Section 52 of תקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף), תשל״ז–1976, התרה למאכל אדם.

(א)עוף שחוט או חלק ממנו, שהחליט פקח על פי ממצאי בדיקתו או שהחליט וטרינר מפקח על פי ממצאי בדיקתו או בנוסף להם על פי ממצאי הבדיקה המעבדתית, כי הוא ראוי למאכל אדם, יסומן הוא או בשר העוף והאיברים הפנימיים שהופקו ממנו (בתקנה זו – מצרך), בסימן הכולל את המלים ”נבדק והותר“ ומספר הרשיון, לפי הדוגמה שבתוספת החמש עשרה.

(ב)הסימון האמור בתקנה זו ייעשה באחת מדרכים אלה:

(1)אריזת המצרך בעטיפה שעליה מוטבע הסימן, באופן שלא יהא ניתן להסיר את הסימן מן האריזה בלי לפגוע בה; העטיפה תהיה עשויה מפלסטיק בלתי רעיל או מנייר בלתי רעיל העמיד בפני רטיבות או מחומר אחר שאישר לכך המנהל;

(2)החתמת הסימן על המצרך בצבע שאישר לכך המנהל;

(3)סרט, חותם (פלומבה) או לוחית מתכת־אל־חלד או פלסטיק נוקשה העשוי מחומר בלתי רעיל, שעליהם מוטבע הסימן, המוצמד למצרך באופן שלא יהא ניתן להסירו ולהשתמש בו שימוש חוזר בלי שהדבר יוכר.

(ג)מותר יהיה לבצע הסימון האמור בתקנה זו בעת ובעונה אחת עם ביצוע הסימון האמור בתקנה 73, ובלבד שלא יסומן מוצר עוף בסימן כאמור בתקנה זו אם כתוצאה מהייצור שוב לא יהא ניתן לזהותו עם המצרך ממנו יוצר, או אם הוא כולל מרכיבים בנוסף למצרך ולחמרים מוספים כאמור בתקנה 72; החלטתו של המנהל לענין זהות כאמור תשמש ראיה חותכת לדבר בכל הליך.