דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

Old Jaffa on its headland at dusk, with the Tel Aviv towers behind it

יפו

מה לעשות ביפו

כל אתר כאן ששווה לתכנן סביבו זמן, ולכל אחד עמוד משלו: מה הוא, מה נשאר ממנו, מתי הוא פתוח וכמה הוא עולה.

Shai Pal / Unsplash

אתרים במדריך

10

לכל אחד עמוד משלו

בתשלום

10

0 בכניסה חופשית

נתונים עם מקור

80

לכל אחד שנה ומקור

מקורות

115

נפתחו ונבדקו

ביפו אין אטרקציה אחת אלא 10, והן לא מצדיקות אותו זמן ולא מתאימות לאותה שעה ביום. העמוד הזה הוא המפתח: משפט על כל אחת, כמה זמן היא לוקחת וכמה היא עולה, כדי שתבחרו כאן ותקראו את העמוד של מה שבחרתם.

כל אתר כאן נבדק מול המידע שהמפעיל שלו מפרסם. אם יש דמי כניסה, המחיר בעמוד שלו הוא המחיר שהמפעיל פרסם, עם השנה שבה נלקח. אם האתר נמצא בתוך גן גדול יותר, העמוד שלו מציין איזה כרטיס מכסה אותו.

אתר אחד

שרידים וחפירות

אתר ארכיאולוגי

גן שער רעמסס

השער עם הכתובות שעומד בחפירה הזאת הוא שחזור מבטון שהקימה רשות העתיקות בשנות ה-90; גושי הכורכר שנשאו את תארי רעמסס השני נמצאים במוזיאון העתיקות של יפו.

זמן:
כ-20 דקות לחפירה עצמה, או כשעה עם גן הפסגה, שער האמונה והנוף מהפסגה
כניסה:
ללא תשלום. אין קופה ואין גדר בשום מקום בחלק הזה של הגבעה; האתר רשום בין האטרקציות החינמיות של יפו העתיקה ונמצא בתוך פארק עירוני.

אתר אחד

כנסיות, בתי כנסת ומקומות קדושים

אתר דתי

כנסיית פטרוס הקדוש

משמורת ארץ הקודש מפעילה את המקום כמקדש ולא כקהילה: כנסייה מ-1888 עד 1894 במימון ספרדי, שעומדת על המצודה שלואי התשיעי בנה מחדש, עם מזבח שפונה למערב במקום למזרח.

זמן:
כ-30 דקות לכנסייה, לזכוכית ולחדרי המצודה שליד חדר התשמישים, או שעה אם נשארים לחלק ממיסה או מחכים לעוגב
כניסה:
ללא תשלום. המשמורת מפרסמת שעות ביקור למקדש הזה ואף מחיר כרטיס מכל סוג, אבל היא כן מפרסמת דמי כניסה של ₪10 לאתר שלה בכפר נחום, כך שההשמטה היא עמדה ולא פער

שני אתרים

מוזיאונים ואוספים

The stone facade of the Ilana Goor Museum in Old Jaffa, its painted name below a roof terrace lined with sculptures and rows of pottery jars, bougainvillea flowering against the wall

Deror_avi / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

מוזיאון

מוזיאון אילנה גור

בניין אבן משנת 1742, שנבנה כאכסניה לעולי רגל יהודים שירדו לחוף ביפו. הפסלת אילנה גור קנתה אותו בשני שלבים ופתחה בו בספטמבר 1995 מוזיאון לעבודות שלה ולאוסף שלה.

זמן:
כ-60 עד 90 דקות
כניסה:
₪45

4.7 בגוגל, 1,166 דירוגים

מוזיאון

מרכז פרס לשלום ולחדשנות

מרכז החדשנות הישראלי תופס ארבעה מפלסים בבית פרס לשלום, הבניין של שכבות בטון וזכוכית שקופה למחצה לסירוגין, שמאסימיליאנו ודוריאנה פוקסס הקימו על חוף יפו בין 1999 ל-2009.

זמן:
כשעה ו-45 דקות לסיור המודרך הרגיל, ושעה עד שלוש שעות לתוכניות של קבוצות ומשלחות
כניסה:
₪69

אתר אחד

רבעים ורחובות ששווה לטייל בהם

שכונה

עג'מי

השכונה שמדרום ליפו העתיקה, שבה רוכזו מאחורי גדר הערבים שנשארו אחרי 1948. היום זו רשת של וילות מכורכר מעל פארק חוף שנבנה על 40 שנה של פסולת בניין.

