אתר ארכיאולוגי · יפו
גן שער רעמסס
השער עם הכתובות שעומד בחפירה הזאת הוא שחזור מבטון שהקימה רשות העתיקות בשנות ה-90; גושי הכורכר שנשאו את תארי רעמסס השני נמצאים במוזיאון העתיקות של יפו.
leighklotz / CC BY 2.0 · Wikimedia Commons
מעבר השער
כ-18 על 4 מטר
המידה היחידה שיעקב קפלן פרסם אי פעם לשער המצרי, כפי שמצוטטת בדוח השדה על האתר מ-2017
עונות החפירה של קפלן כאן
1955–1962
החפירה בשטח A שמצאה את השער ונתנה לו את שמו, על שטח שהבריטים פינו ב-1936
החזית שנמצאה
פחות מחצי
החלק משער רעמסס השני שהחפירות של קפלן העלו, ואף חלק ממנו לא נמצא עומד
מה שאתם מצלמים
בטון משנות ה-90
השחזור של החזית בידי רשות העתיקות, שזוהה ככזה ב-American Journal of Archaeology ב-2017
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כ-20 דקות לחפירה עצמה, או כשעה עם גן הפסגה, שער האמונה והנוף מהפסגה
- החפירה והגן
- פתוח בכל שעה. אין שער, אין סדרן ואין שעת סגירה: העירייה מתייחסת לאתר כתחנה 10 במסלול ההדרכה העצמית החינמי שלה ביפו העתיקה, בתוך פארק ציבורי, ולא כאטרקציה עם שעות פתיחה.
- גן השער
- ללא תשלום. אין קופה ואין גדר בשום מקום בחלק הזה של הגבעה; האתר רשום בין האטרקציות החינמיות של יפו העתיקה ונמצא בתוך פארק עירוני.
גן שער רעמסס הוא חפירה פתוחה קטנה למרגלות הצד הדרום-מזרחי של גן הפסגה ביפו העתיקה, והשער הגבוה עם הכתובות שכולם מצלמים בו אינו עתיק. זה שחזור מבטון של חזית השער של רעמסס השני, שהקימה רשות העתיקות בשנות ה-90, וזוהה ככזה, בדרך אגב ובלי טקס, בכיתוב של תצלום אוויר בדוח השדה על האתר מ-2017. עיריית תל אביב-יפו אומרת את אותו דבר בקיצור בתחנה 10 של מסלול ההליכה שלה ביפו העתיקה: השער הוא שחזור, והאבנים המקוריות נמצאות במוזיאון העתיקות של יפו, במורד הגבעה.
מה שאמיתי נמצא מתחתיו ומסביבו. זה החצי המזרחי של שטח A בתל יפו, שבו חפר יעקב קפלן מ-1955 עד 1962 ומצא את שער המבצר המצרי: מגדלים מלבני בוץ על יסודות אבן, מעבר שמדד בכ-18 על 4 מטר, סף מסלעים גדולים ודרך שמשתפלת לדרום-מזרח. פרויקט המורשת התרבותית של יפו פתח מחדש את אותו שטח מ-2011 עד 2014 ופרסם אותו ב-American Journal of Archaeology בינואר 2017, בדוח שדה של אהרן בורק, מרטין פיילשטוקר ושלושה-עשר עמיתים.
עשר דקות מספיקות לשרידים שנראים לעין. הסיבה לעצור היא מה שיצא מהם: בית שער בן שתי קומות שקורות התקרה שלו עוד שכבו במקום שבו נפלו, קרניים של שלושים ושניים צבאים מפוזרות לאורך רצפת המעבר, ציר דלת מברונזה של 30 ק"ג מלא בעץ חרוך, ורצף של תיארוכי פחמן 14 שלדברי החופרים נותן את התאריך הברור ביותר עד כה לסוף השלטון המצרי בכנען.
החזית
השער שבגן עשוי בטון
שני מקורות מסכימים על זה, ואף אחד מהם לא עושה מזה עניין. דוח השדה מ-2017 מדפיס תצלום אוויר של החפירה אחרי עונת 2013 ומציין בכיתוב את שחזור הבטון של רשות העתיקות לחזית רעמסס השני, משנות ה-90, שעומד בצד ימין של התמונה. המסלול הקולי של העירייה מכנה את המבנה שחזור של המקור, ושולח את המבקרים למוזיאון העתיקות ברחוב מפרץ שלמה בשביל האבנים עצמן.
כדאי להבין למה העתק היה האפשרות היחידה. קפלן מצא קצת פחות ממחצית החזית המונומנטלית, ואף חלק ממנה לא במקומו. הגושים עם הכתובות נמצאו בשימוש משני כחומר בנייה רגיל בשער שנבנה אחרי שהשער שאותו קישטו נשרף, וכך בדיוק קפלן תיארך את השער המוקדם לרעמסס השני מלכתחילה. מעולם לא היה כאן שער עומד לשמר, והשחזור הוא שרטוט שהפך לבטון ולא תיקון.
החומר המקורי הוא החלק הנמוך שההעתק יושב מעליו. לבני הבוץ של קירות המגדלים, בסיסי האבן שזוהו משני צידי הכניסה, סלעי הסף המאוחר שקפלן השאיר בחלק המזרחי של המעבר, והדרך המשתפלת שיוצאת לדרום-מזרח הם כולם שרידים שנחפרו. הם אפורים, בגובה המותניים וקל לעבור לידם, וזה בדיוק מה שרוב המבקרים עושים.
- חזית הבטון: רשות העתיקות, שנות ה-90
- המקוריים עם הכתובות: מוזיאון העתיקות של יפו, רחוב מפרץ שלמה
- נחפרו במקומם: מגדלי לבני בוץ, בסיסים, סלעי הסף, הדרך
- שברי החזית שקפלן מצא: קצת פחות ממחצית, ואף אחד לא במקומו
Ludvig14 / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
התארים
מה באמת היה כתוב על שער הפרעה
הגושים נחצבו מכורכר, אבן החול המקומית שהרוח מלכדה ושממנה עשוי הכף, נחקקו בהירוגליפים, טויחו בסיד ונצבעו בצהוב ובאדום. דוח השדה מכנה אותם הממצאים הבולטים ביותר מיפו של הממלכה החדשה שנמצאו עד היום, וזו דרך זהירה לומר ששום דבר אחר שנמצא כאן לא נראה אימפריאלי ולו במעט.
הטקסט הוא רשימת תארים מלכותית ולא סיפור. רוג'ר אטווד, שכתב ב-Archaeology ביולי 2017, מביא אותו כך: הורוס-הבז, השור החזק, אהוב מאעת, מלך מצרים העליונה והתחתונה, אוסר-מאעת-רע סתפ-אן-רע, בן רע, אדון הכתרים, רעמסס. המסלול של העירייה מתאר את אותו דבר מהכיוון השני, כשלושה מחמשת שמות הפרעה עם התארים שלהם. הסיכום של אהרן בורק לאפקט, שמצוטט באותה כתבה, הוא שהשער אמר לכל מי שהגיע: זו מצרים.
התיארוך שנגזר מזה רופף יותר ממה שמספרים בסיורים. קפלן ייחס את השער לרעמסס השני על סמך הגושים האלה, והחפירה המחודשת אישרה את הקשר. אבל דוח השדה מציין שהחזית יכלה להיות מוספת לשער שכבר עמד, כך שהבנייה עשויה ליפול בסוף המאה ה-14 או בתחילת המאה ה-13 ולא בתקופת מלכותו עצמה. לכן החופרים משתמשים בתאריך זמני של כ-1300 לפנה"ס ואומרים בפשטות שאין כרגע דרך לדעת בוודאות. המדריכים כאן מעגלים את כל זה ל-3,300 שנה.
1955–1974
החפירה שמעולם לא נכתבה
השטח פתוח בכלל בגלל הריסה. אפשר היה לחפור את שטח A של קפלן ב-1955 בעקבות מבצע עוגן של הצבא הבריטי ב-1936, שהוביל לנטישה של חלק גדול מהעיר העתיקה של יפו, והוא נשאר פנוי עד היום כי קפלן פעל להגביל בנייה על התל. כל ארכיאולוג שחפר על הגבעה הזאת מאז עמד בבור שחפרו חבלנים.
הוא התחיל ב-1955 ונתקל בעדות הראשונה למבצר המצרי ב-1956. הוא כיהן כארכיאולוג העירוני של תל אביב-יפו מ-1955 עד 1974, ובכל הזמן הזה שער רעמסס הניב רק סדרה של הודעות מקדימות קצרות מאוד ב-Israel Exploration Journal. ההדחה הפתאומית שלו מהתפקיד ב-1974 באה אחרי חילופי ראשי עיר בתל אביב והגבילה את הגישה שלו לממצאים שנדרשו לפרסום סופי, ולכן שום תוכנית של השער לא פורסמה בחייו.
השחזור של העבודה הזאת הוא סיפור שני, איטי יותר. ארכיון העיזבון של קפלן, שמכסה יותר משלושים אתרים, הופקד ברשות העתיקות ב-1999, באותה שנה שבה הסתיימו בדיקות אוניברסיטת תל אביב בתל. פרויקט המורשת התרבותית של יפו נוסד ב-2007 כשותפות עם רשות העתיקות, הבין שאפשר לשחזר מהרישומים של קפלן רצף שכבות שמיש, ופתח מחדש את השער עצמו מ-2011 עד 2014. כעשרה מטרים מהמעבר מעולם לא נחפרו בכלל.
פרק אחד מעונות החפירה של קפלן כדאי לקחת איתכם במעלה הגבעה. ב-1956 הוא חשף את הסף המזרחי ומצא, שוכב באפר בצד הדרומי שלו, אחד משני צירי הברונזה של השער האחרון, במשקל 30 ק"ג, ועדיין מונח בכיוון שבו היה כשהדלתות נשרפו. הוא היה מלא בשרידים החרוכים של דלת בעובי של 20 ס"מ לפחות, והמסמרים עוד בלטו ממעטפת הברונזה. כמה ימים אחרי שנחפר, הציר נגנב, כנראה בגלל המשקל שלו כגרוטאת מתכת. הפריט שמוצג במוזיאון יפו הוא העתק שנעשה לפי השרטוטים והתצלומים המקדימים.
- 1936: מבצע עוגן מפנה את השטח שקפלן חופר מאוחר יותר
- 1955-1962: חפירת שער רעמסס בשטח A
- 1974: קפלן מודח מתפקיד הארכיאולוג העירוני; דוח סופי לא נכתב
- 1999: ארכיון קפלן מופקד ברשות העתיקות
- 2011-2014: פרויקט המורשת התרבותית של יפו פותח מחדש את השער
Ludvig14 / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
המאה ה-12
שתי שריפות, וסופה של כנען המצרית
השער נהרס פעמיים במחצית השנייה של המאה ה-12 לפנה"ס, נבנה מחדש באמצע לפי אותה תוכנית, ואז לא נבנה שוב. החפירה המחודשת תיארכה את שני האירועים בדגימות בוטניות קצרות חיים: גרעיני תבואה וגלעיני זיתים מרצפת השער המוקדם, שנאטמו מתחת להתמוטטות שלו, ותבואה מרצפות, משכבות יישוב ומקנקן אגירה שנתפסו על רצפת השער האחרון. עשרים ואחת דגימות נבדקו בשתי מעבדות, מתקן המאיץ Keck באוניברסיטת קליפורניה באירוויין ויחידת המאיץ של אוקספורד, ועובדו במודל OxCal מול עקומת IntCal13.
התוצאות מסודרות במידה נדירה. אף דגימה לא נמצאה חריגה במבחן של המודל עצמו. ההרס המוקדם נופל ככל הנראה בין 1142 ל-1125 לפנה"ס, שלב הביניים מסתיים ככל הנראה בין 1134 ל-1115 לפנה"ס, וההרס האחרון, שאין הקשר מתוארך מאוחר יותר שיתחום אותו, נופל ככל הנראה בין 1127 ל-1098 לפנה"ס. השריפה האחרונה הזאת שמה קץ ליישוב המצרי ביפו. לדברי החופרים, התאריכים האלה נותנים את הבסיס הברור ביותר עד כה לכ-1125 לפנה"ס כגבול המוקדם ביותר לסוף השלטון המצרי בכנען.
מי עשה את זה, זו שאלת המחלוקת. דוח השדה קורא את הרצף כהתנגדות מקומית לחיל המצב המצרי, שאורגנה כנראה ממרכזים כנעניים ברחבי מישור החוף, ולא כקריסה אימפריאלית אחת שהגיעה מבחוץ; הוא מציין את גזר כמתאמת אפשרית של מתקפה מוקדמת יותר על השער. קפלן עצמו שינה את דעתו יותר מפעם אחת: בגרסה אחת הציב את ההרס המוקדם ברבע השלישי של המאה ה-13, ובאחרת ייחס אותו לגויי הים שהתיישבו באזור יפו. הטענה שנותנת ליפו את משקלה בוויכוח הזה היא שלילית: אף מבצר מצרי אחר בכנען לא נחפר, כך שאין מול מה לבדוק אותה.
Alistair from Montreal, Canada / CC BY-SA 2.0 · Wikimedia Commons
הרצפה
קרניים, ראשי חץ ושתי תריסרי קורות
עונת 2013 הגיעה לרצפת המעבר שמתחת להתמוטטות, ומה ששכב עליה שינה את הקריאה של המבנה. היו שם כמה ראשי חץ ומה שאולי ראש חנית, ומשקולת עופרת, הציוד הצפוי של שער שנכבש בהסתערות. היו שם גם קרניים של לפחות שלושים ושניים צבאים, שלמות וחתוכות בקפידה, מפוזרות לאורך הצד הדרומי של המעבר: לא נשק אלא מלאי, עדות לכך שבתוך השער התנהל סחר בכלי קרן ובחומר גלם. מאותה רצפה עלו גם שיבוצי שנהב מעוטרים.
וכך גם אלפי זרעים שרופים. שעורה, חיטת אמר וחיטה רכה, גלעיני זיתים, חרצני ענבים, חומוס, עדשים, טופח, פול, בקיה ופיסטוקים נאספו ישירות מהמשטח לכל אורך הקטע שנחפר, ואף זרע אחד לא בא משכבת ההרס העבה של הקומה העליונה שמעליו. החופרים מסיקים מהפיזור הזה שהתוצרת עמדה בשער בשקים או בסלים כשהגג קרס, ולא אוחסנה למעלה. הגרעינים לא היו כתושים ושכבו בערימות ממוינות לפי סוג.
ההתמוטטות עצמה הניבה כשני תריסרים של קטעי קורות וקרשים מהתקרה, מהגג ומרצפת הקומה השנייה, מעץ ארז הלבנון, אלון וזית. דוח השדה מכנה אותם הקבוצה הגדולה ביותר של קורות עץ שנמצאה בהקשרים מתקופת הברונזה המאוחרת בישראל עד היום. יחד, הממצאים מתארים שער שהיה שוק ונקודת מכס לא פחות מביצור, וזה מתאים למה שמקורות מצריים מצפים מבסיס נמל: מקום שפיקח על מעבר אנשים וסחורות, גבה מכסים ואחסן אספקה.
- קרניים של לפחות 32 צבאים, שלמות וחתוכות, לאורך הצד הדרומי של המעבר
- ראשי חץ, כנראה ראש חנית, משקולת עופרת ושיבוצי שנהב
- אלפי זרעים שרופים בערימות ממוינות, כולם מהרצפה ואף אחד מההתמוטטות
- כשני תריסרים של קורות עץ מארז, אלון וזית מהגג ומהקומה העליונה
גן הפסגה
הפארק שבו נמצאת החפירה
גן השער אינו אטרקציה נפרדת עם גבול משלה. הוא תופס את החלק התחתון והדרום-מזרחי של גן הפסגה, הפארק המדורג על הפסגה ועל המדרון הצפוני של גבעת יפו העתיקה, שהעירייה מציגה כתחנה 8 באותו מסלול הליכה, ושמסומן בשלטים גם כגן אברשה. העירייה מכנה את הפסגה הנקודה הגבוהה ביותר ביפו העתיקה, והנוף מלמעלה כולל את הים, את חזית כנסיית פטרוס הקדוש ואת קו החוף של תל אביב עד נווה צדק.
הפארק הוא תכנון עירוני משנות ה-60 ולא גן ישן. שירות המבקרים של איגוד המלונות של תל אביב מתאר אותו כגן שהעירייה תכננה באותו עשור כחלק מהתוכנית לשיפוץ העיר העתיקה. הקשת הלבנה על הרכס שמעל החפירה היא שער האמונה, הפסל של דניאל כפרי, ושלושת החלקים המגולפים שלה מראים את נפילת יריחו, את עקדת יצחק ואת חלום יעקב. זה החפץ המצולם ביותר על הגבעה, ואין לו שום קשר לשער שמתחתיו.
מבחינה מעשית, זה אומר שמגיעים לחפירה ברגל מתוך פארק ציבורי, מכיכר קדומים דרך גשר המשאלות או בעלייה מהנמל, ושאין כאן שום דבר בתשלום. זה גם אומר שאין דלפק הסברה, אין סדרן ואין שער: השילוט הוא של העירייה, וההסבר הקולי במסלול של העירייה עצמה הוא ההסבר החינמי המלא ביותר במקום.
Alistair from Montreal, Canada / CC BY-SA 2.0 · Wikimedia Commons
למה לשים לב
מה לא לפספס בגן שער רעמסס
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
חזית הבטון
השער העומד עם הכתובות הוא שחזור של רשות העתיקות משנות ה-90, שהוקם מעל היסודות שנחפרו. תקראו אותו כתרשים של השער ולא כשער עצמו.
סלעי הסף
האבנים הגדולות בחלק המזרחי של המעבר הן הסף של השער המאוחר, שקפלן השאיר במקומו כשחפר את המוקדם שמתחתיו. כאן, ב-1956, הוא מצא את ציר הדלת השרוף מברונזה.
מגדלי לבני הבוץ
הלבנים הנמוכות משני צידי המעבר הן החומר האמיתי של בית שער מצרי, שנבנה מחדש לפחות פעמיים לפי אותה תוכנית. הלבנים האפורות בשלב המאוחר נעשו מפסולת יישוב עם תכולת אפר גבוהה.
הדרך המשתפלת
המשטח שיוצא מהסף לדרום-מזרח הוא דרך הגישה, שקפלן חשף ב-1962. הוא מראה כמה גבוה עמדה כניסת המבצר מעל הקרקע שבחוץ.
שער האמונה שמעל
הקשת הלבנה של דניאל כפרי על רכס גן הפסגה נושאת את נפילת יריחו, את עקדת יצחק ואת חלום יעקב. זה פסל מהמאה ה-20, ובתמונות הוא נחשב שוב ושוב בטעות לחלק מהאתר העתיק.
המקוריים, בפנים
גושי הכורכר עם הכתובות, הפיטוס הקפריסאי המשוחזר משכבת ההרס והעתק של ציר הברונזה שנגנב נמצאים כולם במוזיאון העתיקות של יפו ברחוב מפרץ שלמה, כמה דקות במורד.
לאורך השנים
גן שער רעמסס: ציר הזמן
בערך 1460 לפני הספירה
השליטה המצרית ביפו מתחילה, ופותחת כשלוש מאות וחמישים שנה של נוכחות של הממלכה החדשה, שחפירת המבצר מתעדת.
כ-1300 לפנה"ס
תאריך הבנייה הזמני שהחופרים משתמשים בו לשער שנשא את חזית רעמסס השני, מתוך הכרה בכך שהחזית עם הכתובות אולי נוספה לשער ישן יותר.
1142-1125 לפנה"ס
הטווח הסביר ביותר להרס הראשון מבין השניים, לפי מודל הפחמן 14 שפורסם ב-2017. השער נבנה מחדש לפי אותה תוכנית.
1127-1098 לפנה"ס
הטווח הסביר ביותר להרס האחרון, ששם קץ ליישוב המצרי ביפו. השער לא נבנה מחדש.
1936
ההריסות הבריטיות של מבצע עוגן מובילות לנטישה של חלק גדול מהעיר העתיקה של יפו, ומשאירות את השטח על התל פתוח.
1955
יעקב קפלן, הארכיאולוג העירוני של תל אביב-יפו, פותח את שטח A בצד הדרום-מזרחי של התל.
1956
קפלן מגיע לעדות הראשונה למבצר המצרי וחושף את הסף המזרחי, עם ציר דלת מברונזה של 30 ק"ג ששוכב באפר. הציר נגנב בתוך ימים.
1962
העונה האחרונה של קפלן בשער. תוכנית המעבר לא מתפרסמת אף פעם, וכעשרה מטרים ממנו לא נחפרים בכלל.
1974
קפלן מודח מתפקיד הארכיאולוג העירוני אחרי חילופי ראש עיר, ומאבד את הגישה לממצאים שדוח סופי היה צריך.
שנות ה-90
רשות העתיקות מקימה את שחזור הבטון של חזית רעמסס השני שעומד בגן היום.
1999
ארכיון העיזבון של קפלן מופקד ברשות העתיקות. הבדיקות של אוניברסיטת תל אביב בתל מסתיימות באותה שנה.
2007
פרויקט המורשת התרבותית של יפו נוסד כשותפות בין מכון קוטסן של UCLA לרשות העתיקות.
2011–2014
הפרויקט פותח מחדש את שער רעמסס, משלים את התוכניות של שלבי השער ולוקח את הדגימות לרצף תיארוכי הפחמן 14.
ינואר 2017
דוח השדה מתפרסם ב-American Journal of Archaeology, כרך 121, עמודים 85 עד 133, בחתימת חמישה-עשר מחברים.
מידע מעשי
ביקור בגן שער רעמסס
איפה
גן הפסגה (גן אברשה), יפו העתיקה, תל אביב-יפו
איזה כרטיס צריך
גן השער נמצא בתוך גן הפסגה, שמסומן בשלטים גם כגן אברשה, פארק עירוני חינמי בלי כרטיס, בלי שער ובלי שעת סגירה. שום דבר בחלק הזה של הגבעה לא בתשלום. מוזיאון העתיקות של יפו, שבו נשמרים הגושים עם הכתובות מהחפירה הזאת, הוא בניין נפרד בתשלום, כמה דקות במורד ברחוב מפרץ שלמה.
שעות פתיחה
- החפירה והגן
- פתוח בכל שעה. אין שער, אין סדרן ואין שעת סגירה: העירייה מתייחסת לאתר כתחנה 10 במסלול ההדרכה העצמית החינמי שלה ביפו העתיקה, בתוך פארק ציבורי, ולא כאטרקציה עם שעות פתיחה.מקור
- מרכז המידע לתיירים בכיכר קדומים
- לפי החברה לפיתוח יפו העתיקה, 09:00-20:00 בימים א'-ה' ובשבת, ו-09:00-17:00 בשישי, בעמוד המידע למבקרים שמופיעים בו מספרי הטלפון שלה, 03-6037700 ו-03-6037686. התקשרו לפני שאתם סומכים על זה.מקור
- מוזיאון העתיקות של יפו
- המקום שבו נמצאים המקוריים עם הכתובות. לא מצוינות כאן שעות; שאלו במרכז המידע לתיירים בכיכר קדומים ביום הביקור.מקור
דמי כניסה
- גן השער
- ללא תשלום. אין קופה ואין גדר בשום מקום בחלק הזה של הגבעה; האתר רשום בין האטרקציות החינמיות של יפו העתיקה ונמצא בתוך פארק עירוני.מקור
- גן הפסגה ומסלול ההליכה
- ללא תשלום. המסלול הקולי של העירייה, בן 21 תחנות, שמכסה גם את הגן וגם את השער, חינמי דרך האתר והאפליקציה של העירייה.מקור
- מוזיאון העתיקות של יפו
- בכרטיס נפרד של החברה לפיתוח יפו העתיקה, שקובעת את המחיר; העמוד הזה לא מציין אותו.מקור
נגישות
מעורב, והתשובה הכנה היא שהחפירה עצמה לא נגישה בלי מדרגות. גן הפסגה הוא פארק מדורג משנות ה-60 על החלק התלול ביותר של גבעת יפו: השבילים העליונים שלו מרוצפים ומשופעים, אבל הירידה מהפסגה לאזור השער שלמרגלות הצד הדרום-מזרחי כוללת מדרגות, והמשטח שנחפר הוא אבן, לבנים וחצץ עתיקים ולא אחידים, ולא שביל סלול. אפשר לראות חלק גדול מהאתר מהמפלס המרוצף שמעליו, וזו התשובה המעשית לכל מי שמתנייד על גלגלים. הגישה מכיכר קדומים דרך גשר המשאלות היא המתונה ביותר מבין הדרכים פנימה; העלייה מנמל יפו היא הקשה ביותר. המפעיל לא מפרסם דרך ללא מדרגות לרצפת החפירה, ולא כדאי להניח שיש כזאת.
במקום
- שלטי הסבר של העירייה בחפירה
- הסבר קולי חינמי במסלול יפו העתיקה של העירייה
- ספסלים ועצי צל בגן הפסגה שמעל
- תצפית על הים ועל קו החוף של תל אביב
- שער האמונה של דניאל כפרי על הרכס
- גשר המשאלות לכיכר קדומים
- מרכז המידע לתיירים בכיכר קדומים
- מוזיאון העתיקות של יפו ברחוב מפרץ שלמה
הזמנה מראש
אין כאן מה להזמין, ואין מפעיל להזמין ממנו: החפירה היא שטח ציבורי בלי צוות. הורידו את המסלול הקולי של העירייה לפני שאתם מגיעים, כי במקום אין הסבר מעבר לשילוט.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-oldjaffa.co.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- השער שאתם מצלמים עשוי בטון. מבקרים יוצאים מכאן פעם אחר פעם בתחושה שראו שער מצרי עם כתובות; החזית העומדת היא שחזור של רשות העתיקות משנות ה-90, וגושי הכורכר המגולפים נמצאים בפנים, במוזיאון העתיקות של יפו.
- לכו למוזיאון באותו טיול, אחרת האתר לא יהיה מובן. הוא נמצא כמה דקות במורד ברחוב מפרץ שלמה, ויש בו את השברים עם הכתובות, את כד האגירה הקפריסאי המשוחזר משכבת ההרס ואת ההעתק של ציר הברונזה שנגנב.
- אל תחפשו מבצר. רק אזור השער של שטח A נחפר, שאר המתחם המצרי נמצא מתחת לעיר העתיקה של היום, וכעשרה מטרים ממעבר השער עצמו מעולם לא נחפרו.
- תתייחסו למספר העגול בחשדנות. השלטים והמדריכים אומרים 3,300 שנה; החופרים משתמשים בתאריך זמני של כ-1300 לפנה"ס לשער, ואומרים בגלוי שהחזית עם הכתובות אולי נוספה למבנה ישן יותר.
- רדו אל החפירה, אל תעלו אליה. מכיכר קדומים, גשר המשאלות ושביל הגן מכניסים אתכם מלמעלה, וזה הכיוון הנוח; העלייה מנמל יפו היא זו שאנשים מתחרטים עליה אחר הצהריים.
- על החפירה עצמה כמעט אין צל. העצים נמצאים למעלה בגן הפסגה, החפירה היא חצץ ואבן פתוחים, ובקיץ זו עצירה לאמצע הבוקר או לסוף אחר הצהריים.
