא משיבם לצרכניו לפי הוראות סעיף זה, והוא ידווח לחשב הכללי על השבת הכספים כאמור.

(א)רשות המים רשאית לברר תלונה של צרכן ביתי בעניינים כמפורט להלן, שהוגשה אליה, בכתב, בתוך שישים ימים ממועד החיוב בהיטל, ובלבד שהצרכן פנה תחילה לספק המים לקבל את עמדתו בעניין נושא התלונה:

(1)קביעת מספר הנפשות המוכר, שלא בהתאם להוראות פרק זה;

(2)גביית היטל בעד כמות מים שלא נצרכה בידי הצרכן הביתי;

(3)קביעת זכאות לעניין תוספת בכמות צריכת המים, לרבות לצרכן ביתי שאינו זכאי לתוספת האמורה לפי הוראות סעיף 84;

(4)עניין אחר מאלו המנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שרשות המים מצאה כי העניין מצדיק את בירורו על ידה.

(ב)רשות המים רשאית, לבקשת צרכן ביתי, להאריך את המועד להגשת תלונה לפי סעיף קטן (א), אם מצאה כי קיימים טעמים מיוחדים לכך.

(ג)רשות המים לא תיתן החלטה בתלונה שהוגשה לפי סעיף זה, ולפיה יש להשיב לצרכן ביתי כספים ששילם ביתר, אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מאת החשב הכללי; החשב הכללי ייתן אישור כאמור אם נוכח כי החלטת רשות המים ניתנה בהתאם להוראות סעיף זה.

(ד)רשות המים תודיע על החלטתה בתלונה שהוגשה אליה לפי סעיף זה, לצרכן הביתי שהגיש את התלונה כאמור ולספק המים.

(ה)צרכן ביתי או ספק מים רשאים לערער על החלטתה של רשות המים לפי סעיף זה לבית משפט שלום, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.

(א)כספים שיש להשיב לצרכן ביתי בהתאם להוראות סעיפים 88, 111 ו־112, יושבו לצרכן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; בסעיף זה –

”הפרשי הצמדה“ – תוספת לפי שיעור עליית המדד, מהמדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שילם הצרכן הביתי את ההיטל עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד השבת הכספים לאותו צרכן;

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן;

”ריבית“ – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה, מהמועד שבו שילם הצרכן הביתי את ההיטל עד מועד השבת הכספים לאותו צרכן.

(ב)הוחלט להשיב לצרכן ביתי כספים שנגבו ביתר בעד ההיטל, בהתאם להוראות סעיפים 88, 111 ו־112, ישיב ספק המים לחשבון המדינה, בתוך שלושים ימים ממועד קבלת ההחלטה כאמור, את סכום עלויות הספק, כאמור בסעיף 89(א), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א).

צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“ ימסור למנהל רשות המים דיווחים לעניין הגינון הציבורי בשטח היישוב של הצרכן האמור, כפי שיורה עליהם מנהל רשות המים בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט של רשות המים; הדיווחים האמורים יימסרו במועדים שהובאו באותה הודעה, והם יכללו את המידע והנתונים שפורטו בה, לרבות לעניין מתכונת הדיווח האמור.

ספק מים שהגיע אליו מידע לפי הוראות פרק זה, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד ולא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות פרק זה, או לצורך גביית תשלומים בשל שירותי מים או ביוב לפי הוראות כל דין.

שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ובהסכמת מועצת רשות המים, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת לפרק זה; ואולם שינוי של התוספת שלדעת שר האוצר אין בו השפעה כלכלית או תקציבית, ייעשה בידי מועצת רשות המים, בהתייעצות עם שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות ובאישור הוועדה כאמור.

שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ועל פי המלצת מועצת רשות המים, רשאי, בצו, להפחית את סכום ההיטל הקבוע לפי סעיף 82, וכן להעלות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את סכום ההיטל האמור; בצו לפי סעיף זה יפורטו ההתאמות והשינויים בהוראות פרק זה, ככל שהם נדרשים בשל הצו האמור.