זמן:
כשעתיים להליכה ברחוב יפת, ברחובות הווילות שמתחתיו ובפארק; חצי יום עם ארוחת צהריים וזמן על החוף
כניסה:
חינם

אתר אחד

שווקים

שוק

שוק הפשפשים

השוק נדחק לרחובות האלה בסוף המאה ה-19, כשהשלטון העות'מאני פינה את השטח שבו עומד היום מגדל השעון בשביל מתחם הממשל שלו.

זמן:
כ-90 דקות לדוכנים, או שעתיים עד שלוש עם ארוחת צהריים
כניסה:
חינם. השוק פועל ברחובות ציבוריים: אין שער, אין קופה ואין דמי כניסה שפורסמו בידי העירייה או באתר המידע של השוק עצמו.

3 אתרים

ציוני דרך

The Ottoman stone clock tower with its dark spire standing in Jaffa's empty square in early morning light, with palm trees and arcaded stone buildings behind it

Sasha1506 / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

אתר מוכר

מגדל השעון ביפו

המגדל נבנה לכבוד יובל הכסף של הסולטן עבדול חמיד השני, בכסף שגייסו תושבי יפו המוסלמים, היהודים, הנוצרים והארמנים. זה היה השעון הציבורי הראשון בעיר, שעד אז רק הכנסיות והמסגדים בה סימנו את השעות.

זמן:
כ-10 דקות למגדל עצמו, וכ-20 אם מוסיפים את שער הקישלה ואת הסביל
כניסה:
חינם. שום דבר כאן לא דורש כרטיס, ושירות התיירות של העירייה לא מציין דמי כניסה.

4.5 בגוגל, 15,365 דירוגים

אתר מוכר

נמל יפו

הרציף, שובר הגלים ושלושת המחסנים הארוכים שלאורכו הם עבודה בריטית מאמצע שנות ה-30, שנבנתה בשביל סחר התפוזים על שטח שיובש מהים. שניים מהמחסנים האלה פורקו ונבנו מחדש בין 2019 ל-2023.

זמן:
כ-60 עד 90 דקות לרציף, לשני המחסנים שנבנו מחדש ולנוף לאורך שובר הגלים, או חצי יום עם ארוחה ושייט
כניסה:
ללא תשלום. אין קופה ואין שער; הרציף, כיכר המחסנים וחזית הנמל הם מרחב ציבורי.

4.5 בגוגל, 8,559 דירוגים

The paved square in Old Jaffa with the bell tower and cream stone wall of St Peter's Church rising on the right, above cafe umbrellas, planters and a blue and white wooden veranda house

Fallaner / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

אתר מוכר

כיכר קדומים

הכיכר המרוצפת והמרכזית של יפו העתיקה היא חלל שהבריטים יצרו בהריסות ביוני 1936, והחפירה של רשות העתיקות מתחת למזרקה שלה מצאה את הביוב של אחד הבתים שנהרסו.

זמן:
כ-30 דקות לכיכר, למזרקה ולחזית הכנסייה, או כ-90 דקות עם מרכז המבקרים וההליכה בסמטאות המזלות למטה עד הנמל
כניסה:
ללא תשלום. אין קופה, אין גדר ואין שער בשום מקום ברשת הרחובות של יפו העתיקה.

4.5 בגוגל, 25 דירוגים

אתר אחד

תצפיות

Mown lawn and the stepped stone seating of the hilltop park at Jaffa, with palm trees to the right and the Tel Aviv skyline along the coast beyond

Anagoria / CC BY 3.0 · Wikimedia Commons

תצפית

גן הפסגה

המדשאות שבראש יפו העתיקה אינן ישנות: הן השטח שנשאר ריק אחרי שהבריטים פוצצו רובע שלם של העיר ביוני 1936. הוא תוכנן כגן ציבורי לפי תוכנית מ-1956 ונשתל בידי גנן העיר של תל אביב, אברהם קרוון, שהגן עדיין נושא את הכינוי שלו, אברשה.

זמן:
כ-45 דקות לגן, לפסל, לגשר ולחפירה, או כ-90 דקות בקצב איטי עם טיילת חומות הים ועצירה באמפיתיאטרון
כניסה:
בלי תשלום, בשקלים או בכל דרך אחרת. אין כרטיס, אין מחסום ואין גדר בשום מקום ברשת הרחובות של יפו העתיקה, והעירייה מונה את שלושתם כתחנות במסלול הליכה ציבורי חינמי.

4.7 בגוגל, 1,324 דירוגים

לתכנן את השאר

האתרים הם רק חלק מהיום כאן. המדריכים האלה מכסים את השאר.

מקורות וקריאה נוספת

פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.

