דילוג לתוכן הראשי
ביטחוןאיראן לועגת לטראמפ אחרי בחירות האמצע, וחמינאי דוחה את התקוות לשי…חנוכהבעוד 30 ימים · 5 בדצמבר 2026תאריך עבריכ״ה בחשוון תשפ״זדולר/שקל‏3.163 ‏₪הכנרת‎-213.71 מטר
בחירות 2026

תוצאות ההצבעה של 27 באוקטובר

Old Jaffa on its headland at dusk, with the Tel Aviv towers behind it

הרובע הדרומי של תל אביב-יפו

יפו

נמל שפועל כבר שלושה וחצי אלפים שנה, והיום הרובע הדרומי של תל אביב-יפו: תל של חורבות שנערמו זו על זו, עיר עתיקה עות'מאנית, ושוק פשפשים שעדיין פועל.

Shai Pal / Unsplash

חיל המצב המצרי

בערך 1460-1125 לפנה"ס

תקופת השליטה המצרית ביפו בימי הממלכה החדשה, לפי דוח החפירה מ-2017

מגדל השעון

1902

התאריך שנותן שירות התיירות של תל אביב-יפו לציון הדרך העות'מאני

תושבים ערבים

כ-20,000

ביפו היום, לפי דיווח של סוכנות AP מ-2021

נמל המשא

נסגר ב-1965

השנה שבה נמל יפו הפסיק את פעילותו המסחרית, לפי שירות התיירות העירוני

צורפה לתל אביב

1950

שתי העיריות אוחדו אחרי מלחמת 1948

מה לעשות

10 אתרים, לכל אחד עמוד משלו

ביפו

מסעדות

13 המלצות

ביפו

מלונות

10 המלצות

ביפו

איך מגיעים

7 דרכי הגעה

ביפו

מתי כדאי להגיע

חודש אחר חודש

ביפו

הרובע הדרומי של תל אביב-יפו, לחוף הים התיכון

יפו היא הקצה הוותיק של עיר צעירה. כדאי ללכת דרומה לאורך חוף תל אביב, והמגדלים מתדלדלים, הטיילת מתעקלת, ולשון אבן חול נמוכה עולה מהים, ועליה מגדל כנסייה וצריח מסגד. הלשון הזאת היא תל: גבעה שבנויה מהבניינים שקרסו בה, שאנשים חזרו ויישבו בה במשך אלפי שנים. חופרים שעבדו שם בין 2011 ל-2014 זיהו מבצר מצרי שהוחזק, עם הפסקות, בערך מ-1460 עד 1125 לפנה"ס; ולדבריהם, זה המבצר המצרי היחיד שנחפר בכנען.

מה שהמבקרים מוצאים בפועל קטן ורגיל יותר ממה שההיסטוריה הזאת מרמזת. יפו העתיקה היא מבוך קומפקטי של אבן משוחזרת מהתקופה העות'מאנית, שרובו מוקדש לגלריות, למסעדות ולכמה מלונות יקרים. מתחתיה, נמל דייגים פעיל עם כמה עשרות סירות ושורה של מסעדות דגים. בפנים העיר, שוק הפשפשים, שבו רהיטים יד שנייה, שטיחים בדואים ושולחנות בר תופסים היום את אותן סמטאות. ומסביב לכל זה, עיר מגורים שבה גרים כ-20,000 תושבים ערבים לצד שכנים יהודים, אחד המקומות הבודדים בישראל שבהם שתי האוכלוסיות חיות רחוב ליד רחוב.

יפו היא גם המקום שבו הוויכוחים של המדינה הכי גלויים למטר רבוע: על מה ש-1948 עשתה כאן, על מי יכול להרשות לעצמו לגור בבית חצר משוחזר, ועל השאלה של מי העיר הזאת. העמוד שלהלן מציג את מה שמתועד, ואומר מי אומר מה.

An open archaeological excavation with tools and markers in the trench

Hulki Okan Tabak / Unsplash

שכבות

גבעה שבנויה מהחורבות של עצמה

הגבעה של יפו העתיקה היא פחות תופעת טבע ויותר הצטברות. הכורכר, אבן החול המקומית שהרוח מלכדת, הוא הבסיס של הלשון; כל מה שמעליו הוא פסולת של עיירות שקרסו או נהרסו ונבנו מחדש מעליהן במקום שיפנו אותן. זה מה שתל הוא, ותל יפו הוא דוגמה מספר לימוד, ולכן הארכיאולוגים ממשיכים לחזור אליו.

יעקב קפלן חפר את האזור שהחופרים מכנים שער רעמסס בין 1955 ל-1962. חצי מאה אחר כך בחן פרויקט המורשת התרבותית של יפו את עבודתו מחדש, ופתח שוב את אזור המבצר בין 2011 ל-2014. הדוח של אותה עונת חפירה מ-2017, שפורסם ב-American Journal of Archaeology בידי אהרן בורק ושלושה עשר עמיתים, הוא התיאור הטוב ביותר של מה שנמצא מתחת לגבעה, ונשאר נקודת הייחוס לכל מה שיספרו לך בסיור רגלי.

מה שגלוי ומה שנחפר לא תמיד מתיישבים. רוב מה שהולכים עליו ביפו העתיקה הוא מהמאות השמונה עשרה והתשע עשרה, ויושב על יסודות צלבניים, שבתורם יושבים על חומר עתיק בהרבה. כדאי להתייחס בזהירות למספרים העגולים שמדריכים זורקים, ולהתייחס לשכבות כאמיתיות.

  • החפירות של קפלן בשער רעמסס: 1955-1962
  • חפירות מחודשות במבצר: 2011-2014
  • פורסם ב-American Journal of Archaeology, 2017
  • בנייני העיר העתיקה ברובם מהמאות ה-18 וה-19, על יסודות צלבניים

הממלכה החדשה

השער של רעמסס, ואיך הסתיימה כנען המצרית

יפו הייתה חשובה למצרים כי היא הייתה נמל על הדרך צפונה. מסביבות 1460 לפנה"ס ישב בעיר חיל מצב מצרי, והוא נשאר בה לסירוגין יותר משלוש מאות שנה. השער המונומנטלי שנחפר שם ידוע כשער רעמסס (השם שבו משתמשים דוחות החפירה), ובריטניקה מציינת את תפקידה של יפו כמרכז מנהלי בתקופת הממלכה החדשה וכעיר חיל מצב של רעמסס השני במאה השלוש עשרה לפנה"ס.