המספרים
גן שער רעמסס במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| מעבר השער | כ-18 מטר אורך ו-4 מטר רוחב, המידה היחידה שקפלן פרסם לו | 2017 | ajaonline.org |
| שטח המבצר שהשער שירת | כ-2 הקטאר | 2017 | ajaonline.org |
| החזית שקפלן מצא | קצת פחות ממחצית השער המקורי, וכולה נמצאה בשימוש משני בשער שבא אחריו ולא במקומה | 2017 | ajaonline.org |
| ציר דלת מברונזה מהשער האחרון | 30 ק"ג, נמצא ב-1956 באפר ליד הסף המזרחי, מלא בעץ חרוך מדלת בעובי של 20 ס"מ לפחות; נגנב בתוך ימים ומוצג היום כהעתק | 2017 | ajaonline.org |
| קרניים על רצפת המעבר | של לפחות 32 צבאים, שלמות וחתוכות, שמעידות על סחר בכלי קרן בתוך השער | 2017 | ajaonline.org |
| קורות עץ מההתמוטטות | כשני תריסרים של קטעי קורות וקרשים מארז הלבנון, אלון וזית, שמכונים הקבוצה הגדולה ביותר מסוגה מהקשרים של תקופת הברונזה המאוחרת בישראל עד היום | 2017 | ajaonline.org |
| דגימות פחמן 14 | 21, שנבדקו באירוויין ובאוקספורד ועובדו במודל OxCal מול IntCal13; אף אחת לא נמצאה חריגה | 2017 | ajaonline.org |
| טווחי ההרס הסבירים ביותר | 1142-1125 לפנה"ס לשער המוקדם ו-1127-1098 לפנה"ס לשער האחרון, עם הצעה של כ-1125 לפנה"ס כגבול המוקדם ביותר לסוף השלטון המצרי בכנען | 2017 | ajaonline.org |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים ביפו
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
Anagoria / CC BY 3.0 · Wikimedia Commons
תצפית
גן הפסגה
המדשאות שבראש יפו העתיקה אינן ישנות: הן השטח שנשאר ריק אחרי שהבריטים פוצצו רובע שלם של העיר ביוני 1936. הוא תוכנן כגן ציבורי לפי תוכנית מ-1956 ונשתל בידי גנן העיר של תל אביב, אברהם קרוון, שהגן עדיין נושא את הכינוי שלו, אברשה.
Fallaner / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
אתר מוכר
כיכר קדומים
הכיכר המרוצפת והמרכזית של יפו העתיקה היא חלל שהבריטים יצרו בהריסות ביוני 1936, והחפירה של רשות העתיקות מתחת למזרקה שלה מצאה את הביוב של אחד הבתים שנהרסו.
שלמה רודד / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
אתר דתי
כנסיית פטרוס הקדוש
משמורת ארץ הקודש מפעילה את המקום כמקדש ולא כקהילה: כנסייה מ-1888 עד 1894 במימון ספרדי, שעומדת על המצודה שלואי התשיעי בנה מחדש, עם מזבח שפונה למערב במקום למזרח.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמיהחברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מoldjaffa.co.ilהחברה לפיתוח יפו העתיקה
המפעילה של מתחם יפו העתיקה, כולל מוזיאון העתיקות של יפו שבו נשמרים גושי השער עם הכתובות. לא מצוטטים ממנה כאן שעות או מחירים בשקלים עדכניים
- רשמיעיריית תל אביב-יפוtel-aviv.gov.ilמסלול ההליכה ביפו העתיקה ובנמל יפו, תחנות 8 ו-10
המסלול הקולי החינמי של העירייה, בן 21 תחנות. תחנה 10 היא שער רעמסס השני, שמתואר כשער הכניסה של מבצר מצרי מלפני כ-3,300 שנה בתל הארכיאולוגי שלמרגלות גן הפסגה, ונושא שלושה מחמשת שמות הפרעה עם התארים שלהם, כשמצוין שהמבנה העומד הוא שחזור ושהאבנים המקוריות נמצאות במוזיאון העתיקות של יפו. תחנה 8 היא גן הפסגה, שמכונה הנקודה הגבוהה ביותר ביפו העתיקה, עם פסל שער האמונה של דניאל כפרי שמראה את כיבוש יריחו, את עקדת יצחק ואת חלום יעקב
- רשמימכון קוטסן לארכיאולוגיה, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (24 באוקטובר 2016)ioa.ucla.eduPreviously unknown Canaanite revolt against Egypt revealed in ancient Jaffa
ההודעה של המוסד החופר עצמו על הממצא, שהכנענים ביפו גירשו את שליטיהם המצרים. קצרה, ומובאת כאן כמסגור של החופרים עצמם לתוצאה ולא בשביל נתון כלשהו
- רשמיVisit Tel Aviv (איגוד המלונות של תל אביב)visit-tel-aviv.comOld Jaffa: Meet the Old City
התיאור של שירות המבקרים לגן הפסגה, שעיריית תל אביב-יפו תכננה בשנות ה-60 כחלק מהתוכנית שלה לשיפוץ העיר העתיקה, וזה ההקשר שבו נמצאת החפירה
- רשמיהחברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מrotemm5.wixsite.comמידע למבקרים ביפו העתיקה
עמוד המידע למבקרים של החברה, שמציין את שעות מרכז המידע לתיירים, 09:00-20:00 בימים א'-ה' ובשבת ו-09:00-17:00 בשישי, עם הטלפונים 03-6037700 ו-03-6037686 והכתובת tourism@oldjaffa.co.il
- כתבותArchaeology, יולי/אוגוסט 2017 (רוג'ר אטווד), המכון הארכיאולוגי של אמריקהarchaeology.orgEgypt's Final Redoubt in Canaan
