Section 9א of חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017, הגבלות לעניין תפעול הנפקה בתקופה הנוספת.

(א)בתקופה של ארבע שנים החל מיום כ״ג באדר ב׳ התשפ״ז (1 באפריל 2027) (בסעיף זה – התקופה הנוספת), יחולו לעניין תפעול הנפקה הוראות אלה:

(1)בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, יבצע את תפעול ההנפקה של כרטיסי החיוב שהוא מנפיק באמצעות חברה מתפעלת, ויאפשר לחברה מתפעלת להיות צד לחוזה כרטיס חיוב;

(2)בנק בעל היקף פעילות רחב או בנק שהחזיק באמצעי שליטה בחברה מתפעלת ערב יום התחילה, לא יבצע באמצעות חברה מתפעלת אחת, תפעול הנפקה של יותר מ־40% מסך כרטיסי האשראי החדשים שהוא מנפיק ללקוחותיו; לעניין חישוב השיעור לפי סעיף קטן זה, לא יובא בחשבון כרטיס אשראי שהונפק על פי חוזה כרטיס אשראי שנחתם לפני יום כ״ג באדר ב׳ התשפ״ז (1 באפריל 2027) וחודש לפי סעיף 5(א) לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, במהלך התקופה הנוספת.

(ב)שר האוצר, בהסכמת נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, אם מצא כי הדבר מוצדק לשם קידום התחרות בשוק האשראי, בהתייחס לכלל הבנקים האמורים בסעיף קטן (א) או לסוג מסוים מהם –

(1)להאריך את התקופה הנוספת בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על ארבע שנים;

(2)לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(2).

(ג)בסעיף זה –

”אמצעי תשלום“ – כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;

”חברה מתפעלת“ – כל אחד מאלה:

(1)תאגיד שערב יום התחילה עסק בתפעול הנפקה של כרטיסי אשראי בישראל;

(2)תאגיד אחר שנגיד בנק ישראל, בהסכמת שר האוצר, קבע בצו, בין השאר בשים לב לאיתנותו הפיננסית כמתפעל הנפקה, כי הבנק רשאי לבצע באמצעותו תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב;

”חוזה כרטיס אשראי“, ”חוזה כרטיס חיוב“, ”כרטיס אשראי“, ”כרטיס חיוב“, ו”תפעול הנפקה“ – כהגדרתם בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי); ואולם לעניין הגדרות אלו, יראו ככרטיס אשראי או כרטיס חיוב גם אמצעי תשלום שהונפק בידי חברה מתפעלת או שהנפקתו תופעלה על ידה, ומוצג ללקוח, משמש ונסלק ככרטיס כאמור, אף אם אינו לוחית או חפץ.