מועצת רשות המים תתקן את כללי הרשויות המקומיות, כהוראת שעה לתקופה הראשונה ולתקופה השנייה כדי להתאימם להוראות פרק זה, כך שצריכת מים בכמות המחייבת תשלום היטל לפי פרק זה תחויב בתשלום לפי תעריף המים הקבוע בסעיף 4(1)(1.1)(1.1.3) לכללי הרשויות המקומיות, כפי שהיו בתוקפם ביום התחילה; הוראות סעיפים 113(א) ו־124יח(ד) לחוק המים לא יחולו על תיקון כללי הרשויות המקומיות כאמור בסעיף זה.

שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ובהסכמת מועצת רשות המים, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פרק זה.

הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.

(א)הוראות פרק זה יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופה המסתיימת ביום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010); ואולם שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ועל פי המלצת מועצת רשות המים, רשאי, בצו –

(1)להקדים את מועד סיום התקופה כאמור, אם נוכח כי חיוב בהיטל אינו נדרש עוד לשם השגת מטרות פרק זה;

(2)לדחות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את מועד סיום התקופה כאמור, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, אם נוכח כי הדבר נדרש לשם השגת מטרות פרק זה, ובלבד שהמועד לא יידחה למועד המאוחר מיום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012).

(ב)בצו לפי סעיף זה יפורטו ההתאמות והשינויים בהוראות פרק זה, ככל שהם נדרשים בשל הצו.

(ג)על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1)הוראות פרק זה, למעט סעיף 82(ב) ו־(ג)(1), לא יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) ועד יום א׳ באייר התש״ע (15 באפריל 2010);

(2)הוראות סעיף 82(ב) יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופה השלישית, אלא אם כן כמות המים למטרת חקלאות ולמטרת תעשיה של הצרכן הביתי כאמור באותו סעיף נמדדת באמצעות מדי מים נפרדים בכל אחד מהשטחים המשמשים למטרות האמורות.

(ד)על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ג), הוראות פרק זה לא יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים מיום ב׳ באייר התש״ע (16 באפריל 2010) ועד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) (בסעיף זה – תקופת אי־התחולה); ואולם במהלך תקופת אי־התחולה רשאי שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לפי המלצת מועצת רשות המים, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות פרק זה יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופת אי־התחולה, כולה או חלקה.

ספק מים שחל לגביו סכום ההיטל נטו כאמור בפסקה (1)(א) שבהגדרה ”היטל נטו“ שבסעיף 89(א), יעביר לחשב הכללי, עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010), דוח כספי מבוקר לשנת 2009, הכולל את שיעור הגבייה השנתי של ספק המים לאותה שנה; היה שיעור הגבייה השנתי של ספק המים בשנת 2009 שונה משיעור הגבייה השנתי כאמור בפסקה (1)(א)(3) בהגדרה האמורה, תתבצע התחשבנות בין המדינה לבין ספק המים לעניין השבת כספים שהועברו לאוצר המדינה ביתר או לעניין העברת כספים לאוצר המדינה שהועברו בחסר.

(א)בתקופה הראשונה ובתקופה השנייה, חברה כהגדרתה בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב תעביר את כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה, באופן כמפורט להלן:

(1)שיעור מהכספים כאמור, השווה לשיעור שנקבע לפי סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, יועבר לאוצר המדינה באמצעות רשות המסים בישראל, במועד שבו על החברה האמורה לשלם מס ערך מוסף לפי החוק האמור; למען הסר ספק, לא יראו בדרך ההעברה של כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה, כאמור בפסקה זו, משום הטלת מס ערך מוסף, משתמעת או מפורשת, על סכום ההיטל או על כספי ההיטל נטו;

(2)השיעור הנותר – בהתאם להוראות סימן ג׳.

(ב)למען הסר ספק, הסכום שייגבה מצרכן ביתי בעבור ההיטל לא יעלה על 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב, בשל כמות צריכת מים שבשלה על הצרכן הביתי לשלם את ההיטל האמור, אלא אם כן נקבע אחרת בצו לפי סעיף 117.