Skip to main content

Basic Law

Section 22 of חוק־יסוד: נשיא המדינה, הפסקה זמנית.

22. הפסקה זמנית

תיקון: תשס״ג

(א)נשיא המדינה יפסיק זמנית למלא תפקידו ולהשתמש בסמכויותיו –

(1)אם יצא את גבולות המדינה – משיצא עד ששב;

(2)אם הודיע לועדת הכנסת כי נבצר ממנו, דרך ארעי, למלא תפקידו, וועדת הכנסת אישרה הודעתו ברוב קולות – מאישור ההודעה עד תום התקופה שקבעה הועדה בהחלטתה או עד שהודיע נשיא המדינה לועדת הכנסת שלא נבצר עוד ממנו למלא תפקידו, הכל לפי המוקדם יותר;

(3)אם החליטה ועדת הכנסת ברוב של שני שלישים מחבריה על יסוד חוות דעת רפואית שניתנה על פי כללים שקבעה הועדה, כי מטעמי בריאות נבצר מנשיא המדינה, דרך ארעי, למלא תפקידו – מקבלת ההחלטה עד תום התקופה שקבעה הועדה בהחלטתה או עד שהחליטה כי לא נבצר עוד מן הנשיא למלא תפקידו.

(ב)ועדת הכנסת לא תקבע, לפי סעיף קטן (א)(2) או (3), תקופה העולה על שלושה חדשים; היא רשאית להאריכה, ברציפות, ללא יותר משלושה חדשים נוספים; הארכת התקופה למעלה מזה טעונה החלטת הכנסת שנתקבלה ברוב חברי הכנסת על פי הצעת ועדת הכנסת.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק־יסוד: נשיא המדינה⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring