Skip to main content

Ordinance1948

Section 1 of פקודת עובדי ממשלת ארץ־ישראל, תש״ח–1948, עובדי ממשלה.

1. עובדי ממשלה

תיקון: תש״ט, תש״ט־2, תש״ט־3

(א)כל אדם אשר היה ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) בשרות ממשלת ארץ־ישראל ואשר מקום שירותו הרגיל היה בשטח שעליו היה חל, אותו יום או לאחר מכן, משפט מדינת ישראל, ישרת זמנית על פי הוראות הממשלה הזמנית או אחד משריה, בלתי אם קבל לפני פרסום פקודה זו הודעה אחרת. אדם כזה ייקרא להלן ”עובד ממשלה“.

(ב)עובד ממשלה שלא יתיצב לעבודה במקום שרותו הרגיל תוך שבוע ימים מיום פרסום פקודה זו, ייראה כאילו פרש מן השרות, חוץ אם תווכח הממשלה או אחד משריה כי העובד לא התיצב מסיבות שאין אחריותן עליו.

(ג)הממשלה או אחד משריה רשאים, תוך 12 חודש מיום פרסום פקודה זו, לפי ראות עיניהם ובלי מתן נמוקים, להפסיק את שרותו של עובד ממשלה או להעבירו למשרה אחרת.

(ד)סעיף זה אינו חל על שוטרים.

(ה)הממשלה רשאית להתקין תקנות לבצוע סעיף זה, אולם אי־התקנת תקנות לא תפגע בהוראות המפורשות לעיל.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת עובדי ממשלת ארץ־ישראל, תש״ח–1948⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring