The full text of תקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובי גבול הצפון), התשמ״ו–1985, in 4 sections.

בתקנות אלה –

”ישוב“ – קיבוץ, מועצה אזורית, מועצה מקומית או עיריה;

”תושב“, במקום פלוני – יחיד שמגוריו הקבועים הם באותו מקום.

יחיד תושב אחד הישובים הנקובים בתוספת שהיה תושב כאמור במשך שנים עשר חדשים רצופים לפחות, מהם ששה חדשים לפחות בתוך שנת המס, זכאי להנחה ממס בשיעור של 15% מהכנסתו החייבת לפי סעיפים 2(1), 2(2) או 2(5) לפקודה (להלן – ההכנסה המוטבת), ואם הוא תושב קרית שמונה בשיעור של 25% מההכנסה המוטבת, והכל עד לגובה הכנסה מוטבת של 144,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 1996) ולהנחה ממס בשיעור של 10% מההכנסה המוטבת העולה על סכום ההכנסה כאמור, עד לסכום הכנסה בגובה 460,000 שקלים חדשים, אך לא יותר מהמס שהוא חייב בו בשל ההכנסה האמורה, שיראוה לענין זה כאילו היא בשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו.

תושב ישוב הכלול בתוספת לא יהא זכאי להנחה ממס לפי תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (הנחות ממס בישובים מסויימים ובהיאחזויות נח״ל), התשל״ח–1978, או לפי תקנה 2 לתקנות מס הכנסה (הנחות ממס על הכנסה בשטחי התיישבות חדשה ובשטחי פיתוח), התשל״ו–1975, אולם יתר הוראות התקנות האמורות יחולו לגבי תושב ישוב כאמור, כאילו היו חלק מתקנות אלה.

תחולתן של תקנות אלה עד יום י״ד בטבת התש״ן [צ״ל: י״ד בטבת התשנ״א] (31 בדצמבר 1990) עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000) עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) עד יום ל׳ בסיוון התשס״ג (30 ביוני 2003).

לפי סעיף 12 לחוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארגונה), התשנ״א–1991 (כפי שתוקן), תקנות לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, שתקפן פקע ביום י״ד בטבת התשנ״א (31 בדצמבר 1990) יעמדו בתקפן, כאילו לא פקע, עד יום כ״ב בטבת התש״ס (31 בדצמבר 1999), ואולם עד יום כ״ב באדר ב׳ התשנ״ז (31 במרס 1999) אין להוסיף עליהן או לגרוע מהן; עד יום ה׳ בטבת התשס״א (31 בדצמבר 2000), ואין להוסיף עליהן או לגרוע מהן ישובים. לפי סעיף 1 לחוק הסדרים במשק המדינה (הנחות ממס הכנסה) (הוראת שעה), התשס״א–2001 (כפי שתוקן), תקנות לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, שתוקפן פקע ביום ו׳ בטבת התשס״א (1 בינואר 2001) יעמדו בתוקפן, כאילו לא פקע, עד יום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003), ואין לגרוע מהן או להוסיף עליהן יישובים. החוק האמור בוטל ביום א׳ בתמוז התשס״ג (1 ביולי 2003), וראו הוראות מעבר בסעיף 40(ג)(1) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו־2004), התשס״ג–2003.