Skip to main content

Regulations2006

Section 4 of תקנות מס ערך מוסף (תכנון מס החייב בדיווח), התשס״ז–2006, אי תחולה.

4. אי תחולה

(א)על אף האמור בתקנה 2, פעולה כמפורט בתקנה האמורה שניתנה לגביה החלטת מיסוי או החלטת מיסוי בהסכם לפי הוראות פרק שני – ב לחלק ט לפקודה או לפי הוראות אחרות הקבועות בדיני המס בענין בקשה למתן החלטת מיסוי על ידי מנהל רשות המסים בישראל, לא יראו בה תכנון מס החייב בדיווח; בתקנת משנה זו, ”החלטת מיסוי“, ”החלטת מיסוי בהסכם“ ו”דיני המס“ – כהגדרתם בסעיף 158ב לפקודה.

(ב)נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יראו בפעולה המפורטת בתקנה 2(1) תכנון מס החייב בדיווח, אם דווחה למנהל כמכירת זכות במקרקעין, לפי הוראות חוק מיסוי מקרקעין, על ידי בעל הזכות במקרקעין לגורם המארגן ועל ידי הגורם המארגן לקבוצת הרוכשים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות מס ערך מוסף (תכנון מס החייב בדיווח), התשס״ז–2006⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring