Section 2 of תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987, תקופת תקפו של זכיון והארכתה.

(א)תקופת תקפו של זכיון לשידורי כבלים היא שתים עשרה שנים, ואולם, בהתחשב בפיזור האוכלוסיה באזור מסויים, רשאי השר לתת זכיון לגבי אותו אזור לתקופה ארוכה יותר שלא תעלה על חמש עשרה שנים.

(ב)תקופת תקפו של זכיון לשידורי טלויזיה באמצעות לווין היא שבע שנים.

(ג)ראה השר, לאחר שהתייעץ במועצה, כי בעל זכיון מילא בקפידה אחר הוראות החוק, התקנות לפיו, כללי המועצה ותנאי הזכיון וכי פעל בהתמדה לשיפור השירותים, גיוונם והרחבת היקפם, רשאי הוא, לבקשת בעל זכיון, להאריך את תקופת תקפו של זכיון –

(1)בשידורי כבלים – לארבע שנים נוספות;

(2)בשידורי טלויזיה באמצעות לווין – לשלוש שנים נוספות.

(ד)בקשתו של בעל זכיון להארכת תקפו של זכיון שניתן לו תוגש לשר בכתב במהלך ארבעים וחמישה ימים שתחילתם שמונה עשר חדשים לפני תום תקופת הזכיון; הודעה על החלטת השר בבקשה כאמור תינתן לבעל הזכיון לא יאוחר משנה לפני תום תקופת הזכיון; ואולם לגבי זיכיונות שתום תקופתם לא יאוחר מיום ה׳ באייר התשס״ג (7 במאי 2003), רשאי השר, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן הודעה כאמור לא יאוחר מיום כ״ה באייר התשס״ב (7 במאי 2002).

(ה)התקיים האמור בסיפה של תקנת משנה (ד) והודיע השר כי החליט שלא להאריך את תקופת תוקפו של זיכיון, רשאי הוא, לאחר שהתייעץ עם המועצה, להורות לבעל זיכיון להוסיף ולפעול בהתאם לזיכיון למשך תקופה נוספת שתסתיים לא יאוחר משנה ממועד מתן ההודעה, אם השתכנע כי הדבר דרוש לצורך היערכות לקראת תום תקופת הזיכיון.