  1. רשמיVisit Tel Aviv, עיריית תל אביב-יפוvisit-tel-aviv.com
    יפו העתיקה: הכירו את העיר העתיקה

    העמוד של שירות התיירות העירוני עצמו על יפו העתיקה, שמשמש למה שנמצא ממש מצפון לעג'מי: כיכר קדומים ומרכז המבקרים, מסגד אל-מחמודייה ואבו נבוט, בניין העתיקות וגן הפסגה. הוא לא מפרסם שעות, מחירים או פרטים על עג'מי עצמה, ולכן העמוד הזה לא מביא ממנו כאלה.

  2. רשמיVisit Tel Aviv, עיריית תל אביב-יפוvisit-tel-aviv.com
    שוק הפשפשים ביפו

    השוק שמדרום-מזרח למגדל השעון, שבעת העשורים שבהם הוא פועל ואירועי ליל חמישי בקיץ, שמשמשים כאן רק כדי למקם את ריכוז החנויות והברים הקרוב ביותר ביחס לעג'מי.

  3. רשמימרכז פרס לשלום ולחדשנותperes-center.org
    מרכז פרס לשלום ולחדשנות

    האתר של המרכז עצמו, לגבי מרכז המבקרים לחדשנות על חוף עג'מי, הביקורים המודרכים שלו בקבוצות של 20 שנמשכים שעה ו-45 דקות, והעובדה שאת הביקורים מתאמים מראש דרך המרכז.

  4. רשמיעיריית תל אביב-יפוtel-aviv.gov.il
    מסלול ההליכה ביפו העתיקה ובנמל יפו, תחנות 8, 9 ו-10: גן אברשה, גשר המשאלות, והחפירות ביפו ושער רעמסס

    המפעילה של המרחב הציבורי כאן. המקור לכך שהגן הוא הנקודה הגבוהה ביותר ביפו העתיקה, לנוף לפי כיווני השמיים, לייחוס שער האמונה, למנהג של גשר המשאלות וללוחיות המזלות שלו, ולחומה הכנענית ולשער רעמסס המשוחזר בחפירה.

  5. רשמיהחברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מoldjaffa.co.il
    החברה לפיתוח יפו העתיקה

    החברה שמנהלת את מתחם יפו העתיקה והקימה את הגן הזה. אף שעה או מחיר בעמוד הזה לא מצוטטים מהאתר שלה.

  6. כתבותסוכנות AP, דרך טיימס אוף ישראל (אילן בן ציון, 28 באפריל 2021)timesofisrael.com
    As tensions boil, Jaffa's Arab Israelis say gentrification is pushing them out

    חוק נכסי נפקדים מ-1950 והעברת אלפי נכסים שהוחרמו לחברות שיכון ממשלתיות, הדחיפה מ-2011 למכור אותם, ההצהרה של עמידר שאין לה כוונה לפנות אנשים ושהיא מציעה את הבתים קודם לדיירים בהנחה משמעותית, התיאור של התושבים לשכר דירה של 5,000 עד 6,000 שקל מול משכורת של 6,000 שקל, וכ-20,000 תושבים ערבים ביפו.

  7. כתבותזמן ישראל, המהדורה העברית של טיימס אוף ישראל (אביבה ושמואל בר-עם, 8 באפריל 2020)zman.co.il
    טיול וירטואלי לחג: מסע מצולם בעקבות פסלים בהשראת סיפורי התנך

    מקור עצמאי לשער האמונה: כפרי כפסל, 1977, 4 מטר, שלוש הסצנות המקראיות, צורת השער שנבחרה כי יפו נחשבה לשער הכניסה לארץ ישראל, והשער מהמאה ה-13 לפני הספירה שנחפר מדרום לו.

  8. רקעאנציקלופדיה בריטניקהbritannica.com
    יפו

    התקפת האצ"ל ב-26 באפריל 1948, עקירתם של כמעט כל 70,000 תושבי העיר הערבים, מוסלמים ונוצרים, נפילת העיר ב-13 במאי, ו-4,000 שנשארו, "מרוכזים בשכונת עג'מי, מדרום לעיר העתיקה".

  9. רקעויקיפדיהen.wikipedia.org
    עג'מי, יפו

    מקור השם במקאם של איברהים אל-עג'מי ובמסגד מ-1895 שבנה חאג' יוסף אל-מנאווי, הייסוד המארוניטי ב-1895 על 1,600 מ"ר והחלפתו בשנים 1901 עד 1920, עם אבן הפינה ב-28 בפברואר 1904, כ-950 בתים עד 1924, כליאת הפלסטינים שנשארו מאחורי הפרדה בגדר תיל אחרי 13 במאי 1948, ביטול מעמד הוקף של המסגד, כ-497 צווי הפינוי וההריסה של עמידר, ומרכז פרס.