כתבת המגזין על החפירה, והמקור לנוסח הכתובת: הורוס-הבז, השור החזק, אהוב מאעת, מלך מצרים העליונה והתחתונה, אוסר-מאעת-רע סתפ-אן-רע, בן רע, אדון הכתרים, רעמסס. הכתבה מתארת גם את השער כשני מגדלים מלבני בוץ שמחובר ביניהם גשר עץ רחב בן שתי קומות שיוצר מעבר מקורה, את מציאת שברי החזית בידי קפלן בסביבות 1960, את קרני הצבאים שנמסו בחלקן, את לבני הבוץ שהאדימו כאילו נשרפו בכבשן, ואת ההערה של אהרן בורק שהשער אמר לכל מי שהגיע: זו מצרים
- כתבותEZTrip, מדריך טיולים ישראליeztrip.co.ilגן הפסגה (גן שער רעמסס), יפו העתיקה
רשומה בעברית שמתארת את האתר כשרידים העתיקים ביותר של יפו, עם שחזור מודרני של השער שנבנה מעל אבני היסוד המקוריות, כשהאבנים המקוריות, שנושאות שלושה מחמשת השמות המלכותיים של רעמסס השני עם התארים, נשמרות במוזיאון העתיקות של יפו, והאתר רשום בין האטרקציות החינמיות
- רקעAmerican Journal of Archaeology 121.1 (ינואר 2017), עמ' 85-133 (Aaron A. Burke, Martin Peilstöcker, Amy Karoll, George A. Pierce, Krister Kowalski, Nadia Ben-Marzouk, Jacob C. Damm, Andrew J. Danielson, Heidi D. Fessler, Brett Kaufman, Krystal V.L. Pierce, Felix Höflmayer, Brian N. Damiata ו-Michael Dee)ajaonline.orgExcavations of the New Kingdom Fortress in Jaffa, 2011-2014: Traces of Resistance to Egyptian Rule in Canaan (full text)
דוח השדה בגישה פתוחה, והמקור לכמעט כל עובדה בעמוד הזה: החפירות של קפלן בשטח A ב-1955-1962 והמעבר שנמדד בכ-18 על 4 מטר; החזית מאבן החול המקומית, כורכר, עם כתובות בהירוגליפים, טיח סיד וצבע צהוב ואדום, שקצת פחות ממחציתה נמצאה, וכולה בשימוש משני בשער שבא אחריו; הכיתוב לאיור 19 שמזהה את שחזור הבטון של חזית רעמסס השני בידי רשות העתיקות בשנות ה-90; תאריך הבנייה הזמני של כ-1300 לפנה"ס; ציר הברונזה של 30 ק"ג שנמצא ב-1956 באפר שליד הסף המזרחי עם עץ חרוך מדלת בעובי של 20 ס"מ לפחות, שנגנב בתוך ימים ומוצג היום כהעתק; הקרניים של לפחות 32 צבאים, ראשי החץ, ראש החנית, משקולת העופרת ושיבוצי השנהב על רצפת המעבר; מכלול הזרעים השרופים; כשני תריסרים של קורות ארז, אלון וזית, שמתוארות כקבוצה הגדולה ביותר מתקופת הברונזה המאוחרת בישראל עד היום; 21 דגימות הפחמן 14 שנבדקו באירוויין ובאוקספורד ועובדו במודל OxCal מול IntCal13; הטווחים 1142-1125, 1134-1115 ו-1127-1098 לפנה"ס; המבצר בשטח 2 הקטאר; מבצע עוגן ב-1936 כסיבה ששטח A פתוח; ההדחה של קפלן מתפקידו ב-1974; והפקדת ארכיון העיזבון של קפלן ברשות העתיקות ב-1999
- רקעAmerican Journal of Archaeology, המכון הארכיאולוגי של אמריקהajaonline.orgExcavations of the New Kingdom Fortress in Jaffa, 2011-2014 (article record and abstract)
הרשומה של כתב העת עצמו לדוח השדה, עם התקציר שמציין את תקופת השלטון המצרי ביפו בכ-1460 עד 1125 לפנה"ס, את שני ההרסים מהמאה ה-12, את ההצעה של כ-1125 לפנה"ס כגבול המוקדם ביותר לסוף השלטון המצרי בכנען, ואת העובדה שהמבצר ביפו הוא המבצר המצרי היחיד שנחפר בכנען
- רקעHolyLandPhotos (קרל רסמוסן)holylandphotos.orgRamses II Gate, Joppa/Jaffa
תיעוד צילומי מתוארך של המבנה העומד, שבכיתוב שלו הוא מתואר כהעתק של השער המונומנטלי שהתגלה ביפו מימי רעמסס השני, במאה ה-13 לפנה"ס, שנחקקו בו תארי כבוד רבים, ושמתחתיו נמצא שער ישן יותר. שימושי כעדות עצמאית לכך שמה שעומד הוא העתק
- רקעCenter for Online Judaic Studiescojs.orgRamesses II Inscription, 1279-1212 BCE
הערת לימוד קצרה שמתעדת שכתובת בהירוגליפים שמזכירה את רעמסס השני נמצאה ביפו בשנות ה-50 כחלק משרידי שער. דלה, ומצוטטת רק כעדות שנייה ועצמאית לתאריך ולהקשר של הממצא
- רקעאנציקלופדיה בריטניקהbritannica.comיפו: מרכז מנהלי ועיר חיל מצב בתקופת הממלכה החדשה
הקביעה של בריטניקה שיפו הייתה מרכז מנהלי בולט בתקופת הממלכה החדשה של מצרים, ושבמאה ה-13 שימשה עיר חיל מצב של רעמסס השני, וזה האישור העצמאי לתקופה ולתפקיד של האתר
- רקעויקיפדיה העברית, הערך "יפו העתיקה"he.wikipedia.orgיפו העתיקה: החפירות בתל ושחזור שער רעמסס
מצוטט רק בשביל המסגור המקומי של האתר: שרידי שער העיר מימי רעמסס השני שנחשפו בחלק הדרום-מזרחי של גן הפסגה, עם שחזור של השער שמוצג במקום, הגן שתוכנן עם אזורי חפירה, בתים משוקמים, יצירות אמנות ותותח, והממצאים שנשמרים במוזיאון העתיקות של יפו. מקור משני מדרגה שלישית, ושום דבר בעמוד הזה לא נשען עליו לבדו
גן שער רעמסס: שאלות נפוצות
שער רעמסס ביפו אמיתי או שחזור?+
השער העומד עם הכתובות הוא שחזור, שרשות העתיקות בנתה מבטון בשנות ה-90. דוח השדה על האתר מ-2017 מזהה אותו ככזה, ועיריית תל אביב-יפו אומרת את אותו דבר במסלול ההליכה שלה. מה שמקורי הוא החומר שנחפר סביבו ומתחתיו: קירות המגדלים מלבני בוץ, בסיסי האבן, סלעי הסף והדרך.
איפה האבנים המקוריות עם הכתובות?+
במוזיאון העתיקות של יפו ברחוב מפרץ שלמה, כמה דקות במורד מהחפירה. יעקב קפלן מצא קצת פחות ממחצית החזית, וכולה בשימוש משני כחומר בנייה בשער שהחליף את השער שאותו קישטה. במוזיאון יש גם כד אגירה קפריסאי משוחזר משכבת ההרס.
כמה עולה הביקור?+
כלום. החפירה נמצאת בתוך גן הפסגה, פארק עירוני חינמי בלי קופה, בלי גדר ובלי שעת סגירה, והמסלול הקולי של העירייה בן 21 התחנות שמכסה אותה חינמי דרך האתר והאפליקציה של העירייה. מוזיאון העתיקות של יפו בכרטיס נפרד, והמחיר שלו לא מצוין כאן.
כמה זמן לוקח לראות אותו?+
כ-20 דקות לחפירה, או כשעה אם מוסיפים את גן הפסגה, את שער האמונה ואת הנוף מהפסגה. השרידים שנראים לעין נמוכים וקומפקטיים. רוב מה שהופך את האתר למעניין נמצא בחפירה שפורסמה ולא במבנים העומדים, כך שקריאה לפני ההגעה משנה את הביקור יותר מזמן נוסף בשטח.
שווה את זה?+
כחורבה, בפני עצמה, לא: זה מלבן צנוע של לבנים ואבנים עם חזית מודרנית מעליו, ומי שמצפה למונומנטליות מצרית יתאכזב. כעצירה של עשר דקות בתוך פארק שאתם ממילא עוברים בו, כן. זה המבצר המצרי היחיד שנחפר בכל כנען, והוויכוח על איך הסתיים השלטון המצרי באזור תלוי בשכבות השרופות שכאן.
כיסא גלגלים יכול להגיע לשם?+
לא אל המשטח שנחפר. גן הפסגה מדורג על מדרון תלול, הירידה לאזור השער כוללת מדרגות, ורצפת החפירה היא אבן, לבנים וחצץ עתיקים ולא אחידים, ולא שביל סלול. אפשר לראות חלק גדול מהאתר מהמפלס המרוצף שמעליו, והגישה מכיכר קדומים דרך גשר המשאלות היא הדרך הנוחה ביותר פנימה. לא פורסמה דרך ללא מדרגות לרצפת החפירה.
בן כמה השער?+
החזית עם הכתובות שייכת לרעמסס השני, במאה ה-13 לפנה"ס, אבל החופרים זהירים לגבי השער עצמו. מכיוון שהחזית אולי נוספה למבנה שכבר עמד, דוח השדה משתמש בתאריך בנייה זמני של כ-1300 לפנה"ס ולא בתאריך של תקופת מלכות. השער נבנה מחדש לפחות פעמיים לפי אותה תוכנית ונהרס בפעם האחרונה במאה ה-12 לפנה"ס.
מה כתוב בכתובת?+
זו רשימת תארים מלכותית, לא תיאור של אירוע. מגזין Archaeology מביא את הטקסט המגולף כך: הורוס-הבז, השור החזק, אהוב מאעת, מלך מצרים העליונה והתחתונה, אוסר-מאעת-רע סתפ-אן-רע, בן רע, אדון הכתרים, רעמסס. העירייה מתארת את אותן אבנים כנושאות שלושה מחמשת שמות הפרעה עם התארים שלהם.
מי חפר אותו, ומתי?+
יעקב קפלן, אז הארכיאולוג העירוני של תל אביב-יפו, חפר את השער מ-1955 עד 1962 ופרסם רק הודעות מקדימות קצרות. פרויקט המורשת התרבותית של יפו, שותפות של UCLA ורשות העתיקות שנוסדה ב-2007, פתח מחדש את אותו שטח מ-2011 עד 2014 ופרסם את דוח השדה ב-American Journal of Archaeology בינואר 2017.
יש מה לראות בלילה?+
הגן פתוח ומואר ואנשים עוברים בו בכל שעה, אבל לחפירה אין תאורה ייעודית, ושלטי ההסבר קשים לקריאה אחרי החשכה. לשער, התשובה היא אור יום. גן הפסגה והנוף על קו החוף של תל אביב הם עניין אחר, ובערב הם במיטבם.