Skip to main content

Regulations2017

Section 2 of תקנות הרוקחים (תנאים למתן רישיון), התשע״ח–2017, עיסוק כדין ברוקחות במדינת חוץ.

2. עיסוק כדין ברוקחות במדינת חוץ

(א)עיסוק ברוקחות במדינת חוץ ייחשב עיסוק כדין כאמור בסעיף 5א(3) לפקודה, אם המבקש הוכיח כי עסק ברוקחות בבית מרקחת במדינת חוץ ובלבד שהציג אישורים אלה:

(1)אם בית המרקחת נדרש לפעול תחת רישיון או תעודה לפי הדין החל באותה מדינה – רישיון או תעודה תקפים של בית המרקחת בשנים שבהן עסק ברוקחות;

(2)תלושי שכר או אישור המעסיק על עיסוקו לרבות לגבי תקופת ההעסקה וחלקיות המשרה שבה עבד בתקופת העיסוק או תשלום לרשויות המס על שם המבקש בתקופת העיסוק;

(3)אם באותה מדינה קיים פנקס עבודה – רישום העיסוק בפנקס העבודה.

(ב)המנהל רשאי לדרוש מהמבקש, בכתב ובאופן מנומק, כל אישור אחר הנדרש להוכחת העיסוק ברוקחות, בתקופה שלה טוען המבקש, להנחת דעתו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הרוקחים (תנאים למתן רישיון), התשע״ח–2017⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring