Section 6 of תקנות הפיקוח על מעונות (החזקת חוסים במעונות ללוקים בשכלם), תשכ״ז–1967, קבלת חוסים למעון.

(א)לא יתקבל חוסה למעון אלא אם הוא מתאים לסוגי החוסים שבעבורם ניתן רשיון לניהולו.

(ב)לא יתקבל חוסה למעון אלא אם נשלח אליו על ידי הורו או אפוטרופסו או על ידי מי שמוסמך לכך על פי דין.

(ג)לא יתקבל חוסה למעון אלא אם אישרה את קבלתו ועדת קבלה שמונתה על ידי שר הסעד; ועדת הקבלה תהיה של שלושה: מנהל המעון, רופא וכשיר לעבודה סוציאלית (להלן – הועדה); יושב־ראש הועדה ימונה על ידי שר הסעד מבין חבריה.

(ד)לא תדון הועדה בקבלת חוסה למעון אלא אם הומצאה לה החלטה של ועדת אבחון שמינתה לענין חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ״ט–1969, או שלושה אלה:

(1)חוות דעת רפואית שניתנה על ידי מוסד רפואי מוכר על מצב בריאותו והמעידה כי אין החוסה נגוע במחלה מידבקת;

(2)חוות דעת של פסיכולוג המעידה על הליקוי בשכלו של החוסה;

(3)תסקיר פקיד סעד שנתמנה לענין חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ״ט–1969, המעיד על הצורך בהשמתו במעון.

(ה)על אף האמור בתקנות משנה (ג) ו־(ד), רשאי המפקח לאשר קבלת חוסה למעון, אם הוא סבור כי טובת החוסה דורשת כי יתקבל למעון שאליו הוגשה בקשה להתקבל.

(ו)לא יתקבל חוסה למעון שבו ניתן חינוך דתי אלא אם הוא בן אותה דת.

(ז)על אף האמור בתקנת משנה (ו), אם היו הורי החוסה או אפוטרופסו או פקיד סעד לפי חוק הסעד (טיפול במפגרים), תשכ״ט–1969, או מנהל המעון שבו ניתן חינוך דתי ושאליו עומד חוסה בן דת אחרת להתקבל, סבורים כי טובת החוסה דורשת כי יתקבל למעון האמור, יפנו בכתב למפקח בבקשה להרשות את קבלת החוסה; היה המפקח סבור כי טובת החוסה מחייבת את קבלתו למעון שאליו הוגשה בקשה להתקבל, רשאי הוא לאשר את קבלתו.