הממצא המעניין יותר של העבודה החדשה הוא איך זה נגמר. החופרים זיהו שני הרסים של המבצר במחצית השנייה של המאה השתים עשרה לפנה"ס, ולטענתם תוצאות פחמן 14 משכבות ההרס נותנות את הבסיס הברור ביותר עד היום לשנת 1125 לפנה"ס בערך כמועד שרק אחריו הסתיים השלטון המצרי בכנען. הפרשנות שלהם היא שלא הייתה זו קריסה אימפריאלית אחת, אלא התנגדות מקומית לחיל המצב המצרי, שכנראה יצאה ממרכזים כנעניים ברחבי מישור החוף. מכיוון שהמבצר ביפו הוא המבצר המצרי היחיד שנחפר בכנען, הם רואים בו חלון ייחודי להתנגדות הזאת.

שום דבר מזה לא קל לראות היום. אזור השער שוחזר בחלקו, ואוסף העתיקות בבניין עות'מאני לשעבר בדרך לעיר העתיקה (סניף דואר ובית סוהר במאה השמונה עשרה, ואחר כך מפעל סבון) נותן הקשר, אבל כדאי לצפות לכמה נדבכי אבן ולשלט הסבר ארוך. הסיפור שווה יותר מהחורבה.

The replica of the Ramses II gate standing over the excavation in Jaffa

Ludvig14 / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

התקופה העות'מאנית

העיר שנפוליאון שבר ואבו נבוט בנה מחדש

כמעט כל אבן שמתפעלים ממנה ביפו העתיקה מאוחרת לאסון כלשהו. נפוליאון בונפרטה כבש את העיר ב-1799 במסע שלו לסוריה, והבנייה מחדש בידי המושל שכונה אבו נבוט ("אבי האלה", על שם המקל שמעולם לא ראו אותו בלעדיו) נתנה ליפו את הצורה שיש לה בגדול עד היום. שירות התיירות העירוני מייחס לו את הבנייה מחדש של מסגד המחמודייה, אחרי שפלישת נפוליאון הותירה חלק גדול מהעיר בחורבות.

אחר כך הגיעה המאה שהעשירה את יפו. לפי בריטניקה, יפו העות'מאנית ייצאה סבון משמן זית, שומשום, שעורה, אבטיחים, יין ובעיקר תפוזים, והפכה לאחד הנמלים הפעילים ביותר במזרח הים התיכון ולעיר השנייה בגודלה בארץ ישראל. התשתית באה בעקבות המסחר. רכבת הנוסעים הראשונה נסעה מיפו לירושלים ב-27 באוגוסט 1892, והטקס הרשמי נערך באותו ספטמבר: חמישים ושלושה מייל של מסילה שקיצרו מסע של יומיים לארבע שעות בערך, לפי Center for Israel Education, ומפעל הרכבת הראשון בלבנט. היא נבנתה כדי לשרת את הנמל הזה.

מגדל השעון בראש רחוב יפת שייך לאותו עשור בטוח בעצמו. שירות התיירות של תל אביב-יפו מתארך אותו ל-1902 וקושר אותו ליובל השלושים לעלייתו לשלטון של הסולטן עבדול חמיד השני; חלונותיו מתארים פרקים מתולדות העיר, מאוניות שנשאו ארזי לבנון ועד שמעון החשמונאי, שכבש את הנמל לממלכת החשמונאים. זה המקום הטבעי להתחיל בו סיור, ולו רק משום שכל השאר ביפו נמצא במורד ממנו.

כנסיית פטרוס הקדוש, המבנה הפרנציסקני שהחזית שלו שולטת בכיכר קדומים, מספרת את אותו סיפור של בנייה מחדש שוב ושוב. ב-1654 הוקמה כאן כנסייה על חורבות כנסייה צלבנית, היא נהרסה בסוף המאה השמונה עשרה, ונבנתה מחדש בין 1888 ל-1894, עם שיפוץ נוסף ב-1903. המזבח שלה פונה מערבה ולא מזרחה: כיוון חריג, ולפי המסורת כזה שמפנה את הכנסייה אל הים ואל ביתו של שמעון הבורסקי, שבו לפי המסורת התאכסן השליח פטרוס.

  • 1799: נפוליאון כובש את יפו
  • תחילת המאה ה-19: אבו נבוט בונה מחדש; מסגד המחמודייה משוחזר
  • 1892: הרכבת הראשונה יפו-ירושלים, 53 מייל, כארבע שעות
  • 1902: מגדל השעון, לפי שירות התיירות העירוני
  • 1888-1894: כנסיית פטרוס הקדוש נבנית מחדש על חורבות צלבניות
Cast-iron cannons found in Jaffa's harbour, mounted on a stone base near the church

Dennis G. Jarvis / CC BY-SA 2.0 · Wikimedia Commons

Shoppers crowding the aisles of a Jerusalem market

Levi Meir Clancy / Unsplash

שוק הפשפשים

שוק הפשפשים, ומה קרה לו

מדרום-מזרח למגדל השעון, רשת של סמטאות רדודות מחזיקה את שוק הפשפשים. המקור שלו מנהלי ולא רומנטי: שירות התיירות של תל אביב-יפו מסביר שבסוף המאה התשע עשרה הממשל העות'מאני פינה את השוק הוותיק מהשטח שבו עומד היום מגדל השעון, והעביר אותו לחלק מהמקום הנוכחי שלו. הוא פועל כשוק פשפשים יותר משבעים שנה.

רוב הזמן הזה הוא היה בדיוק מה שהשם מבטיח: מקום לכלי עבודה משומשים, כלי אוכל לא תואמים, נחושת, ראשי מיטות ובגדים שנמכרים מעל ברזנטים. הרבה מזה שרד, בעיקר במעברים המקורים ובדוכנים שגולשים לכביש בבוקר. אבל הרחובות שמסביב התמלאו בברים, במסעדות ובחנויות עיצוב, והשוק התרחב אל השוק היווני הסמוך, שם, לפי שירות התיירות של העירייה עצמה, התוכניות הן להפוך רחובות נוספים למסעדות ולעסקי לייף-סטייל.

מבחינה מעשית, השוק הכי משתלם בבוקר של יום חול, ומעל הכול בבוקר של שישי; בשישי אחר הצהריים העניינים נרגעים לקראת שבת, ורוב החנויות נשארות סגורות בשבת, אבל המסעדות לא. ביולי ובאוגוסט העירייה מקיימת אירועי שוק בלילות חמישי, עם מוזיקה, תיאטרון רחוב ותאורה מיוחדת. בדוכני היד השנייה מצפים שמתמקחים, ובחנויות העיצוב אין בזה טעם.

