Section 15 of תקנות כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תנאי כליאה), התשס״ב–2002, מכתבים.

(א)בתקנה זו, ”מכתב“ – כל דבר שנכתב, בדפוס, בציור, בשרטוט, או כל אמצעי אחר להעברת מילים, ספרות או צורות.

(ב)לא ישלח כלוא מכתב ולא יקבל מכתב, אלא באמצעות המפקד.

(ג)כלוא רשאי לשלוח אל אדם הנמצא מחוץ למקום המעצר ארבעה מכתבים וארבע גלויות דואר בחודש; המפקד רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לכלוא כמות גדולה יותר.

(ד)מכתבי הכלוא אל רשויות המדינה או אל עורך דינו לא יבואו במניין המכתבים האמורים בתקנת משנה (ג).

(ה)על אף האמור בתקנת משנה (א), אין כלוא רשאי לשלוח אל מחוץ למקום המעצר ספרים או עיתונים שקיבל, אלא אם כן הרשה זאת המפקד, לפי שיקול דעתו.

(ו)כלוא רשאי לקבל מכתבים הנשלחים אליו מחוץ למקום המעצר.

(ז)המפקד רשאי לפתוח ולבדוק כל מכתב וכל מסמך אחר של כלוא או המיועד לכלוא מהטעמים המנויים בתקנת משנה (ח).

(ח)המפקד רשאי לאסור על משלוח מכתב של כלוא, כולו או מקצתו, או על מסירתו של מכתב אל כלוא, כולו או מקצתו, אם שוכנע כי הדבר דרוש מטעמים של ביטחון המדינה, ביטחון הציבור, הביטחון או המשמעת של מקום המעצר או חשש פגיעה בהליכי חקירה ומשפט.

(ט)החליט המפקד למנוע העברת מכתב ליעדו, ינמק את החלטתו בכתב, ויורה על גניזת המכתב במקום מיוחד שיועד לכך.

(י)מניעת העברת מכתב ליעדו, כולו או מקצתו, תובא לידיעת הכלוא; המפקד רשאי שלא להודיע לכלוא על מניעת העברת מכתב ליעדו, כולו או מקצתו, אם שוכנע כי הדבר דרוש מהטעמים המנויים בתקנת משנה (ח), להוציא מכתב שנשלח לבן משפחה או ממנו; לענין תקנה זו, ”בן משפחה“ – הורה, הורה הורה, בן זוג, צאצא, אח או אחות.

(יא)הוראות תקנות משנה (ז), (ח), (ט) ו־(י) לא יחולו על כתבי בי דין המיועדים לבית המשפט וכן על מכתבים לעורך דין המשמש בא כוחו של הכלוא, כאמור בתקנה 13(א).