  10. רקעויקיפדיהhe.wikipedia.org
    עג'מי (ויקיפדיה העברית)

    הגבולות מול יפו העתיקה, גבעת עלייה וצהלון, פריסת הרחובות המקבילים לחוף בידי המארוניטים באמצע המאה ה-19, בתי כורכר עם חצרות, מדיניות הפינוי-בינוי של שנות ה-50, הפסקת השיפוצים משנות ה-70 והריסת כל בית שהתפנה, פסולת הבניין שנשפכה על החוף מ-1975 לערימה בגובה כ-15 מטר, ותוכנית השימור של שנות ה-80.

  11. רקעויקיפדיהhe.wikipedia.org
    מדרון יפו (ויקיפדיה העברית)

    200 הדונם של הפארק מנמל יפו ועד חוף גבעת עלייה, שפיכת הפסולת שמתוארכת לסוף 1969, התכנון של בראודו-מעוז ביוזמת רון חולדאי, העבודות מדצמבר 2005, ההשלמה ב-2008, החנוכה ב-30 באפריל 2010 אחרי עיכובים בגלל הבצורת, העלות של כ-60 מיליון שקל, והשבילים, הטיילת, שלוש נקודות התצפית, האמפיתיאטרון, אזור הספורט והחניון.

  12. רקעויקיפדיהen.wikipedia.org
    יפו

    3,800 הערבים שנשארו אחרי היציאה, מרוכזים ברובע עג'מי תחת ממשל צבאי נוקשה, והממשל הצבאי שנמשך עד 1 ביוני 1949; וגם התיאור של יפו היום כעיר מעורבת.

  13. רקעויקיפדיהen.wikipedia.org
    עג'מי (סרט)

    הסרט מ-2009 של סקנדר קובטי וירון שני שמתרחש ומצולם בשכונה, השחקנים הלא מקצועיים שלו, ומעמדו כסרט הראשון שרובו בערבית שישראל הגישה לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, שבו היה מועמד.

  14. רקעויקיפדיהen.wikipedia.org
    אבו חסן (מסעדה)

    הסניף המקורי ברחוב הדולפין, עגלת היד של עלי קרוואן, הניסיון הכושל ב-1959 והפתיחה בתחילת שנות ה-70, התפריט הקצר של חומוס, מסבחה, פול ולבנה עם הצלחת המשולבת, והתור של הצהריים.

  15. רקעויקיפדיהen.wikipedia.org
    בית הספר טביתא

    נוסד ב-1863, מופעל בידי הכנסייה הסקוטית ברחוב יפת 21, ופתוח לילדים בלי קשר לגזע, לאום, מגדר או דת.

  16. רקעויקיפדיהen.wikipedia.org
    מרכז פרס לשלום

    מיקום הבניין בעג'מי שעל חוף יפו, מאסימיליאנו פוקסס כאדריכל, הפתיחה בדצמבר 2009 ושטח של 2,500 מ"ר.

  17. רקעויקיפדיהen.wikipedia.org
    גבעת עלייה

    השכונה שממש מדרום לעג'מי, המעבר שלה ממשפחות ערביות של דייגים וסוחרים לעולים מאירופה אחרי 1948, והחוף הדרומי ביותר של תל אביב-יפו בתוך שמורת הטבע גבעת עלייה.

  18. רקעAmerican Journal of Archaeology (אהרון א' בורק, מרטין פיילשטוקר ו-13 עמיתים, כרך 121 גיליון 1, 2017, עמ' 85-133)ajaonline.org
    Excavations of the New Kingdom Fortress in Jaffa, 2011-2014: Traces of Resistance to Egyptian Rule in Canaan

    התיאור המחקרי של המבצר והשער שליד הגן: פעילות בערך מ-1460 עד 1125 לפני הספירה, המבצר המצרי היחיד שנחפר בכנען, ותיארוכי פחמן רדיואקטיבי משני חורבנות מהמאה ה-12.

  19. רקעויקיפדיה (עברית)he.wikipedia.org
    יפו העתיקה

    המקור לכך שקרוון תכנן את הגנים בפסגה ובמדרון, לאמפיתיאטרון, לצמחייה העמידה למלח ולרוח עם עצי התאנה והתמר, לפסיפס המזלות, ל-237 המבנים שאבדו במבצע עוגן, למתחם של כ-300 דונם ולאוכלוסייה של 1,010 ב-2022.