1948

השבר, והעיר המעורבת שבאה אחריו

יפו של שנות ה-40 הייתה עיר גדולה, ברובה ערבית (בריטניקה מכנה אותה העיר השנייה בגודלה בארץ ישראל), ולפי בריטניקה, בתוכנית החלוקה של האו"ם מ-1947 היא נועדה להיות מובלעת של המדינה הערבית המוצעת, מוקפת במדינה היהודית המוצעת. מה שקרה אחר כך הוא העובדה המרכזית של העיר המודרנית, והנתונים שמובאים לגביו שונים, ולכן כדאי לציין מי אומר מה.

לפי בריטניקה, האצ"ל תקף את יפו ב-26 באפריל 1948, כמעט כל 70,000 התושבים הערבים, מוסלמים ונוצרים, נעקרו בקרב, וב-13 במאי העיר הייתה בשליטה מלאה של הכוחות היהודיים; לפי בריטניקה נשארו 4,000, שרוכזו בשכונת עג'מי שמדרום לעיר העתיקה. סוכנות AP, בדיווח שפורסם בטיימס אוף ישראל באפריל 2021, מתארת עיר ברובה ערבית של כ-100,000 איש לפני 1948, שממנה עשרות אלפי תושבים פלסטינים ברחו או נאלצו לעזוב את בתיהם. שני התיאורים מסכימים על התוצאה: רק שארית קטנה מהאוכלוסייה הערבית שלפני המלחמה נשארה.

ההשלכות המשפטיות עיצבו את הרחובות שבהם הולכים. לפי AP, מכוח חוק נכסי נפקדים מ-1950 החרימה ממשלת ישראל החדשה אלפי נכסים ריקים והעבירה אותם לחברות דיור ציבורי ממשלתיות. באותה שנה אוחדה יפו עם תל אביב, ולכן שמה הרשמי של העיר הוא תל אביב-יפו, ולכן אין ליפו ראש עירייה משלה.

היום גרים ביפו כ-20,000 תושבים ערבים, מיעוט בתוך תל אביב-יפו של כ-468,000 איש לפי הערכת 2021. זו אחת הערים המעורבות בישראל, והחיכוך מתועד: תושבים ערבים שרואיינו ב-AP ב-2021 תיארו שכר דירה שמשפחות ממעמד הפועלים לא יכולות לעמוד בו ושוק שדחק אותן מהרבעים המשוחזרים, בעוד שאותו שיחזור הוא מה שמושך את המבקרים. כדאי לקרוא את בתי החצר המשופצים של עג'מי עם זה בראש.

A restored stone villa with arched windows and a balcony in Ajami, Jaffa

שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons

Calm open sea under a pale sky, a boat far out

הסלע

סלע אנדרומדה, הספינה של יונה, ונמל גרוע

אם מביטים צפון-מערבה מחומת הנמל, קבוצת סלעים מבצבצת מהמים לא רחוק מהחוף. אלה סלעי אנדרומדה, והקשר הוא עתיק באמת ולא המצאה תיירותית מודרנית. יוסף בן מתתיהו, שכתב במאה הראשונה לספירה, אומר על יפו שאבנים גדולות בולטות אל הים, ושכאן "הותירו השלשלאות שבהן נכבלה אנדרומדה את עקבותיהן, ואלה מעידים על קדמותה של האגדה". במיתוס פרסאוס מגיע בזמן להרוג את מפלצת הים; העיר שמרה את הסיפור, ובמשך מאות שנים הראתה את הסימנים.

יוסף בן מתתיהו ברור באותה מידה בכך שיפו הייתה נמל טבעי גרוע. הוא מתאר חוף שאינו מעגן טבעי, ורוח שהמלחים קראו לה "רוח הצפון השחורה", שמטיחה גלים אדירים בסלעים; באירוע שהוא מתאר, האוניות שמצאו מחסה ביפו נהרסו בדיוק בסערה כזאת, והמלחים נלכדו בין החוף הסלעי לצבא הרומי. מי שראה את הגלים נכנסים לנמל הקטן בחורף יזהה את התיאור.

המקרא משתמש באותו נמל פעמיים, בדרכים שכדאי להכיר לפני הביקור. בספר דברי הימים ב', חורם מלך צור מתחייב לכרות את ארזי הלבנון "ונביאם לך רפסדות על ים יפו", כדי להעלות אותם לירושלים. ובספר יונה, הנביא "ירד יפו וימצא אניה באה תרשיש": המסע שנגמר בדג. שני הסיפורים עובדים רק משום שזה היה הנמל של פנים הארץ, וזה בדיוק מה שאומרות גם הארכיאולוגיה והרכבת של 1892.

Nick Karvounis / Unsplash

שמוטי

התפוז שלקח את שם העיר

תפוז יפו הוא זן אמיתי עם מוצא אמיתי, והמוצא הוא כאן. שמו הנכון הוא שמוטי, ולפי מדריך הזיהוי Citrus ID הוא נוצר מתישהו לפני 1844 בפרדס ליד יפו, כנראה כמוטציית ענף (מוטציה ספונטנית בענף בודד) בעץ מהזן המקומי בלדי. הקליפה שלו עבה, הוא חסר גרעינים או כמעט, וצורתו ייחודית מספיק כדי ש-Citrus ID מכנה אותה סימן מסחרי טבעי. הוא גם עומד היטב במשלוח, וזה כל העניין.

התכונה האחרונה הזאת הפכה אותו לגידול ייצוא. הפרי, שנשלח מהנמל הזה, הגיע לשווקים באירופה בשם הנמל ולא בשם הזן, ו-Citrus ID מציין שהשימוש הזה מושרש מכדי לשנות אותו. בריטניקה מונה את התפוזים בין מוצרי הייצוא שהעשירו את יפו העות'מאנית, לצד סבון משמן זית, שומשום, שעורה, אבטיחים ויין.

הפרדסים היו בבעלות ערבית ויהודית, לסירוגין ובמקביל, ופלסטינים וישראלים כאחד רואים בפרי מורשת, ולכן הוא מופיע בשני הצדדים של הרבה מאוד אריזות ופולמוסים. הבוטניקה אינה שנויה במחלוקת: ענף מוטנטי אחד ליד יפו, שהופץ בהרכבה, הוא האב הקדמון של עצי השמוטי שגדלים סביב הים התיכון.

הפרדסים נעלמו מהסביבה הקרובה, והעיר של המאה העשרים נבנתה עליהם. מה שמוצאים במקומם הוא את הפרי בשוק, תוויות של ארגזי עץ בדוכני העתיקות בשוק הפשפשים, ואת השם על דוכני מיצים מכאן ועד בת ים.

Fishing boats and yachts moored in Jaffa Port

שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons

A spread of small mezze dishes seen from above

Alexandra Tran / Unsplash

הנמל

רציף פעיל, ומה לאכול עליו

נמל יפו הפסיק כל פעילות מסחרית ב-1965. מעמדו נשחק כבר קודם: במרד הערבי של 1936, כשסוחרים יהודים לא יכלו להשתמש ביפו, נבנה נמל חלופי במעלה החוף בתל אביב, והסחר במים העמוקים עבר מאוחר יותר לאשדוד. מה ששרד הוא בסיס לדייגים מקומיים, מרינה ליאכטות ושורה של מחסנים מוסבים לאורך הרציף. שירות התיירות של העירייה מונה שייט, יציאות לדיג ויציאות עונתיות לדיג טונה מכאן, לצד המסעדות.

באחד המחסנים נמצא מרכז "נא לגעת": להקת תיאטרון שבה יותר מארבעים שחקנים ועובדים עיוורים, חירשים וחירשים-עיוורים מופיעים עם תרגום לאנגלית שמוקרן מעל הבמה, ובאותו מתחם יש בית קפה ומסעדה. זה הדבר הכי פחות תיירותי בקילומטר רבוע תיירותי מאוד, וכדאי לבדוק את לוח ההופעות לפני שמגיעים.

האוכל ביפו מתחלק לשלושה. על הרציף זה דגים, במחיר של הנוף. סביב שוק הפשפשים זה מזה, גריל וריכוז צפוף של ברים, שהכי עמוסים משעות הערב המוקדמות. וברחוב יפת אלה הקלאסיקות של העיר העתיקה: דלפקי חומוס שמתווכחים על הבכורה כבר עשרות שנים, מאפיות שמוכרות כעכים מצופים שומשום, ומאפיית אבולעפיה, שהיא הדבר הכי קרוב שיש ביפו למוסד אזרחי: השעות שלה ארוכות ומפורסמות בעיר, אבל כדאי לבדוק אותן ביום הביקור.

לאמנות, מוזיאון אילנה גור שוכן בבית אבן ישן ברחוב מזל דגים 4, עם גג מעל הים. לפי האתר שלו, הכניסה עולה ₪45 למבוגר ו-₪20 לילד בן חמש עד שבע עשרה, ושעות הפתיחה הן 10:00 עד 16:00 בימים א'-ה' ובשבת, ו-10:00 עד 14:00 בשישי, כפי שפורסם באתר המוזיאון ונבדק ב-2026, אז כדאי לוודא לפני שיוצאים.

מהשטח

מה לראות ביפו

הדברים ששווה לבנות סביבם ביקור, לפי הסדר שבו רוב האנשים מגיעים אליהם.

01

מגדל השעון ורחוב יפת

המגדל העות'מאני, שהעירייה מתארכת ל-1902, עומד במקום שבו העיר העתיקה פוגשת את החדשה. כדאי להתחיל כאן ולרדת במורד; החלונות שלו עוברים על תולדות יפו בלוחות, מאוניות הארזים ועד שמעון החשמונאי.

02

כיכר קדומים וכנסיית פטרוס הקדוש

מרכז העיר העתיקה, עם הכנסייה הפרנציסקנית שנבנתה מחדש בין 1888 ל-1894 על חורבות צלבניות. המזבח שלה פונה, באופן חריג, מערבה, אל הים ואל המקום המסורתי של ביתו של שמעון הבורסקי.

03

שוק הפשפשים

שוק הפשפשים עבר לכאן בסוף המאה התשע עשרה, כשהעות'מאנים פינו את השטח שבו עומד היום מגדל השעון. לדוכנים, בקרים של ימי חול ושל שישי; לברים שצמחו סביבם, ערבים.

04

סלעי אנדרומדה

קבוצת הסלעים מול חומת הנמל, שכבר יוסף בן מתתיהו הכיר כמקום שבו הראו את סימני השלשלאות של אנדרומדה. הכי טוב לראות אותם משובר הגלים או מהמרפסת שמעל הנמל.

05

נמל הדייגים

סגור לתנועה מסחרית מאז 1965, והיום בסיס לדייגים מקומיים עם מרינה ומחסנים מוסבים, ובהם תיאטרון "נא לגעת" עם להקת השחקנים העיוורים, החירשים והחירשים-עיוורים שלו.

06

עג'מי

שכונת המגורים מדרום לעיר העתיקה, שבה רוכזה האוכלוסייה הערבית שנשארה ביפו אחרי 1948. בתי אבן משוחזרים, נוף לים, וויכוח ער על מי עוד יכול להרשות לעצמו לגור שם.

לעומק

כל האתרים ביפו, לעומק

ל-10 אתרים כאן יש עמוד משלהם: מה נשאר לראות, כמה עולה הכניסה, מתי פתוח וכמה זמן כדאי להקדיש.

A restored sandstone house behind a high stone wall and dark iron gate on a narrow Jaffa lane, with bougainvillea flowering over the wall to the right

שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons

שכונה

עג'מי

השכונה שמדרום ליפו העתיקה, שבה רוכזו מאחורי גדר הערבים שנשארו אחרי 1948. היום זו רשת של וילות מכורכר מעל פארק חוף שנבנה על 40 שנה של פסולת בניין.

Mown lawn and the stepped stone seating of the hilltop park at Jaffa, with palm trees to the right and the Tel Aviv skyline along the coast beyond

Anagoria / CC BY 3.0 · Wikimedia Commons

תצפית

גן הפסגה

המדשאות שבראש יפו העתיקה אינן ישנות: הן השטח שנשאר ריק אחרי שהבריטים פוצצו רובע שלם של העיר ביוני 1936. הוא תוכנן כגן ציבורי לפי תוכנית מ-1956 ונשתל בידי גנן העיר של תל אביב, אברהם קרוון, שהגן עדיין נושא את הכינוי שלו, אברשה.

The stone facade of the Ilana Goor Museum in Old Jaffa, its painted name below a roof terrace lined with sculptures and rows of pottery jars, bougainvillea flowering against the wall

Deror_avi / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

מוזיאון

מוזיאון אילנה גור

בניין אבן משנת 1742, שנבנה כאכסניה לעולי רגל יהודים שירדו לחוף ביפו. הפסלת אילנה גור קנתה אותו בשני שלבים ופתחה בו בספטמבר 1995 מוזיאון לעבודות שלה ולאוסף שלה.

