תצפית · יפו
גן הפסגה
המדשאות שבראש יפו העתיקה אינן ישנות: הן השטח שנשאר ריק אחרי שהבריטים פוצצו רובע שלם של העיר ביוני 1936. הוא תוכנן כגן ציבורי לפי תוכנית מ-1956 ונשתל בידי גנן העיר של תל אביב, אברהם קרוון, שהגן עדיין נושא את הכינוי שלו, אברשה.
Anagoria / CC BY 3.0 · Wikimedia Commons
הגבעה שעליה הוא יושב
כ-40 מ'
גובה רכס הכורכר שעליו נבנתה יפו הקדומה, לפי הערך על יפו בוויקיפדיה
שער האמונה
1977
שנת החנוכה לפי זמן ישראל ולפי ויקיפדיה העברית; תיאור קובץ בוויקישיתוף מתארך את הפסל ל-1975
גובה העמודים של הפסל
4 מ' כל אחד
שני העמודים של השער של דניאל כפרי, לפי זמן ישראל ב-2020
הוכרז כגן ציבורי
1956
השנה שבה תוכנית הפכה את הפסגה המפונה של הרובע ההרוס לגן הפסגה, לפי ויקיפדיה העברית
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כ-45 דקות לגן, לפסל, לגשר ולחפירה, או כ-90 דקות בקצב איטי עם טיילת חומות הים ועצירה באמפיתיאטרון
- הגן
- פתוח בכל שעה. זה פארק ציבורי בלי שער, בלי קופה ובלי שעת סגירה רשמית: עיריית תל אביב-יפו מתייחסת אליו כתחנה השמינית במסלול ההליכה החינמי שלה ביפו העתיקה ולא כאטרקציה עם שעות פתיחה.
- הגן, שער האמונה וגשר המשאלות
- בלי תשלום, בשקלים או בכל דרך אחרת. אין כרטיס, אין מחסום ואין גדר בשום מקום ברשת הרחובות של יפו העתיקה, והעירייה מונה את שלושתם כתחנות במסלול הליכה ציבורי חינמי.
גן הפסגה, שכמעט כולם מכירים בשם גן אברשה, הוא הפארק הציבורי שמכסה את פסגת גבעת יפו העתיקה. עיריית תל אביב-יפו מכנה אותו הנקודה הגבוהה ביותר ביפו העתיקה, והוא התחנה השמינית במסלול ההליכה שלה. אין שער, אין כרטיס ואין שעת סגירה. מה שיש עליו הוא רצף של מדשאות ועצים בוגרים, אמפיתיאטרון שמשמש להופעות ולהקרנות סרטים, שער אבן בגובה 4 מטר שחקוקות בו שלוש סצנות מקראיות, תעלה ארכיאולוגית פתוחה לאורך השוליים המזרחיים, והמעקה שממנו כולם מצלמים את תל אביב.
הגן צעיר מהנוף. עד 1936 היה כאן לב של רובע מגורים צפוף שנקרא השטח הגדול, שם שקיבל רק אחרי ששלטונות המנדט הבריטי הרסו אותו. ההריסה, פינוי האוכלוסייה שנשארה לאורך שנות ה-50 ותוכנית מ-1956 שהכריזה על הפסגה כפארק הם הסיבה שיש כאן דשא בכלל. אברהם קרוון, גנן העיר של תל אביב במשך כארבעה עשורים, תכנן את הגן הזה ואת הגן שבמדרון שמתחתיו, והשם העממי אברשה הוא הכינוי שלו.
כך שהמבקר עומד על שלושה דברים בבת אחת: תל שיש בו מבצר מצרי, עקבותיה של שכונה שנהרסה ופיתוח נוף עירוני משנות ה-60. העמוד הזה שומר עליהם נפרדים, מביא את הנתונים שפורסמו לכל אחד מהם, ואומר איפה המקורות חלוקים.
התמצאות
מדשאה, פסל, תעלה ומעקה
הגן משתרע לאורך פסגת הרכס שמעל נמל יפו, עם רחוב מפרץ שלמה בצדו המערבי וטיילת חומות הים לאורך שוליו הצפוניים. כיכר קדומים וכנסיית פטרוס הקדוש נמצאות מעבר לכביש ממערב, ומגיעים אליהן בגשר המשאלות העשוי עץ, ואזור החפירות עם שער רעמסס המשוחזר נמצא בקצה המזרחי.
הצמחייה מכוונת, והיא הסיבה שהפארק עובד באוגוסט. לפי הערך על יפו העתיקה בוויקיפדיה העברית, בגנים של קרוון נשתלה צמחייה מגוונת שנבחרה כדי לעמוד ברוח הים ובמלח, עם עצי תאנה ותמר בפסגה ושטחי דשא רחבים. העצים בוגרים היום, וזה הופך את המקום לצל המשמעותי היחיד ביפו העתיקה מחוץ למסעדה.
המבנה הבנוי היחיד שאינו פיתוח נוף או פסל הוא האמפיתיאטרון, קערת ישיבה מדורגת באוויר הפתוח ששקועה בגן ומשמשת להופעות ולהקרנות סרטים. אין לו תוכנייה משלו: מה שמתקיים בו מוזמן בידי מי שמפיק את האירוע, כך שמבקר שמגיע ביום שלישי מקרי ימצא אותו ריק ופנוי לשבת בו.
מתחת לשוליים הצפוניים, למרגלות המדרון על טיילת חומות הים, עומד מסגד הים, שנבנה ב-1675 מכורכר ושוקם ב-1997 ושוב ב-2013. מלחים מוסלמים התפללו בו לפני הפלגות; עד 1962 הוא שימש מחסן, והוחזר לשימוש דתי אחרי התנגדויות להפיכתו לאטרקציה תיירותית. הוא לא פתוח לקהל, ורואים אותו מהגן אבל הוא לא חלק ממנו.
leighklotz / CC BY 2.0 · Wikimedia Commons
1936
הפארק הוא הצורה של רובע שנהרס
לשטח הפתוח כאן יש מקור מוגדר ולא נעים. ביוני 1936, בזמן המרד הערבי, ביצעו כוחות המנדט הבריטי את מה שנודע כמבצע עוגן, ופוצצו רצועות רחבות בתוך הסמטאות הצפופות של יפו העתיקה כדי לפתוח דרכים לנמל. הערך על יפו העתיקה בוויקיפדיה העברית מעמיד את האבדה על 237 מבנים; הערך על השטח הגדול אומר שכמאתיים בתים קיבלו צווי פינוי ושלתושבים ניתן כשבוע לצאת, שההריסה נמשכה כשבועיים ושאנשים מצאו מחסה בבתי ספר ועל החוף. עיריית תל אביב-יפו, במסלול ההליכה שלה, מציינת יותר מ-200 בתים.
מה שנשאר קיבל את השם השטח הגדול, כי לזה הוא הפך. אחרי 1948 רוב האוכלוסייה הערבית שנשארה כבר עזבה, הבניינים ששרדו התפוררו, והאזור יצא לו שם של מרכז פשע וזנות. מ-1950 התחילו הרשויות לפנות באופן שיטתי את התושבים שנשארו. ב-1953 לקח סגן ראש העיר משה איכילוב את האחריות על עבודות השיקום, והארכיאולוג יעקב קפלן התחיל לחפור.
הגן הוא סופו של התהליך הזה ולא קישוט שנוסף לו. תוכנית מ-1956 הכריזה על הפסגה כגן ציבורי. ב-1961 הקימו הממשלה ועיריית תל אביב-יפו את החברה לפיתוח יפו העתיקה, שלקחה על עצמה את שיקום כל האזור, ולדבריה הקימה גם את גן הפסגה וגם את גן המדרון. שירות התיירות העירוני ממקם את תכנון גן הפסגה בשנות ה-60, כחלק מהתוכנית הכוללת לשיפוץ העיר העתיקה של יפו. הבעלות על החברה עברה במלואה לעירייה ב-2015.
שום דבר מזה לא מסומן בשטח. אין בגן שלט שמסביר שהמדשאה יושבת על עקבות של בתים, ומבקר שלא מחפש יקרא את המקום כפארק רגיל עם נוף טוב. כדאי לדעת את זה לפני שמחליטים כמה זמן לעמוד ליד המעקה.
- יוני 1936: מבצע עוגן הורס את הרובע; 237 מבנים לפי ויקיפדיה העברית, יותר מ-200 בתים לפי העירייה
- מ-1950: התושבים שנשארו מפונים באופן שיטתי
- 1953: משה איכילוב מפקח על השיקום; יעקב קפלן מתחיל לחפור
- 1956: תוכנית מכריזה על הפסגה המפונה כגן הפסגה
- 1961: החברה לפיתוח יפו העתיקה מוקמת בידי הממשלה והעירייה
- 2015: הבעלות המלאה על החברה עוברת לעיריית תל אביב-יפו
Anagoria / CC BY 3.0 · Wikimedia Commons
פיסול
השער של דניאל כפרי, והשער שנמצא מתחתיו
החפץ המוכר ביותר בפארק הוא שער אבן שעומד לבדו ברחבת התצפית בפסגה: שני עמודים בגובה 4 מטר כל אחד שנושאים משקוף. הוא נקרא שער האמונה, והוא של הפסל דניאל כפרי, שנולד בצ'כוסלובקיה ב-1945, הובא לישראל ב-1949 ולמד בבצלאל בירושלים. הוא זכה בפרס ירושלים לפיסול ב-1976, יצר יותר משבע מאות עבודות, ומת ב-20 במרץ 2024.
על כל אחד משלושת הפנים יש סיפור מקראי. על העמוד הימני עקדת יצחק, עם אברהם כורע מעל האיל ומרים את יצחק, וההבטחה לזרע רב ככוכבי השמיים. על העמוד השמאלי חלום יעקב, הסולם שמלאכים עולים ויורדים בו, וההבטחה שהארץ שעליה הוא שוכב תינתן לו. על המשקוף שלמעלה נפילת יריחו: מצד אחד בני ישראל תוקעים בשופרות מול החומות, ומהצד השני נושאים את ארון הברית.
התאריך לא סגור, וכדאי לומר את זה. הערך על הפסל בוויקיפדיה העברית קובע שהוא נחנך ב-1977 ועשוי מאבן גלילית; זמן ישראל, המהדורה העברית של טיימס אוף ישראל, מביא גם הוא את 1977, בכתבה מ-2020 של אביבה ושמואל בר-עם על פסלים בהשראת סיפורי התנ"ך. תיאור קובץ בוויקישיתוף, לעומת זאת, מתארך את העבודה ל-1975 ומגדיר את החומר כאבן גיר. שני מקורות מסכימים על 1977 ואחד לא, וזה המצב כרגע.
שני דברים על ההזמנה בדרך כלל לא נאמרים. הראשון הוא למה זה שער: יפו נחשבה באופן מסורתי לשער הכניסה לארץ ישראל, כך שהצורה היא משחק על המקום ולא אנדרטה כללית. השני הוא שזו הייתה העבודה הראשונה של כפרי אחרי מלחמת יום הכיפורים ב-1973 ואחרי שחזר בתשובה, וזו העובדה המעניינת יותר, וזו שמסבירה את הנושא.
יש כאן צירוף מקרים מוזר באמת, והוא מתועד ולא מומצא. בחפירות במרחק קצר מדרום לפסל נחשפו שרידים של שער עיר אמיתי מהמאה ה-13 לפני הספירה, שצורתו דמתה מאוד לשער המפוסל. כפרי בנה שער סמלי בראש הגבעה; הארכיאולוגים חפרו אחר כך שער אמיתי לידו.
שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
התעלה
מה בבור מקורי ומה נבנה מחדש
לאורך הצד המזרחי של הגן הקרקע חתוכה לאזור ארכיאולוגי פתוח, וכאן מתחיל הבלבול בסיורים. המסלול של העירייה מתאר אבנים מחומה כנענית מהמאה ה-15 לפני הספירה ושער מצרי מלפני כ-3,300 שנה, שנקרא שער רעמסס, שעל מזוזותיו המשוחזרות חקוקים שלושה משמותיו של פרעה רעמסס השני עם תארים כמו "בן האל הורוס". המילה שעושה את העבודה במשפט הזה היא "משוחזרות": השער העומד שהמבקרים מצלמים הוא בנייה מחדש, והחומר העתיק הוא הנדבכים התחתונים ולבני הבוץ שסביבו.
הארכיאולוגיה עצמה מצוינת, והיא מפורסמת. יעקב קפלן חפר באזור השער מטעם מוזיאון העתיקות של יפו בין 1955 ל-1962. כעבור חצי מאה פתח מחדש פרויקט המורשת התרבותית של יפו (Jaffa Cultural Heritage Project) את אזור המבצר, והתוצאות התפרסמו ב-American Journal of Archaeology ב-2017, בדוח שדה של אהרון בורק, מרטין פיילשטוקר ו-13 עמיתים על העונות מ-2011 עד 2014.
המסקנות שלהם הן אלה שכדאי לקחת איתכם במעלה הגבעה. המבצר המצרי ביפו פעל בערך מ-1460 עד 1125 לפני הספירה. לדבריהם, זה המבצר המצרי היחיד שנחפר בכנען. שני חורבנות במחצית השנייה של המאה ה-12 לפני הספירה תוארכו בפחמן רדיואקטיבי, והכותבים מציעים את 1125 לפני הספירה בקירוב כגבול מוקדם לסוף השלטון המצרי בכנען, ורואים בחורבנות התנגדות כנענית מקומית שיצאה ממרכזים במישור החוף ולא קריסה אימפריאלית אחת.
מה ששרד כדי להסתכל עליו צנוע לעומת זה: כמה נדבכי אבן, מעט לבני בוץ, המזוזות שנבנו מחדש ושלט. התעלה היא שטח פתוח, מגודר בשוליים וקריא מהשביל, בלי סדרן ובלי עמדת הסבר. מי שרוצה הסבר של ממש על המבצר צריך לקרוא את הדוח של 2017 ולא לצפות שהאתר יעשה את זה.
- 1955-1962: יעקב קפלן חופר באזור השער מטעם מוזיאון העתיקות של יפו
- 2011-2014: פרויקט המורשת התרבותית של יפו פותח מחדש את המבצר
- 2017: דוח השדה מתפרסם ב-American Journal of Archaeology, כרך 121 גיליון 1, עמ' 85-133
- המבצר המצרי ביפו: בערך 1460 עד 1125 לפני הספירה
- השער העומד הוא שחזור, לא שריד עתיק
המעקה
הנוף של הגלויה, והגשר שעומדים עליו בתור
הסיבה שרוב המבקרים עולים היא הנוף, והעירייה פורשת אותו לפי כיווני השמיים בתחנה השמינית של המסלול שלה: הים התיכון במערב, כנסיית פטרוס הקדוש עם הלבנים האדומות והמגדל שלה בסמוך, העיר תל אביב בצפון, ויפו במזרח, במקום שבו עמדו פרדסי ההדרים שהקיפו פעם את העיר. המבט צפונה לאורך החוף אל מגדלי תל אביב הוא זה שמוכר את הגלויות, והוא הכי טוב בשעה שלפני השקיעה, כשהשמש הנמוכה מאחורי הצלם ולא בתוך הפריים.
גשר המשאלות הוא גשר העץ להולכי רגל שעובר מהגן מעל רחוב מפרץ שלמה אל כיכר קדומים. על המעקות שלו לוחיות של 12 המזלות, ובסמוך משובץ פסיפס של גלגל המזלות. המנהג, כפי שהעירייה עצמה מספרת אותו, הוא לעמוד על הגשר, לאחוז במזל שלכם ולהסתכל אל הים, והמשאלה מתגשמת. הגשר קצר ופופולרי, ובערב נוצר עליו תור.
המזלות הם לא פולקלור. כשהרובע שהתרוקן נבנה מחדש לאמנים ולבעלי מלאכה בשנות ה-60, הסמטאות שמתחת לכיכר רוצפו מחדש וקיבלו את שמות המזלות, והלוחיות על הגשר לקוחות משמות הרחובות האלה, וזה מה שהופך אותן לסמל של העיר העתיקה המחודשת ולא לקישוט אסטרולוגי. מזל דגים ומזל אריה הם כתובות רחוב רגילות במפה.
לגן יש יותר משוליים אחד, וכל אחד מראה משהו אחר. המעקה המערבי שמעל כיכר קדומים פונה אל הכנסייה ואל גגות העיר העתיקה; השוליים הצפוניים, לאורך טיילת חומות הים, פונים אל החוף, שובר הגלים וקו הרקיע של תל אביב; הצד המזרחי, שמעל החפירה, פונה אל רובע שוק הפשפשים ומגדל השעון. ללכת לאורך שלושתם לוקח כ-10 דקות, ורוב האנשים עושים רק אחד.
Dennis G. Jarvis / CC BY-SA 2.0 · Wikimedia Commons
למה לשים לב
מה לא לפספס בגן הפסגה
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
שער האמונה
שער האבן של דניאל כפרי ברחבת התצפית: שני עמודים בגובה 4 מטר שנושאים משקוף, ועל שלושת הפנים חקוקים עקדת יצחק, חלום יעקב ונפילת יריחו. ויקיפדיה העברית וזמן ישראל מתארכים את החנוכה ל-1977.
המעקה הצפוני
השוליים שמעל טיילת חומות הים, שבהם החוף, שובר הגלים ומגדלי תל אביב מסתדרים בשורה. המסלול של העירייה עצמה מונה מהנקודה הזאת את הים במערב, את תל אביב בצפון ואת יפו במזרח.
החפירה של שער רעמסס
התעלה הפתוחה לאורך השוליים המזרחיים, עם אבנים מחומה כנענית מהמאה ה-15 לפני הספירה והמזוזות שנבנו מחדש של שער מצרי שחקוקים עליהן שלושה משמותיו של רעמסס השני. השער העומד הוא שחזור.
גשר המשאלות
גשר העץ להולכי רגל מעל רחוב מפרץ שלמה אל כיכר קדומים, עם 12 המזלות על המעקות ופסיפס של גלגל המזלות בסמוך. המזלות מהדהדים את שמות המזלות שניתנו לסמטאות שנבנו מחדש בשנות ה-60.
האמפיתיאטרון
קערה מדורגת באוויר הפתוח ששקועה בגן ומשמשת להופעות ולהקרנות סרטים. רוב הזמן היא ריקה, וזה הופך אותה למקום הטוב ביותר ביפו העתיקה לשבת בו בלי לקנות משהו.
מסגד הים מתחת למדרון הצפוני
נבנה ב-1675 מכורכר ושוקם ב-1997 וב-2013, על טיילת חומות הים למרגלות הגן. מלחים התפללו בו לפני הפלגות; עד 1962 הוא שימש מחסן, והוחזר לשימוש דתי, והוא לא פתוח למבקרים.
לאורך השנים
גן הפסגה: ציר הזמן
המאה ה-15 לפני הספירה
אבנים מחומת עיר כנענית, שנחשפו לימים בחפירה לאורך השוליים המזרחיים של הגן, לפי מסלול ההליכה של העירייה.
בערך 1460 לפני הספירה
חיל מצב מצרי מוצב ביפו. המבצר פועל, עם הפסקות, עד בערך 1125 לפני הספירה.
המאה ה-13 לפני הספירה
השער המונומנטלי שנקרא שער רעמסס נבנה. על מזוזותיו חקוקים שלושה משמותיו של רעמסס השני ותארים כמו "בן האל הורוס".
בערך 1125 לפני הספירה
שני חורבנות שתוארכו בפחמן רדיואקטיבי נותנים לחופרים גבול מוקדם לסוף השלטון המצרי בכנען, שהם רואים בו התנגדות מקומית ולא קריסה אימפריאלית.
1675
מסגד הים נבנה מכורכר למרגלות המדרון הצפוני, במקום שבו נמצאת היום טיילת חומות הים.
1902
אברהם קרוון, לימים גנן העיר של תל אביב שיתכנן את הגן הזה, נולד בלבוב שבגליציה. הוא מגיע לארץ ישראל ב-1920.
יוני 1936
מבצע עוגן: כוחות בריטיים הורסים את הרובע שעל הגבעה הזאת, 237 מבנים לפי הספירה של ויקיפדיה העברית ויותר מ-200 בתים לפי העירייה. השטח המפונה נודע בשם השטח הגדול.
1950
הרשויות מתחילות לפנות באופן שיטתי את התושבים שנשארו ברובע ההרוס.
1953
סגן ראש העיר משה איכילוב לוקח אחריות על עבודות השיקום, ויעקב קפלן מתחיל בחפירות ארכיאולוגיות בגבעה.
1955-1962
קפלן חופר באזור השער מטעם מוזיאון העתיקות של יפו, החפירה שבה נמצאת היום התצוגה של שער רעמסס.
1956
תוכנית מכריזה על הפסגה המפונה כגן הפסגה, פארק ציבורי.
