Section 21 of תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (זכיונות), התשמ״ח–1987, שיעור התשלומים.

(א)התשלומים בעד שירותי שידור יהיו בשיעור שנקבע לענין כל שירות בזכיון.

(א1)על אף האמור בתקנת משנה (א), בעד שירותי שידור המנויים בתקנה 19(1)(א)(2) ו־(ב)(1) ו־(2), שלא נקבע להם שיעור בזיכיון, רשאי בעל זיכיון, בכפוף לתחולת תקנה 20(א) בשינויים המחויבים, לרבות קביעת תעריפים שונים בידי בעל הזיכיון לאותו שירות לפי האמור בתקנה 20(א) סיפה, לקבוע שיעור תשלום סביר.

(א2)שיעורי התשלומים שנקבעו כאמור יובאו לידיעת המנהל 15 ימים מראש ויפורסמו בידי בעל הזיכיון בשני עיתונים יומיים נפוצים כמשמעותם בסעיף 1א(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, לא יאוחר מיום תחילת תוקפם.

(א3)השר רשאי, בכל עת, להורות על שינוי שיעורי התשלומים שקבע בעל זיכיון על פי תקנת משנה (א1), או על תשלומים מרביים או מזעריים תחתם, אם ראה כי יש בהם כדי לגרום פגיעה בתחרות, הטעיה או אפליה או תחרות בלתי הוגנת, או כי אינם מתיישבים עם הוראות החוק או תקנות אלה, וזאת, בין השאר, בשים לב למדיניות המועצה, ורשאי הוא להורות כי בעל זיכיון לא יחייב מנוי בתשלומים כאמור עד למתן החלטתו בדבר שינוי שיעורם.

(ב)בעל הזכיון רשאי להצמיד תשלומים למדד לפי פרק זה, למעט סכום הפקדון לפי תקנה 26(ב), אם עלה המדד החדש בעשרה אחוזים או יותר לעומת המדד היסודי; אולם אם היתה עליית המדד בשיעור נמוך מעשרה אך לא פחות מארבעה אחוזים, רשאי הוא להצמיד תשלומים כאמור, אחת לשלושה חודשים בלבד; החליט בעל הזכיון להצמיד תשלומים כאמור, כולם או חלקם, יודיע בעל הזכיון למנהל על החלטתו, לפני שיגור הודעות למנויים, בצירוף לוח התשלומים המעודכן.

(ג)לענין תקנה זו –

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”מדד יסודי“ – לגבי ההעלאה הראשונה של תשלומים – המדד שנקבע בזכיון כמדד יסודי או המדד שפורסם לאחרונה לפני קביעתו לראשונה של תשלום, שנקבע לאחר מתן הזכיון, לפי הענין, ולגבי כל העלאה שלאחר הראשונה – המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד ההעלאה הקודמת, או המדד הנקוב בתקנת משנה (ה), לפי הענין;

”מדד חדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העלאה כלשהו.

(ד)אם במועד העלאת תשלומים כלשהו לא הצמיד בעל זכיון תשלומים למדד במלוא עליית שיעורו לעומת המדד היסודי, רשאי הוא, באישור המנהל ובתנאים שקבע, להעלות את התשלומים האמורים בשיעור העליה במדד שלא נוצל כאמור, כולו או חלקו (להלן – הצמדה מיוחדת), ובלבד שלא יצמיד בעל זכיון תשלומים בהצמדה מיוחדת אלא במועדים בהם רשאי בעל זכיון להצמיד תשלומים לפי תקנת משנה (ב), ובכל מקרה לא יעלה שיעור ההצמדה המיוחדת על עשרה אחוזים במועד אחד.

(ה) (1)על אף האמור בתקנה זו לעיל, רשאי בעל זכיון להודיע למנהל כי המדד היסודי לגבי העלאת התשלומים הראשונה לאחר מועד ההודעה יהיה המדד שיפורסם לגבי חודש אוגוסט 1992 (להלן – המדד המיוחד).

(2)הודיע בעל זכיון למנהל כאמור בפסקה (1), רשאי הוא להצמיד למדד המיוחד את התשלומים שגבה ממנוייו ערב מועד פרסום המדד המיוחד, ובלבד שבעל זכיון לא יהיה רשאי להעלות תשלומים בגין הצמדה מיוחדת המתייחסת לתקופה המסתיימת ערב פרסומו של המדד המיוחד; בעל זכיון רשאי להצמיד תשלומים בהצמדה מיוחדת לאחר מועד פרסום המדד המיוחד.

(3)הודיע בעל זכיון למנהל כאמור בתקנת משנה זו, לא יחולו לגביו, לענין ההצמדה הראשונה של התשלומים לאחר מועד פרסום המדד המיוחד, הגבלות בדבר עיתוי הצמדת תשלומים ביחס לשיעור עליית המדד, כמפורט בתקנת משנה (ב), ולגבי כל הצמדה שלאחר מכן, יחולו הוראות תקנת משנה (ב).

(4)על אף האמור בתקנת משנה זו לעיל, אם נקבע בזכיון כי בעל זכיון יתן למנוייו הנחה בדמי מנוי לפרק זמן מינימלי (להלן – תקופת ההנחה), רשאי בעל הזכיון, בחלוף תקופת ההנחה, להעלות, במועד שיקבע, בבת אחת או לשיעורין, את דמי המנוי לפי הקבוע בזכיון, בתוספת הפרשי הצמדה למדד, לפי שיעור עלייתו מן המדד שנקבע כמדד יסודי בזכיון ועד למדד החדש.

(ו)ביקש בעל זכיון לקבוע הסדר אשראי למנוייו, יגיש בעל זכיון למנהל בקשה בכתב לאישור ההסדר ויפרט בה את גובה הריבית החדשית המחושבת לבסיס ההסדר; המנהל רשאי לאשר את הבקשה, לדחותה או לאשרה בתנאים; ביקש בעל זכיון לקבוע הסדר אשראי שאין בו חיוב בריבית, יודיע על כך למנהל, מראש ובכתב ובהיעדר תגובה מהמנהל תוך שבעה ימים מיום ההודעה, רשאי בעל הזכיון לקיים את הסדר האשראי.

(ז)בעל זכיון המעוניין להעלות שיעורו של תשלום שנקבע בזכיון, יגיש לשר באמצעות המנהל, בקשה בכתב ויפרט בה את תחשיב העלויות לביסוס בקשתו, ואולם בשום מקרה לא יועלה שיעורו של תשלום שנקבע בזכיון בטרם חלפו שלוש שנים לפחות משעה שנקבע.