Section 4 of צו בדבר ההתגוננות האזרחית (יהודה והשומרון) (מס׳ 1699), התשע״ב–2012, תקציב הג״א.

(א)הממונה, כהגדרתו בתקנון (להלן בסעיף זה: ”הממונה“), רשאי לקבוע כי רשויות מקומיות ישאו בהוצאות תקציב הג״א, בשיעור ובהתאם לחלוקה שיקבע.

(ב)סכום שנקבע כאמור לרשות מקומית מסוימת יהיה חוב המגיע ממנה לראש הג״א, מיום שהומצאה הודעה על כך לאותה רשות.

(ג) (1)בנוסף לסכומים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תכלול רשות מקומית בתקציבה סכום לכיסוי ההוצאות של צרכי ההתגוננות האזרחית בתחומה (בסעיף קטן זה: ”תקציב הג״א מקומי“) שיקבע מדי שנה הממונה לפי הצעת ראש הג״א או מי שהוסמך על ידו לכך, בשים לב ככל האפשר לצרכי ההתגוננות האזרחית של הרשות המקומית ולאפשרויותיה הכספיות לשאת באותו סכום; הרשות המקומית תקבע הרכב סעיפי תקציב הג״א מקומי לפי הנחיות ראש הג״א או מי שהוסמך על ידו לכך או לפי הנחיות מפקד הג״א מחוזי;

(2)לא הוציאה הרשות המקומית עד סוף שנת התקציב את סכומי תקציב הג״א המקומי, כולם או מקצתם, בהתאם להוראות שבתקציב, רשאי הממונה להורות כי סכום התקציב שלא הוצא כאמור יירשם בפנקסיה, כולו או מקצתו, כחוב המגיע לראש הג״א, ואם החוב לא שולם תוך חודשיים מיום מתן ההוראה על רישומו – להורות על תשלומו לידי ראש הג״א;

(3)גבה ראש הג״א את החוב, חייב הוא להשתמש בכספי החוב לצרכי ההתגוננות האזרחית של הרשות המקומית שממנה נגבו;

(4)רשות מקומית תמסור לראש הג״א או למי שהוסמך על ידו לכך או למפקד הג״א מחוזי, על פי דרישתו, ידיעות על מידת הביצוע של תקציב הג״א מקומי.

(ד) (1)מתוך הסכומים המגיעים מאוצר מדינת ישראל לרשות מקומית על פי דין, תחיקת בטחון, חיקוק בישראל, הסכם או בדרך אחרת, מותר לאוצר מדינת ישראל לשלם לראש הג״א, על פי דרישתו ובאישור הממונה, כל חוב המגיע לראש הג״א מאותה רשות מקומית לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), כולו או מקצתו, הכל במידה שאין על הסכום המגיע לרשות המקומית כל משכון, שעבוד, עיקול או איסור העברה אחר, ורואים את התשלום לראש הג״א כתשלום לרשות המקומית;

(2)סעיף קטן זה אינו גורע מדרכי גבייה אחרות של חוב שחבה רשות מקומית לראש הג״א.