The Ottoman stone clock tower with its dark spire standing in Jaffa's empty square in early morning light, with palm trees and arcaded stone buildings behind it

Sasha1506 / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

אתר מוכר

מגדל השעון ביפו

המגדל נבנה לכבוד יובל הכסף של הסולטן עבדול חמיד השני, בכסף שגייסו תושבי יפו המוסלמים, היהודים, הנוצרים והארמנים. זה היה השעון הציבורי הראשון בעיר, שעד אז רק הכנסיות והמסגדים בה סימנו את השעות.

A narrow Jaffa market lane lined with stalls of framed pictures, second hand furniture and clothing racks, with shoppers walking between them

Rakoon / CC0 · Wikimedia Commons

שוק

שוק הפשפשים

השוק נדחק לרחובות האלה בסוף המאה ה-19, כשהשלטון העות'מאני פינה את השטח שבו עומד היום מגדל השעון בשביל מתחם הממשל שלו.

Fishing boats and tall masts moored along the quay at Jaffa harbour, with small orange dinghies on the water and the stone breakwater running out to the sea beyond

שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons

אתר מוכר

נמל יפו

הרציף, שובר הגלים ושלושת המחסנים הארוכים שלאורכו הם עבודה בריטית מאמצע שנות ה-30, שנבנתה בשביל סחר התפוזים על שטח שיובש מהים. שניים מהמחסנים האלה פורקו ונבנו מחדש בין 2019 ל-2023.

The paved square in Old Jaffa with the bell tower and cream stone wall of St Peter's Church rising on the right, above cafe umbrellas, planters and a blue and white wooden veranda house

Fallaner / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

אתר מוכר

כיכר קדומים

הכיכר המרוצפת והמרכזית של יפו העתיקה היא חלל שהבריטים יצרו בהריסות ביוני 1936, והחפירה של רשות העתיקות מתחת למזרקה שלה מצאה את הביוב של אחד הבתים שנהרסו.

The banded concrete and glass walls of the Peres Center in Jaffa

שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons

מוזיאון

מרכז פרס לשלום ולחדשנות

מרכז החדשנות הישראלי תופס ארבעה מפלסים בבית פרס לשלום, הבניין של שכבות בטון וזכוכית שקופה למחצה לסירוגין, שמאסימיליאנו ודוריאנה פוקסס הקימו על חוף יפו בין 1999 ל-2009.

The reconstructed jambs of the Ramses II gate, carved with hieroglyphs and carrying a plain concrete lintel, standing over a stone threshold in the excavated garden below the Jaffa hill

leighklotz / CC BY 2.0 · Wikimedia Commons

אתר ארכיאולוגי

גן שער רעמסס

השער עם הכתובות שעומד בחפירה הזאת הוא שחזור מבטון שהקימה רשות העתיקות בשנות ה-90; גושי הכורכר שנשאו את תארי רעמסס השני נמצאים במוזיאון העתיקות של יפו.

The red brick facade and pale bell tower of St Peter's Church in Jaffa seen across an empty paved square, with palm trees in front and an old cannon mounted on a stone plinth

שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons

אתר דתי

כנסיית פטרוס הקדוש

משמורת ארץ הקודש מפעילה את המקום כמקדש ולא כקהילה: כנסייה מ-1888 עד 1894 במימון ספרדי, שעומדת על המצודה שלואי התשיעי בנה מחדש, עם מזבח שפונה למערב במקום למזרח.

כל מה שאפשר לעשות ביפו →

לאורך השנים

יפו: ציר הזמן

  1. בערך 1460 לפנה"ס

    ביפו מוצב חיל מצב מצרי, וכך מתחילות יותר משלוש מאות שנות שליטה של הממלכה החדשה בנמל.

  2. בערך 1125 לפנה"ס

    המבצר נהרס בפעם השנייה בתוך חצי מאה; תיארוכי פחמן 14 משכבות ההרס מתפרשים כמסמנים את סוף השלטון המצרי בכנען.

  3. המאה ה-10 לפנה"ס (לפי המסורת)

    בספר דברי הימים ב', חורם מלך צור מתחייב להביא את ארזי הלבנון "רפסדות על ים יפו" לבניית בית המקדש של שלמה בירושלים.

  4. המאה ה-1 לספירה

    יוסף בן מתתיהו מתאר את החוף הסלעי של יפו, את רוח הצפון השחורה שהטביעה את האוניות שמצאו בה מחסה, ואת הסימנים שהשאירו השלשלאות של אנדרומדה.

  5. 1099–1192

    הצלבנים נוחתים ביפו ב-1099 בדרכם לארץ הקודש; הקרב על יפו ב-1192 מביא לסיום מסע הצלב השלישי בהסכם שביתת נשק בין צלאח א-דין לריצ'רד הראשון.

  6. 1799

    נפוליאון כובש את יפו במסע שלו לסוריה; העיר נבנית מחדש אחר כך בידי המושל שכונה אבו נבוט, שמשחזר את מסגד המחמודייה.

  7. לפני 1844

    תפוז השמוטי מופיע בפרדס ליד יפו, כנראה כמוטציית ענף, ומיוצא אחר כך לאירופה בשם הנמל.

  8. 27 באוגוסט 1892

    רכבת הנוסעים הראשונה מגיעה מיפו לירושלים: 53 מייל של מסילה שמקצרים מסע של יומיים לארבע שעות בערך, מפעל הרכבת הראשון בלבנט.

  9. 26 באפריל עד 13 במאי 1948

    האצ"ל תוקף את יפו ב-26 באפריל; כמעט כל האוכלוסייה הערבית של העיר נעקרת, ועד 13 במאי יפו נמצאת בשליטה מלאה של הכוחות היהודיים.

  10. 1950

    יפו מאוחדת עם תל אביב לעירייה אחת; חוק נכסי נפקדים מעביר אלפי בתים שהתרוקנו לחברות דיור ציבורי ממשלתיות.

  11. 1965

    נמל יפו מפסיק כל פעילות מסחרית, והרציף נשאר לדייגים, ומאוחר יותר למרינה ולמחסנים מוסבים.

  12. 2011–2014

    פרויקט המורשת התרבותית של יפו חופר מחדש את המבצר המצרי; התוצאות מתפרסמות ב-American Journal of Archaeology ב-2017.

  13. אוגוסט 2023

    הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב נפתח: הוא עובר דרומה דרך העיר ופונה לכיוון בת ים מעט אחרי יפו.

איך מגיעים

  • ברגל ממרכז תל אביב: טיילת החוף נמשכת דרומה ברצף מהמרינה ועד נמל יפו. זו הדרך הטובה ביותר להגיע, והיא מראה לך איך שתי הערים מתחברות.
  • ברכבת הקלה: הקו האדום נפתח באוגוסט 2023 ועובר דרומה דרך תל אביב, עולה לפני הקרקע זמן קצר לפני יפו ופונה לכיוון בת ים. כדאי לבדוק את התחנות והמחירים העדכניים מול המפעיל לפני שסומכים עליו.
  • באוטובוס: קווי אוטובוס עירוניים יורדים ברחוב יפת ובשדרות ירושלים ממרכז תל אביב; הנסיעות קצרות, אבל איטיות בפקקים.
  • באופניים או בקורקינט: שביל האופניים לאורך החוף נמשך כל הדרך, ושטוח עד העלייה האחרונה לעיר העתיקה.
  • מנתב"ג: כדאי לנסוע ברכבת לתל אביב ההגנה או לתל אביב סבידור מרכז, ולהמשיך באוטובוס, במונית או ברכבת הקלה; אין רכבת ישירה ליפו.

נגישות

העיר העתיקה היא הקושי: סמטאות תלולות מרוצפות אבנים, מעברים מדורגים ואבן לא אחידה, והגבעה עולה בחדות מהנמל עד גן הפסגה. טיילת החוף מתל אביב, רציף הנמל והרחובות הראשיים של שוק הפשפשים מישוריים בגדול ונוחים, ושדרות ירושלים שטוחות. למשתמשי כיסאות גלגלים מומלץ להגיע לאורך הטיילת ולהישאר במפלס הנמוך, ולברר עם כל מוזיאון את הנגישות שלו לפני היציאה.

מתי כדאי להגיע

האביב והסתיו הם הבחירות המתבקשות, כשהחוף חמים ולא לח. לשוק הפשפשים, כדאי לבוא בבוקר של יום חול או של שישי; בשישי אחר הצהריים הכול נסגר לקראת שבת, ורוב החנויות נשארות סגורות בשבת, אבל המסעדות לא. שעות אחר הצהריים המאוחרות הן הזמן לעיר העתיקה, כשהאור עולה מהים אל האבן ומגדלי תל אביב מאחוריך הופכים לזהב. ביולי ובאוגוסט העירייה מקיימת אירועים בלילות חמישי בשוק הפשפשים.

שעות ומחירים

יפו העתיקה היא שכונה, לא אתר: הסמטאות, כיכר קדומים, גן הפסגה, הנמל ורחובות שוק הפשפשים פתוחים בכל שעה ומותר להסתובב בהם בחינם. לאטרקציות הנפרדות (המוזיאונים, כנסיית פטרוס הקדוש, מרכז המבקרים בכיכר קדומים עם המצגת הרב-חושית שלו) יש שעות משלהן, וכמה מהן סגורות בשבת או בזמן תפילות. כדאי לבדוק את העמוד של כל מפעיל לפני הנסיעה.

הליכה ביפו העתיקה, בנמל ובשוק הפשפשים לא עולה כלום. האטרקציות בתשלום צנועות: לפי האתר של מוזיאון אילנה גור, הכניסה עולה ₪45 למבוגר, ₪25 לחייל, לאזרח ותיק או לסטודנט, ו-₪20 לילד בן חמש עד שבע עשרה, כפי שפורסם באתר ונבדק ב-2026. הכסף הולך על האוכל: הדגים על הרציף מתומחרים לפי הנוף, ודלפקי החומוס והמאפיות ברחוב יפת הם מהארוחות הטובות והזולות ביותר בגוש דן. המחירים משתנים; כדאי לוודא מול המפעיל.

שעות ומחירים משתנים. שניהם מופיעים כפי שהמפעיל פרסם אותם, וכדאי לבדוק אותם בעמוד שלו לפני שיוצאים לדרך.

Old Jaffa on its headland at dusk, with the Tel Aviv towers behind it

מידע מעשי

מה אנשים היו רוצים לדעת מראש על יפו

  • כדאי להתחיל במגדל השעון ולרדת במורד; כל מה שיש ביפו נמצא מתחתיו, והמסלול מסתדר מעצמו.
  • את שוק הפשפשים כדאי לעשות בבוקר ואת העיר העתיקה אחר הצהריים המאוחרים, ולא להפך.
  • כדאי להתמקח בדוכני היד השנייה, ולא לטרוח בחנויות העיצוב.
  • את סלעי אנדרומדה הכי טוב לראות משובר הגלים או מהמרפסת שמעל הנמל, לא מהרציף עצמו.
  • עג'מי היא שכונת מגורים עם היסטוריה קשה, לא אטרקציה; כדאי להסתובב בה בשקט, ולא לצלם בתים ומשפחות בלי לבקש רשות.
  • כדאי להזמין מקום במסעדות הדגים שעל הרציף לשישי בערב, או לצפות לעמוד בתור.
  • כדאי לקחת מזומן לדוכני השוק; המסעדות והמלונות מקבלים כרטיסי אשראי, הברזנטים לרוב לא.

Shai Pal / Unsplash

המספרים

יפו במספרים

כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.

מדדנתוןנכון לתאריךמקור
תקופת השליטה המצרית ביפובערך 1460-1125 לפנה"ס2017ajaonline.org
החפירה במבצר מתקופת הממלכה החדשהעונות 2011-2014, שבחנו מחדש את העבודה של קפלן מ-1955-19622017ajaonline.org
תושבים ערבים שנעקרו מיפו ב-1948כמעט כל 70,000 התושבים הערבים, מוסלמים ונוצרים; 4,000 נשארו, בעג'מי2024britannica.com
תושבים ערבים ביפו היוםכ-20,0002021timesofisrael.com
אוכלוסיית תל אביב-יפו467,8752021citypopulation.de
מסילת הרכבת יפו-ירושליםרכבת הנוסעים הראשונה ב-27 באוגוסט 1892; 53 מייל; המסע התקצר מיומיים לכארבע שעות1892israeled.org
המוצא של תפוז השמוטי (תפוז יפו)נוצר לפני 1844 בפרדס ליד יפו, כנראה כמוטציית ענף2024idtools.org
כניסה למבוגר למוזיאון אילנה גור₪452026ilanagoormuseum.org

איפה זה נמצא

המיקום של יפו לאורך הארץ

ישראל משתרעת על כ-420 ק"מ מהקצה הצפוני ועד אילת. כאן רואים איפה המקום הזה נמצא על הקו.

הגלילצפון ישראלחיפההר הכרמל ומפרץ חיפהים כנרתהגליל התחתון ובקע הירדןקיסריהחוף הים התיכוןתל אביב-יפובחוף הים התיכוןיפוהרובע הדרומי של תל אביב-יפוהעיר העתיקהירושליםים המלחבקע הירדןמצדהמדבר יהודההנגבדרום ישראל
מצפון לדרום, 10 המקומות האלה משתרעים על כ-259 ק"מ (161 מייל).

בסביבה

לאן ממשיכים

Tel Aviv at night from above, traffic tracing light trails between the towers

Shai Pal / Unsplash

בחוף הים התיכון

תל אביב-יפו

עיר שנבנתה ב-1909 על דיונות ריקות, ושהיום יש בה 4,000 בנייני מגורים לבנים, 14 ק"מ של חוף וכלכלה שמבוססת על תוכנה.

A Roman arch at Caesarea framing the Mediterranean

Heather Afable / Unsplash

חוף הים התיכון

קיסריה

הורדוס יצק כאן נמל בלב הים הפתוח, מאפר געשי שהובא באוניות ממפרץ נאפולי. רוב הנמל שוכן היום בעומק של יותר מחמישה מטרים.

The Bahai terraces descending Mount Carmel towards Haifa bay

Rade Šaptović / Unsplash

הר הכרמל ומפרץ חיפה

חיפה

העיר השלישית בגודלה בישראל מטפסת על הר: מדרגות גנים שהוכרזו כאתר מורשת עולמית על הכרמל, נמל פעיל למרגלותיו, ובאמצע מרכז עיר מעורב של יהודים וערבים.

מקורות וקריאה נוספת

פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.

  1. רשמיVisit Tel Aviv, עיריית תל אביב-יפוvisit-tel-aviv.com
    יפו תל אביב: עבר ועתיד (העיר העתיקה של יפו)

    מגדל השעון מ-1902, יובל השלושים לעלייתו לשלטון של עבדול חמיד השני והסצנות בחלונותיו, נחיתת הצלבנים ב-1099, ונפוליאון ב-1799

  2. רשמיVisit Tel Aviv, עיריית תל אביב-יפוvisit-tel-aviv.com
    יפו העתיקה: להכיר את העיר העתיקה

    אבו נבוט והבנייה מחדש של מסגד המחמודייה אחרי פלישת נפוליאון ב-1799, כיכר קדומים, גן הפסגה, מוזיאון העתיקות בבניין הדואר ובית הסוהר העות'מאני לשעבר, והמצגת הרב-חושית במרכז המבקרים

  3. רשמיVisit Tel Aviv, עיריית תל אביב-יפוvisit-tel-aviv.com
    שוק הפשפשים ביפו

    הוצאת השוק מאזור מגדל השעון בסוף המאה התשע עשרה, יותר משבעים שנה כשוק פשפשים, השוק היווני והתוכניות של העירייה לגביו, ואירועי לילות חמישי בקיץ

  4. רשמיVisit Tel Aviv, עיריית תל אביב-יפוvisit-tel-aviv.com
    נמל יפו

    הפסקת הפעילות המסחרית ב-1965, הנמל החלופי שנבנה בתל אביב בזמן המרד הערבי של 1936, בסיס הדייגים, המרינה, השייט והיציאות העונתיות לדיג טונה, ולהקת "נא לגעת" של יותר מארבעים שחקנים ועובדים עיוורים, חירשים וחירשים-עיוורים

  5. רשמיעיריית תל אביב-יפוtel-aviv.gov.il
    הרכבת הקלה

    פתיחת הקו האדום באוגוסט 2023 והרשת הרחבה שמתוכננת עד 2029

  6. רשמימוזיאון אילנה גור, יפו העתיקהilanagoormuseum.org
    מידע למבקרים

    הכתובת ברחוב מזל דגים 4, שעות הפתיחה ומחירי הכרטיסים בשקלים כפי שפורסמו בבדיקה ב-2026

  7. כתבותסוכנות AP, דרך טיימס אוף ישראל (אילן בן ציון, 28 באפריל 2021)timesofisrael.com
    As tensions boil, Jaffa's Arab Israelis say gentrification is pushing them out

    כ-20,000 תושבים ערבים היום, עיר ערבית של כ-100,000 איש לפני 1948, חוק נכסי נפקדים מ-1950 וההעברות לחברות דיור ממשלתיות, ושכר דירה שדוחק החוצה תושבים ממעמד הפועלים

  8. נתוניםCity Population, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדינת ישראלcitypopulation.de
    נתוני האוכלוסייה של תל אביב-יפו

    אוכלוסיית תל אביב-יפו, 467,875 לפי הערכת 2021

  9. רקעAmerican Journal of Archaeology (בורק ועמיתיו, כרך 121, גיליון 1, 2017)ajaonline.org
    Excavations of the New Kingdom Fortress in Jaffa, 2011–2014: Traces of Resistance to Egyptian Rule in Canaan

    השליטה המצרית בערך ב-1460-1125 לפנה"ס, שני ההרסים מהמאה השתים עשרה ותיארוכי הפחמן 14 שלהם, יפו כמבצר המצרי היחיד שנחפר בכנען, והבחינה מחדש של החפירות של יעקב קפלן בשער רעמסס ב-1955-1962

  10. רקעאנציקלופדיה בריטניקהbritannica.com
    יפו

    התפקיד המנהלי בתקופת הממלכה החדשה וחיל המצב של רעמסס השני, הקרב על יפו ב-1192 ושביתת הנשק, הייצוא העות'מאני כולל תפוזים ו"העיר השנייה בגודלה בארץ ישראל", הייעוד בתוכנית החלוקה של 1947, אירועי 26 באפריל ו-13 במאי 1948 עם 70,000 העקורים ו-4,000 שנשארו בעג'מי, והאיחוד עם תל אביב ב-1950

  11. רקעויקיטקסטen.wikisource.org
    יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר שלישי (תרגום Whiston), פרק 9

    החוף הסלעי ביפו, העקבות שהשאירו השלשלאות של אנדרומדה, ו"רוח הצפון השחורה" שהשמידה את האוניות שמצאו בה מחסה