1961
החברה לפיתוח יפו העתיקה מוקמת בידי הממשלה ועיריית תל אביב-יפו. היא מקימה את גן הפסגה ואת גן המדרון שבמורד.
שנות ה-60
אברהם קרוון מתכנן את הגנים שבפסגה ובמדרון הצפוני, עם צמחים עמידים למלח ולרוח, עצי תאנה ותמר ומדשאות רחבות. הסמטאות שמתחת מרוצפות מחדש ומקבלות את שמות המזלות.
1968
קרוון מת ב-23 במרץ, בגיל 66, אחרי כארבעה עשורים כגנן העיר של תל אביב. הפארק שומר על הכינוי שלו, אברשה.
1977
שער האמונה נחנך ברחבת הפסגה, העבודה הראשונה של דניאל כפרי אחרי מלחמת יום הכיפורים ואחרי שחזר בתשובה. תיאור קובץ בוויקישיתוף מתארך את הפסל דווקא ל-1975.
1997 ו-2013
מסגד הים שמתחת למדרון הצפוני משוקם, ובפעם השנייה גם הצריח והחזיתות.
2011-2014
פרויקט המורשת התרבותית של יפו פותח מחדש את אזור המבצר המצרי שליד הגן.
2015
הבעלות המלאה על החברה לפיתוח יפו העתיקה עוברת לעיריית תל אביב-יפו.
2017
בורק, פיילשטוקר ו-13 עמיתים מפרסמים את החפירות במבצר ב-American Journal of Archaeology, כרך 121 גיליון 1, עמ' 85-133.
20 במרץ 2024
דניאל כפרי מת, בגיל 79 בערך, אחרי שיצר יותר משבע מאות פסלים. שער האמונה הוא העבודה המוכרת ביותר שלו.
מידע מעשי
ביקור בגן הפסגה
איפה
גן הפסגה, ליד רחוב מפרץ שלמה, יפו העתיקה, תל אביב-יפו
איזה כרטיס צריך
הגן לא נמצא בתוך פארק בתשלום ולא צריך אליו שום כרטיס. הוא שוכן בתוך מתחם יפו העתיקה שמנהלת החברה לפיתוח יפו העתיקה, ואפשר לעבור בכל המתחם בחינם; הדברים שבתשלום בסביבה הם מרכז המבקרים שמתחת לכיכר קדומים ומוזיאון אילנה גור, ושניהם אתרים נפרדים עם דמי כניסה משלהם.
שעות פתיחה
- הגן
- פתוח בכל שעה. זה פארק ציבורי בלי שער, בלי קופה ובלי שעת סגירה רשמית: עיריית תל אביב-יפו מתייחסת אליו כתחנה השמינית במסלול ההליכה החינמי שלה ביפו העתיקה ולא כאטרקציה עם שעות פתיחה.מקור
- החפירה לאורך השוליים המזרחיים
- שטח פתוח, מגודר בשולי התעלה, ואפשר לקרוא אותו מהשביל בכל שעה. אין סדרן, אין שער ואין עמדת הסבר במקום, וטקסט המסלול של העירייה הוא ההסבר החינמי המלא ביותר למה שיש בבור.מקור
- מה שהמפעיל מפרסם
- החברה לפיתוח יפו העתיקה, שמנהלת את מתחם יפו העתיקה הרחב, לא מפרסמת שעות פתיחה לגן הזה, ולא מצוטטות כאן שעות ממנה.מקור
דמי כניסה
- הגן, שער האמונה וגשר המשאלות
- בלי תשלום, בשקלים או בכל דרך אחרת. אין כרטיס, אין מחסום ואין גדר בשום מקום ברשת הרחובות של יפו העתיקה, והעירייה מונה את שלושתם כתחנות במסלול הליכה ציבורי חינמי.מקור
- החפירה של שער רעמסס
- בלי תשלום. התעלה נמצאת ליד השביל ואין בה כרטיסים. החפירה הנפרדת בתשלום ביפו העתיקה היא זו שמתחת לכיכר קדומים, שהיא אתר אחר ומופעלת בידי החברה לפיתוח יפו העתיקה.מקור
- אירועים באמפיתיאטרון
- המחיר נקבע בידי מי שמפיק את ההופעה או ההקרנה, לא בידי הפארק. לא מתפרסם מחיר קבוע בשקלים לאמפיתיאטרון, אז בדקו את הפרסום של האירוע הספציפי ואל תניחו שהכניסה החופשית לגן חלה גם עליו.מקור
נגישות
התשובה הכנה: ההגעה היא החלק הקשה, והגן עצמו הוא החלק הקל. זו הנקודה הגבוהה ביותר ביפו העתיקה, על רכס כורכר בגובה כ-40 מטר, כך שכל גישה ברגל היא עלייה. מנמל יפו העלייה תלולה וכוללת מדרגות, וכיסא גלגלים לא יכול לעשות אותה. משוק הפשפשים וממגדל השעון הגישה לאורך הרכס מתונה יותר. רחוב מפרץ שלמה עובר לאורך הצד המערבי של הגן בגובה הפסגה, כך שרכב או מונית יכולים להוריד מישהו למעלה ולחסוך את הטיפוס לגמרי, וזו התשובה המעשית לכל מי שהניידות שלו מוגבלת. בתוך הגן השבילים הראשיים מרוצפים ומישוריים ברובם לאורך פסגת הרכס, אבל הקרקע היא ראש גבעה: המדשאות משופעות, האמפיתיאטרון הוא ישיבה מדורגת, לאזור החפירה מגיעים על קרקע לא אחידה, וגשר המשאלות הוא גשר להולכי רגל ולא רמפה. לא העירייה ולא החברה לפיתוח יפו העתיקה מפרסמות הצהרת נגישות לגן, כך שאין כאן ציטוט מהצהרה כזאת, ומי שיש לו צורך מסוים צריך לברר לפני שהוא יוצא.
במקום
- מדשאות, ספסלים ועצי צל בוגרים
- אמפיתיאטרון להופעות ולהקרנות
- נקודות תצפית למערב, לצפון ולמזרח
- טיילת חומות הים לאורך השוליים הצפוניים
- חפירה ארכיאולוגית פתוחה עם שער רעמסס המשוחזר
- גשר המשאלות אל כיכר קדומים
- אין בית קפה, חנות או שירותים בתוך הגן; הקרובים ביותר בכיכר קדומים
הזמנה מראש
שום דבר בגן לא דורש הזמנה, ואין מה להזמין. הדבר היחיד כאן שעשוי לדרוש כרטיס הוא אירוע באמפיתיאטרון, שהכרטיסים אליו נמכרים בידי המפיק ולא בידי הפארק.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-oldjaffa.co.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- אל תתייחסו לזה כעצירת צילום של 5 דקות בדרך למטה לנמל. הגן, הפסל, הגשר והחפירה הם ארבעה דברים נפרדים שפרוסים על הפסגה, וההליכה ביניהם היא מה שאנשים מקצרים.
- עלו בשעה שלפני השקיעה ולא בצהריים. בשעה הזאת השמש נמצאת מאחורי המצלמה במבט צפונה, והעצים הבוגרים הם הצל האמיתי היחיד על הגבעה אם התזמון לא הצליח.
- שער רעמסס העומד הוא שחזור. החומר העתיק באמת הוא האבנים והלבנים התחתונות שסביבו, וקל לעבור לידן בלי לשים לב כי הן נראות כמו הריסות.
- לכו לאורך שלושת השוליים. המעקה המערבי פונה אל פטרוס הקדוש ואל גגות העיר העתיקה, השוליים הצפוניים אל החוף ואל קו הרקיע של תל אביב, והצד המזרחי אל רובע שוק הפשפשים. רוב המבקרים מוצאים רק אחד מהם.
- תכננו את העלייה, לא את הביקור. העלייה מנמל יפו תלולה וכוללת מדרגות; ההגעה לאורך הרכס ממגדל השעון מתונה בהרבה, ורחוב מפרץ שלמה מגיע לגן בגובה הפסגה אם נוח יותר במונית.
- אין בגן בית קפה, חנות או שירותים. הקרובים ביותר נמצאים בכיכר קדומים, מעבר לגשר המשאלות.
המספרים
גן הפסגה במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| גובה הרכס שהגן מכסה | כ-40 מ' של אבן חול כורכר, הרכס שעליו נבנתה יפו הקדומה | 2026 | en.wikipedia.org |
| שער האמונה | שני עמודים בגובה 4 מ' כל אחד שנושאים משקוף, נחנך ב-1977, מאת דניאל כפרי | 2020 | zman.co.il |
| המבצר המצרי שליד הגן | פעל בערך מ-1460 עד כ-1125 לפני הספירה, המבצר המצרי היחיד שנחפר בכנען | 2017 | ajaonline.org |
| מבנים שנהרסו במבצע עוגן | 237 ביוני 1936 לפי הספירה של ויקיפדיה העברית; העירייה מדברת על יותר מ-200 בתים | 2026 | he.wikipedia.org |
| שטח מתחם יפו העתיקה שבו שוכן הגן | כ-300 דונם של גבעת כורכר ומדרון, שתחומים ברחוב יפת וברחוב לואי פסטר | 2026 | he.wikipedia.org |
| תושבי יפו העתיקה | 1,010 איש, ולכן בלילה הרובע מתרוקן ממקומיים ולא מתיירים | 2022 | he.wikipedia.org |
| מסגד הים שמתחת למדרון הצפוני | נבנה ב-1675, שוקם ב-1997 ושוב ב-2013, אז תוקנו הצריח והחזיתות | 2026 | he.wikipedia.org |
| אברהם קרוון, שתכנן את הגן | 1902 עד 1968, גנן העיר של תל אביב במשך כארבעה עשורים, שהפארק נושא את הכינוי שלו, אברשה | 2026 | he.wikipedia.org |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים ביפו
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
Fallaner / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
אתר מוכר
כיכר קדומים
הכיכר המרוצפת והמרכזית של יפו העתיקה היא חלל שהבריטים יצרו בהריסות ביוני 1936, והחפירה של רשות העתיקות מתחת למזרקה שלה מצאה את הביוב של אחד הבתים שנהרסו.
leighklotz / CC BY 2.0 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
גן שער רעמסס
השער עם הכתובות שעומד בחפירה הזאת הוא שחזור מבטון שהקימה רשות העתיקות בשנות ה-90; גושי הכורכר שנשאו את תארי רעמסס השני נמצאים במוזיאון העתיקות של יפו.
שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
אתר דתי
כנסיית פטרוס הקדוש
משמורת ארץ הקודש מפעילה את המקום כמקדש ולא כקהילה: כנסייה מ-1888 עד 1894 במימון ספרדי, שעומדת על המצודה שלואי התשיעי בנה מחדש, עם מזבח שפונה למערב במקום למזרח.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמיעיריית תל אביב-יפוtel-aviv.gov.ilמסלול ההליכה ביפו העתיקה ובנמל יפו, תחנות 8, 9 ו-10: גן אברשה, גשר המשאלות, והחפירות ביפו ושער רעמסס
המפעילה של המרחב הציבורי כאן. המקור לכך שהגן הוא הנקודה הגבוהה ביותר ביפו העתיקה, לנוף לפי כיווני השמיים, לייחוס שער האמונה, למנהג של גשר המשאלות וללוחיות המזלות שלו, ולחומה הכנענית ולשער רעמסס המשוחזר בחפירה.
- רשמיהחברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מoldjaffa.co.ilהחברה לפיתוח יפו העתיקה
החברה שמנהלת את מתחם יפו העתיקה והקימה את הגן הזה. אף שעה או מחיר בעמוד הזה לא מצוטטים מהאתר שלה.
- רשמיVisit Tel Aviv, עיריית תל אביב-יפוvisit-tel-aviv.comיפו העתיקה: הכירו את העיר העתיקה
המקור לכך שגן הפסגה תוכנן בידי העירייה בשנות ה-60 כחלק מהתוכנית שלה לשיפוץ העיר העתיקה.
- כתבותזמן ישראל, המהדורה העברית של טיימס אוף ישראל (אביבה ושמואל בר-עם, 8 באפריל 2020)zman.co.ilטיול וירטואלי לחג: מסע מצולם בעקבות פסלים בהשראת סיפורי התנך
מקור עצמאי לשער האמונה: כפרי כפסל, 1977, 4 מטר, שלוש הסצנות המקראיות, צורת השער שנבחרה כי יפו נחשבה לשער הכניסה לארץ ישראל, והשער מהמאה ה-13 לפני הספירה שנחפר מדרום לו.
- רקעAmerican Journal of Archaeology (אהרון א' בורק, מרטין פיילשטוקר ו-13 עמיתים, כרך 121 גיליון 1, 2017, עמ' 85-133)ajaonline.orgExcavations of the New Kingdom Fortress in Jaffa, 2011-2014: Traces of Resistance to Egyptian Rule in Canaan
התיאור המחקרי של המבצר והשער שליד הגן: פעילות בערך מ-1460 עד 1125 לפני הספירה, המבצר המצרי היחיד שנחפר בכנען, ותיארוכי פחמן רדיואקטיבי משני חורבנות מהמאה ה-12.
- רקעויקיפדיה (עברית)he.wikipedia.orgיפו העתיקה
המקור לכך שקרוון תכנן את הגנים בפסגה ובמדרון, לאמפיתיאטרון, לצמחייה העמידה למלח ולרוח עם עצי התאנה והתמר, לפסיפס המזלות, ל-237 המבנים שאבדו במבצע עוגן, למתחם של כ-300 דונם ולאוכלוסייה של 1,010 ב-2022.
- רקעויקיפדיה (עברית)he.wikipedia.orgשער האמונה
המקור לחנוכה ב-1977, לאבן הגלילית, לעמודים בגובה 4 מטר, ולסצנות ולכתובות שעל כל אחד משלושת הפנים.
- רקעויקיפדיה (עברית)he.wikipedia.orgדניאל כפרי
המקור להולדתו של כפרי בצ'כוסלובקיה ב-1945, לעלייתו ב-1949, ללימודיו בבצלאל, לפרס מונקו ב-1971, לפרס ירושלים לפיסול ב-1976, ליותר משבע מאות עבודות, ולמותו ב-20 במרץ 2024.
- רקעויקיפדיה (עברית)he.wikipedia.orgאברהם קרוון
המקור לתאריכים של קרוון, מ-1902 בלבוב ועד 23 במרץ 1968, לכארבעה העשורים שלו כגנן העיר של תל אביב, ולגן הפסגה בין הגנים שתכנן.
- רקעויקיפדיה (עברית)he.wikipedia.orgהשטח הגדול
המקור לרובע שעמד במקום שבו נמצא היום הגן, לצווי הפינוי של יוני 1936 ולהריסה שנמשכה שבועיים, להתפוררות אחרי 1948, לפינויים מ-1950, למשה איכילוב ולקפלן ב-1953, ולתוכנית מ-1956 שהכריזה על הפסגה כגן ציבורי.
- רקעויקיפדיה (עברית)he.wikipedia.orgהחברה לפיתוח יפו העתיקה
המקור להקמת החברה ב-1961 בידי הממשלה והעירייה, להקמת גן הפסגה וגן המדרון בידיה, ולהעברת הבעלות המלאה לעירייה ב-2015.
- רקעויקיפדיה (עברית)he.wikipedia.orgמסגד הים (יפו)
המקור למסגד שבצד הצפוני של הגן: נבנה ב-1675 מכורכר, שימש מחסן עד 1962, הוחזר לשימוש דתי אחרי התנגדויות, שוקם ב-1997 וב-2013, וסגור לקהל.
- רקעויקיפדיה (אנגלית)en.wikipedia.orgיפו
המקור לכך שיפו הקדומה נבנתה על רכס אבן חול כורכר בגובה כ-40 מטר, ולכינוי שער רעמסס.
- רקעויקישיתוףcommons.wikimedia.orgקובץ: Gate of Faith in Tel Aviv.jpg
התאריך החולק. תיאור הקובץ הזה מגדיר את הפסל כאבן גיר ומתארך אותו ל-1975, לעומת 1977 של זמן ישראל ושל ויקיפדיה העברית. זה כיתוב של צלם ולא פרסום, והוא מובא כאן רק כדי שהמחלוקת תהיה גלויה.
גן הפסגה: שאלות נפוצות
גן הפסגה וגן אברשה הם אותו מקום?+
כן. גן הפסגה הוא השם הרשמי, וגן אברשה הוא מה שכמעט כולם קוראים לו, כולל עיריית תל אביב-יפו במסלול ההליכה שלה. אברשה היה הכינוי של אברהם קרוון, גנן העיר שתכנן את הגנים בפסגה ובמדרון. הוא נולד ב-1902 ומת ב-1968.
יש דמי כניסה?+
לא. הגן הוא פארק ציבורי בלי כרטיס, בלי שער ובלי גדר, והעירייה מונה אותו כתחנה חינמית במסלול ההליכה שלה ביפו העתיקה. גם שער האמונה, גשר המשאלות והחפירה של שער רעמסס בחינם. אירוע באמפיתיאטרון הוא עניין נפרד, והמחיר שלו נקבע בידי המפיק.
מה שעות הפתיחה?+
אין כאלה: הגן פתוח בכל שעה. לא העירייה ולא החברה לפיתוח יפו העתיקה מפרסמות שעות פתיחה לגן, כי אין מה לפתוח ולסגור.
כמה זמן לוקח לראות אותו?+
כ-45 דקות מספיקות לגן, לשער האמונה, לגשר המשאלות ולחפירה בקצב רגיל. הקדישו כ-90 דקות אם מוסיפים את טיילת חומות הים לאורך השוליים הצפוניים וישיבה באמפיתיאטרון. חצי מהזמן שאנשים מבלים כאן הולך על המעקה, כך שהמספר תלוי באור.
המקום נגיש לכיסאות גלגלים?+
הגן עצמו אפשרי, והגישה היא הבעיה. זו הנקודה הגבוהה ביותר ביפו העתיקה, על רכס בגובה כ-40 מטר, וההליכה מנמל יפו תלולה ומדורגת. רחוב מפרץ שלמה עובר ליד הגן בגובה הפסגה, כך שרכב או מונית יכולים להוריד מישהו למעלה. בפנים השבילים הראשיים מרוצפים ומישוריים ברובם לאורך הפסגה, אבל המדשאות משופעות, האמפיתיאטרון הוא ישיבה מדורגת ולחפירה מגיעים על קרקע לא אחידה. אף מפעיל לא מפרסם הצהרת נגישות לגן.
שער האמונה עתיק?+
לא, זה פסל מודרני של דניאל כפרי, שנחנך ב-1977 לפי ויקיפדיה העברית וזמן ישראל, אף שתיאור קובץ בוויקישיתוף מתארך אותו ל-1975. חקוקים עליו עקדת יצחק, חלום יעקב ונפילת יריחו. הבלבול מובן, כי שער עתיק באמת מהמאה ה-13 לפני הספירה, שדומה לו בצורתו, נחפר במרחק קצר מדרום.
אפשר להיכנס לחפירה של שער רעמסס?+
אפשר להגיע עד אליה ולקרוא אותה מהשביל, אבל התעלה עצמה מגודרת בשוליים ואין במקום סדרן או עמדת הסבר. מה שעומד הוא שחזור של מזוזות השער, שחקוקים עליהן שלושה משמותיו של רעמסס השני. התיאור המפורסם של החפירה הוא דוח השדה מ-2017 ב-American Journal of Archaeology של בורק, פיילשטוקר ועמיתיהם.
יש צל?+
כן, והוא הטוב ביותר ביפו העתיקה מחוץ למסעדה. בצמחייה של קרוון נבחרו מינים שעומדים ברוח הים ובמלח, עם עצי תאנה ותמר בפסגה, והעצים האלה בוגרים היום. עדיין יש הרבה מדשאה פתוחה בלי כיסוי, כך שביולי ובאוגוסט אנשים מגיעים בסוף אל העצים שבשוליים.
מאיפה בדיוק הנוף על תל אביב?+
מהשוליים הצפוניים של הגן, במקום שבו הוא פוגש את טיילת חומות הים. המסלול של העירייה עצמה מתאר מהנקודה הזאת את הים במערב, את כנסיית פטרוס הקדוש בסמוך, את תל אביב בצפון ואת יפו במזרח. החוף שמתעקל צפונה אל המגדלים הוא הפריים שרוב התמונות משתמשות בו.
גשר המשאלות שווה את התור?+
זה תלוי לגמרי בשאלה אם המנהג מדבר אליכם, כי אין בו שום דבר אחר. זה גשר עץ קצר להולכי רגל מעל רחוב מפרץ שלמה עם לוחיות של המזלות על המעקות, והמסורת היא לאחוז במזל שלכם, להסתכל אל הים ולהביע משאלה. בערב הוא עמוס. הגשר הוא גם פשוט הדרך הקצרה ביותר בין הגן לכיכר קדומים, וזו סיבה מספקת לחצות אותו.