  20. רקעויקיפדיה (עברית)he.wikipedia.org
    שער האמונה

    המקור לחנוכה ב-1977, לאבן הגלילית, לעמודים בגובה 4 מטר, ולסצנות ולכתובות שעל כל אחד משלושת הפנים.

  21. רקעויקיפדיה (עברית)he.wikipedia.org
    דניאל כפרי

    המקור להולדתו של כפרי בצ'כוסלובקיה ב-1945, לעלייתו ב-1949, ללימודיו בבצלאל, לפרס מונקו ב-1971, לפרס ירושלים לפיסול ב-1976, ליותר משבע מאות עבודות, ולמותו ב-20 במרץ 2024.

  22. רקעויקיפדיה (עברית)he.wikipedia.org
    אברהם קרוון

    המקור לתאריכים של קרוון, מ-1902 בלבוב ועד 23 במרץ 1968, לכארבעה העשורים שלו כגנן העיר של תל אביב, ולגן הפסגה בין הגנים שתכנן.

  23. רקעויקיפדיה (עברית)he.wikipedia.org
    השטח הגדול

    המקור לרובע שעמד במקום שבו נמצא היום הגן, לצווי הפינוי של יוני 1936 ולהריסה שנמשכה שבועיים, להתפוררות אחרי 1948, לפינויים מ-1950, למשה איכילוב ולקפלן ב-1953, ולתוכנית מ-1956 שהכריזה על הפסגה כגן ציבורי.

  24. רקעויקיפדיה (עברית)he.wikipedia.org
    החברה לפיתוח יפו העתיקה

    המקור להקמת החברה ב-1961 בידי הממשלה והעירייה, להקמת גן הפסגה וגן המדרון בידיה, ולהעברת הבעלות המלאה לעירייה ב-2015.

מה לעשות ביפו: שאלות נפוצות

כמה ימים צריך ביפו?+

יש כאן 10 אתרים עם עמוד משלהם, ואם תקדישו לכל אחד את הזמן שהעמוד שלו מציע, זה יותר מיום אחד. רוב המבקרים בוחרים שלושה או ארבעה ומשאירים את השאר לביקור הבא. בעמוד של כל אתר כתוב כמה זמן כדאי להקדיש לו, וזה המספר שצריך לחבר.

כמה עולה לבקר ביפו?+

10 מתוך 10 האתרים ברשימה גובים דמי כניסה, ו-0 לא. לכל אתר בתשלום מופיע בעמוד שלו המחיר שפורסם, עם קישור לעמוד של המפעיל. הגנים הלאומיים בישראל מוכרים גם כרטיס משולב לכמה אתרים, שמשתלם בערך מהגן השלישי.

האתרים האלה פתוחים בשבת ובחגים?+

רוב הגנים הלאומיים והמוזיאונים פתוחים בשעות מקוצרות בימי שישי, ובשבת סגורים או נפתחים מאוחר. בכל עמוד מופיעות השעות כפי שהמפעיל מפרסם אותן, עם קישור לעמוד של המפעיל, ורק הוא יהיה מעודכן ביום שבו תגיעו.

מאיפה שעות הפתיחה והמחירים בעמודים האלה?+

מהמפעיל: רשות הטבע והגנים, המוזיאון, העירייה או הנהלת האתר, לפי מי שמפרסם אותם. כל נתון מקשר לעמוד שממנו נלקח. דירוגים ומספרי ביקורות, בעמודים שמציגים אותם, הם כפי שהופיעו ב-Google Maps בתאריך שמצוין לידם, ומסומנים ככאלה ולא כנתון עדכני.

אם רואים רק דבר אחד ביפו, מה הכי שווה?+

אם צריך לבחור אחד, המדריך הזה היה בוחר בעג'מי. השכונה שמדרום ליפו העתיקה, שבה רוכזו מאחורי גדר הערבים שנשארו אחרי 1948. היום זו רשת של וילות מכורכר מעל פארק חוף שנבנה על 40 שנה של פסולת בניין.

יש עוד דברים ששווה לראות ולא מופיעים ברשימה?+

הרבה, וזה בכוונה. אתר מקבל כאן עמוד כשמבקר יכול לבלות בו לפחות חצי שעה, כשיש מספיק חומר מתועד כדי לכתוב עליו עמוד אמיתי, וכשהמפעיל מפרסם משהו שאפשר לתכנן לפיו. מה שלא עומד במבחנים האלה מופיע בעמוד הסקירה של יפו, ולא מנופח לעמוד משלו.

עוד באתר