  12. רקעספריאsefaria.org
    דברי הימים ב' 2:15

    ההתחייבות של חורם להביא ארזי לבנון רפסדות על ים יפו לבניית בית המקדש של שלמה

  13. רקעספריאsefaria.org
    יונה 1:3

    יונה יורד ליפו ומוצא אונייה שבאה תרשיש

  14. רקעCitrus ID, IDtoolsidtools.org
    תפוז שמוטי

    מוצא הזן לפני 1844 ליד יפו, כמוטציית ענף משוערת של תפוז הבלדי, היותו חסר גרעינים וצורתו המזוהה, ושם המסחר "יפו" שהשתרש באירופה

  15. רקעCenter for Israel Educationisraeled.org
    Jaffa–Jerusalem railway line debuts

    רכבת הנוסעים הראשונה ב-27 באוגוסט 1892 והטקס הרשמי בספטמבר, המסלול של 53 מייל, המסע שהתקצר מיומיים לארבע שעות, והקו כמפעל הרכבת הראשון בלבנט

  16. רקעBibleWalksbiblewalks.com
    יפו: כנסיית פטרוס הקדוש

    הכנסייה מ-1654 על חורבות כנסייה צלבנית, ההרס בסוף המאה השמונה עשרה, הבנייה מחדש ב-1888-1894 והשיפוץ ב-1903, והמזבח החריג שפונה מערבה אל ביתו של שמעון הבורסקי

  17. רקעויקיפדיהen.wikipedia.org
    הקו האדום (הרכבת הקלה בתל אביב)

    רקע בלבד: הקו נפתח ב-18 באוגוסט 2023, עולה לפני הקרקע ממש לפני יפו ופונה דרומה לכיוון בת ים; שימש לצד העמוד של העירייה עצמה

יפו: שאלות נפוצות

יפו היא עיר נפרדת מתל אביב?

לא מבחינה מנהלית. יפו אוחדה עם תל אביב ב-1950, אחרי מלחמת 1948, והעירייה המשותפת נקראת רשמית תל אביב-יפו. בפועל יפו מרגישה כמו מקום נפרד: ותיקה יותר, נמוכה יותר, ערבית יותר, עם רשת רחובות וקצב משלה.

בן כמה הנמל באמת?

ותיק יותר ממה שהמדריכים יכולים להוכיח בדיוק, אבל עתיק באמת. החפירות תיעדו כאן חיל מצב מצרי מסביבות 1460 לפנה"ס, והמקרא משתמש ביפו כשער הים של ירושלים גם בדברי הימים ב' וגם ביונה. הטענה שזה הנמל העתיק ביותר בעולם שמיושב ברציפות נפוצה בחומרי תיירות, ודוחות החפירה אינם טוענים אותה, אז כדאי להתייחס אליה כשיווק.

אפשר לשחות ביפו?

יש חופים ממש מצפון ללשון (רצועת החוף של תל אביב מתחילה שם) וקטע קטן דרומה, לכיוון עג'מי ובת ים. הנמל עצמו הוא נמל דייגים ומרינה פעילים, ולא שוחים בו. יוסף בן מתתיהו כבר תיאר מה החוף הזה עושה ברוח צפונית.

מתי שוק הפשפשים פתוח?

בגדול בבקרים של ימי חול ושל שישי. בשישי אחר הצהריים הוא נרגע לקראת שבת, ובשבת רוב הדוכנים סגורים, בעוד שהמסעדות והברים נשארים פתוחים. העירייה גם מקיימת אירועי שוק בלילות חמישי ביולי ובאוגוסט. כל סוחר שומר על שעות משלו, אז בוקר של יום חול הוא ההימור הבטוח.

איפה בדיוק נמצא סלע אנדרומדה?

מול החומה הצפון-מערבית של הנמל, לא רחוק מהחוף: קבוצת סלעים ולא סלע אחד. כבר יוסף בן מתתיהו, במאה הראשונה לספירה, מדווח שהראו כאן את סימני השלשלאות של אנדרומדה, כך שהקשר הזה בן כאלפיים שנה.

עדיין מגדלים תפוזי יפו ביפו?

לא. זן השמוטי נוצר בפרדס ליד העיר לפני 1844 ויוצא דרך הנמל הזה, וכך נדבק השם, אבל על הפרדסים שבסביבה הקרובה נבנתה העיר של המאה העשרים. הפרי עדיין גדל במקומות אחרים בישראל וסביב הים התיכון.

בטוח לבקר ביפו?

יפו העתיקה, הנמל ושוק הפשפשים הם אזורי תיירות רגילים והומים, עם אמצעי הזהירות העירוניים הרגילים. ביפו יש גם את האלימות העבריינית שפוגעת בחברה הערבית בכל רחבי ישראל, שמדווחת בקביעות בעיתונות הישראלית, והיו בה תקופות של מתיחות פוליטית. כדאי לבדוק את ההנחיות העדכניות לפני הנסיעה, כמו בכל מקום בארץ.

כמה זמן צריך ביפו?

חצי יום מספיק למגדל השעון, לעיר העתיקה, לנמל ולסלעי אנדרומדה בקצב הליכה. יום מלא מאפשר להוסיף את שוק הפשפשים כמו שצריך, מוזיאון וארוחה ארוכה. אם הולכים ברגל ממרכז תל אביב, כדאי להוסיף קרוב לשעה לכל כיוון, ואפשר ליהנות ממנה.

איזו שפה אשמע?

עברית וערבית, הרבה פעמים באותה שיחה, ועוד לא מעט אנגלית במסעדות ובמלונות. יפו היא אחת הערים המעורבות בישראל, והדו-לשוניות היא לא הצגה למבקרים.

יש דמי כניסה ליפו העתיקה?

לא. העיר העתיקה, כיכר קדומים, גן הפסגה, הנמל ורחובות שוק הפשפשים ציבוריים וחינמיים. רק המוזיאונים, המצגת במרכז המבקרים והסיורים המאורגנים גובים תשלום.

עוד באתר

מפלס הכנרת
המדידה של היום מול הקווים האדומים, עם 60 שנות היסטוריה.
חגי ישראל
כל תאריכי החגים, שנים קדימה, בארץ ובחו"ל.
יוקר המחיה בישראל
שכר דירה, קניות בסופר ומשכורות במספרים אמיתיים.
ביטויים חיוניים בעברית
המילים שצריך בשבוע הראשון.
שותףמקום פנוי לשותף במדור מדריכי טיולים689 כניסות מגוגל ב-⁠28 ימים. החל מ-‏399 ‏$ לחודש.