Skip to main content

Law1981

Section 2 of חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, איסור הטעיה.

This section is in פרק ב׳: הטעיה וניצול מצוקה

2. איסור הטעיה

תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ח, תשנ״ג, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו־2, תשס״ח־3, תשע״ז־2, תשפ״ד־5

(א)לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:

(1)הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;

(2)המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;

(3)מועד ההספקה או מועד מתן השירות;

(3א)המקום שאליו יסופק לצרכן הנכס או השירות, לרבות הספקה לאזור, כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;

(4)השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם, לרבות מצג בנכס או על גבי הנכס, המעיד על השימוש, על התועלת או על הסיכונים כאמור, ובכלל זה מצג או מספר המופיע באופן פיזי או דיגיטלי;

(5)דרכי הטיפול בנכס;

(6)זהות היצרן, היבואן או נותן השירות;

(7)השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות;

(8)מקום הייצור של הנכס;

(9)תאריך הייצור של הנכס או תאריך תפוגתו;

(10)החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו לייצור הנכס או למכירתו או למתן השירות;

(11)התאמתו של הנכס או השירות לתקן, למיפרט או לדגם;

(12)קיומם של חלפים, אבזרים או חמרים המיוחדים או המתאימים לתיקון הנכס או לשימוש בו;

(13)המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר, לרבות תנאי האשראי ושיעור הריבית;

(14)חוות דעת מקצועית או תוצאות של בדיקה שניתנו לגבי טיב הנכס או השירות, מהותם, תוצאות השימוש בהם, והסיכונים הכרוכים בהם;

(15)השימוש הקודם שנעשה בנכס או היותו חדש או משופץ;

(16)שירות אחזקה ותנאיו;

(17)תנאי אחריות לנכס או לשירות;

(18)כמות הטובין שבמלאי מסוג נושא העסקה;

(19)היות העסקה שלא במהלך עסקים;

(20)היות מקורו של הנכס הנמכר בפשיטת רגל, בכינוס נכסים או בפירוק של חברה;

(21)תנאי הביטול של עסקה.

(ב)לא ימכור עוסק, לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר נכס שיש בו הטעיה ולא ישתמש בנכס כאמור למתן שירות.

(ב1)לא יציב עוסק שלט ולא יודיע בכל דרך אחרת, שאין הוא אחראי לכל נזק גוף העלול להיגרם לצרכן בתחום העסק או בחצריו.

(ב2)עוסק המודיע, בכל דרך שהיא, שאין לצרכן זכות לבטל עסקה, או לקבל חזרה את כספו, יסייג את הודעתו באופן שיובהר כי האמור בהודעה אינו חל במקרים שנקבעו לפי חוק.

(ג)הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring